מוזיאון המוסיקה בירושלים

מוזיאון המוסיקה בירושלים, מוזיאון המוזיקה ירושלים
מוזיאון המוסיקה בירושלים.
02-5406505

מוזיאון המוסיקה בירושלים הוא מוזיאון חדש הלוקח את המבקר למסע בין תרבויות שונות שעיצבו את ההיסטוריה של השירה והמוסיקה העברית.

ההיסטוריה של השירה והמוסיקה העברית רצופה השפעות של התפוצות השונות: אנדלוסית, מזרח תיכונית, מזרח אירופאית, מרוקאית, בלקנית והשפעות נוספות – כמספר התפוצות גודל ההשפעות. מוזיאון המוסיקה העברי החדש בירושלים, יפתח ב-14 באפריל 2016, הוקם במטרה לתת במה לתרבות העשירה של המוסיקה העברית על כל השפעותיה וגווניה.

סיורים ופעילויות לילדים במוזיאון: הבאים בשערי המוזיאון יקבלו טאבלט עימו יסיירו בשבעה חללים שונים, כאשר כל חלל מעוצב בסגנון אופייני לתרבות אותה הוא מייצג, כולל כלי נגינה וכתבי יד עתיקים מתקופות שונות בהיסטוריה של העם היהודי. את האורחים יקבל "סבא לוי", דמות אנימטיבית בתלת מימד שתדריך את הקהל, דרך הגלויות השונות שעבר בהם עם ישראל, דרך משחקים אינטראקטיביים, כלי נגינה עתיקים ועיצוב המוזיאון המיוחד לכל חלל פרי חזונו ויצירתו של אלדד לוי מנהל המוזיאון.

גולת הכותרת של המוזיאון הוא המשחק הראשון בהיסטוריה בתלת מימד ובמציאות מדומה דרך משקפי אוקולוס. מדובר בסיור עצמאי בתוך 'בית המקדש' המלווה במוסיקה וסרטי תלת מימד שגם אותם יצר אלדד לוי בתהליך עבודה ארוך לצד חברת AVS וחברת 'סנובול' בהמחשת רעיונות למציאות מדומה.

מוזיאון המוסיקה העברית בירושלים הוא פרי חזונם המשותף של המוסיקאי אלדד לוי ואיש העסקים, לורנט לוי שהשקיע במוזיאון כ-20 מיליון ₪, הינו הנדבך הראשון מפרויקט כיכר המוסיקה המורכב ממוזיאון, כיכר מוסיקה – בה יתקיימו הופעות לקהל הרחב, ניתן יהיה להנות ממגוון מסעדות, אודיטוריום למופעים, אקדמיה למוסיקה ועוד.

אלדד לוי – אמן, יוצר, מוסיקאי מוערך ונגן סנטור פרסי מהטובים בארץ. יזם את פרוייקט הדגל 'פרוייקט מסעלה', שיתף פעולה עם אמנים ישראלים בולטים, ביניהם: אביתר בנאי, אברהם טל, מאיר בנאי, שוטי הנבואה, יונתן רזאל, להקת שבע ו'פשוטי העם'.

"אני חש מחוייבות לתפקיד ההיסטורי של הלוויים בבית המקדש שהיו אחראים על השירה והנגינה וממשיך דרכם גם בתקופה הנוכחית. המוזיאון הוא חלק חשוב במערך להפצת ערכי ושורשי המוסיקה היהודית". מסביר אלדד לוי.

לורנט לוי, איש עסקים יהודי-צרפתי מסביר: "ביקשנו לתת במה וכבוד למורשת התרבות המוסיקלית של יהודי התפוצות ואין מקום מתאים יותר מאשר בירושלים. אני שמח שפתחנו מוזיאון במרכז ירושלים בו כל אחד יוכל ללמוד על המורשת המוסיקלית שלנו בדרך טכנולוגית חדשנית ומעניינת". אומר לורנט ומוסיף "אני מקווה שבקרוב נוכל לראות אנשים מכל המגזרים, המינים והגילאים מבלים בכיכר המוסיקה, מאזינים ורוקדים יחד באירועים ובמופעים השונים שיתקיימו כאן".

מתחמי מוזיאון המוסיקה בירושלים:
החללים השונים של מוזיאון המוסיקה בירושלים עוצבו על ידי האמן אברהם אברז'ל, כאשר כל חלל הוקדש, לאזורים גיאוגרפיים משמעותיים בהתפתחות התרבות המוסיקלית היהודית:

מוסיקה ממרכז אסיה: החלל כולל אלמנטים תרבותיים שמקורם באיראן, אזרבייג'ן ובוכרה. החל מארכיטקטורה ייחודית וכלה בסרטון קצר המתעד את תרבות ואורחות החיים. לאורך הקירות מוצבים כלי הנגינה העתיקים המאפיינים את התרבויות כגון: זורנה כורדית, זארב פרסי, רובאב בוכרי, פאנדור קווקזי ועוד. כלים רבים ומיוחדים שאפשר לשמוע אך ורק דרך אזניות הסיור. המבקרים בחלל יוכלו להנות ממשחק אינטראקטיבי בסגנון 'גיטר הירו' שיאפשר למבקרים לחוות נגינה עם הצלילים המקומיים.

מוסיקה ממרוקו-אנדלוסיה מוקדש למסורת המרוקאית ולהשפעות הספרדיות. המוסיקה במקום היא מרוקאית-אנדלוסית. המבקרים במוזיאון המוזיקה בירושלים יוכלו ליהנות במקום מסרטון המציג את התרבות המקומית וכלי נגינה ייחודיים לאזור ביניהם, ג'ונברי מרוקאי, קאחון מלבני, ראבאב מרוקאי ועוד. בנוסף ניתן ליהנות מ"שולחן ארבעת היסודות" משחק אינטראקטיבי, בו יוכלו המבקרים להתנסות בניגון בכלים המיוחדים.
מוסיקה מעירק, סוריה, מצרים והודו – חלל המעוצב בשלל סגנונות ובצבעי אדמה, קשתות ארכיטקטוניות מרשימות. על תקרת החלל הקמורה, תאורה ייחודית שמשרה בחלל אווירה של רוגע ושלווה. בחלל זה פינת האזנה בה יוכל המבקר להקשיב לשלל סגנונות המוסיקה והפיוט העתיקים המאפיינים את יהדות בבל, חאלב, מצרים וקוצ'ין. בין כלי הנגינה שמוצגים: נבל מקראי, עוד סורי, שהנאי הודי, דרבוקה מצרית, דודוק ארמני ועוד. המשחק האינטראקטיבי יכלול שאלות עליהם יוכלו המבקרים לענות באמצעות הטאבלט.
מוסיקה מאירופה ואשכנז -חלל המשלב בין התרבות היהודית האירופאית הוותיקה והעכשווית.
חלל אירופה ואשכנז מוצג ספר דיגיטלי ענק המעניק חווייה אינטראקטיבית בו ניתן למצוא פרטים ביבליוגרפיים על דמויות מפתח שהשפיעו על המוסיקה היהודית המוצגת בכל שאר החללים.
תקרת ורצפת החלל מייצגות תקופות שונות בהיסטוריה היהודית, מלווה בצלילי פעמוני רוח התלויים מעל התצוגה המרכזית בחדר. בין כלי הנגינה בחלל זה ניתן למצוא חמת חלילים סקוטית, כינור פולני, ציתר צרפתי, סקסופון טנור, קרן אירופאי ועוד.
מוסיקה מארצות הבלקן – חדר המעוצב בצבעים כחולים ובהירים בהשראת האזור. בחלל מוצג סרטון בו יספרו יהודים שחיו באזור על התרבות המיוחדת ואורח החיים המוסיקלי הייחודי בבלקן.
המבקרים בחלל זה יהנו ממשחק אינטראקטיבי תחרותי בו יבדקו את מיומנותם בכלי נשיפה אופייניים לאזור. בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל זה ניתן יהיה למצוא את הבוזוקי היווני, באללאיקה בולגרית, גוסלה יוגוסלבי וקלרינט טורקי.
מוסיקה מאפריקה ותימן – חלל המעוצב בהשראת הקשר המיוחד של היהודים באזור אל האדמה והרוחניות. רוב כלי הנגינה המוצגים בחלל הינם כלי הקשה שמקורם במדינות מרכז אפריקה השונות. בחלל זה יוכלו המבקרים להתנסות בעצמם בנגינה בכלי הקשה אלקטרוניים שצלילם ישמע רק על ידי לבישת אוזניות הסיור.
בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל זה: קורה אפריקאית, פעמון דון דון, תוף גינאה כרר נבל אתיופי ושופרות תימנים.
מוסיקה מארץ ישראל – מוסיקה עברית – האחרון מבין שבעת החללים המוסיקליים, מוקדש לקיבוץ הגלויות ולעברן המוסיקלי המיוחד של ארץ ישראל וירושלים. לצד כלי הנגינה יוצגו גם כתבים של יהודים שסיפרו על ארץ ישראל בתקופות שונות בהיסטוריה, החל מתקופת בית המקדש הראשון ועד זמננו. בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל ניתן למצוא שופרות שונים, נבל מקראי וכלי נגינה מודרניים שונים.  בחלל העברי יוכלו המבקרים לסייר בדגם של בית המקדש באמצעות משקפי מציאות וירטואלית, להאזין למוסיקה מקורית ולקחת חלק בעבודות בית המקדש השונות.

לצד המוזיאון פועלת חנות מוסיקה ייחודית בה ניתן לרכוש מזכרות ופריטי מעוצבים הקשורים לעולם המוסיקה העברית והיהודית.

מוזיאון המוסיקה העברי ירושלים
לתיאום והזמנת כרטיסים: טל' 02-5406505

 

פרטי המקום
נשמח לדעת!



02-5406505 כל המשפחה ראשון עד חמישי: 09:30-20:00 | שישי: 09:30-13:30 | שבת: סגור בתשלום

מחירים

ילד עד גיל 6 - חינם! | גיל 6-18: 40 ש"ח 50 ש"ח | אזרח ותיק - 40 ש"ח הנחות לסטודנטים: 35 ₪; חייל: 30 ₪; לבעלי תעודת 'ירושלמי' – 40 ₪ הנחות לקבוצות

איך מגיעים?

ירושלים והסביבה, מדרחוב יואל משה סלומון 10, נחלת שבעה ירושלים במדרחוב של ירושלים בנחלת שבעה כל השנה

מה באזור?

אין תגובות

השאר תגובה