העכבר והתפוח
ההצגה מבוססת על ספר בשם זהה (נכתב ע"י סטיבן בטלר ותורגם ע"י נורית זרחי), שהוא, כפי הנראה, להיט בגנים: שני הילדים שלי, בגילאים שונים ובגנים שונים, הכירו את הספר "מהגן". כשמתוודעים לסיפור מבינים גם למה: את מוסר ההשכל של ההצגה ניתן לתמצת למילה אחת, שימושית מאוד עם ילדים בגיל הרך: סבלנות.
ככל שעובר הזמן מאבדים חבריו החדשים של העכבר את סבלנותם, ומחליטים לנטוש את המקום, בקוראם קריאות גנאי לעבר העכבר שממשיך להמתין בסבלנות, אך, כצפוי, הסבלנות משתלמת, התפוח נופל, והעכבר נהנה ממנו מאוד.
התלוויתי ליונתן, בן ה-6 ולתמרה בת ה-3.5, וחוויותיהם של השניים היו שונות לחלוטין: תמרה נהנתה מאוד מההצגה, מצורת הסיפור, התגלגלה מצחוק במקומות המתאימים ועקבה בענין אחרי המתרחש על הבמה.
יונתן, לעומתה, נהנה מתחילת ההצגה ומסופה, אך כל החלק האמצעי של ההצגה (כששאר החיות מצטרפות לנסיונות להוריד את התפוח מהעץ) לא הצליח לרתק אותו. הוא טען שההצגה היתה משעממת, אם כי למחרת תפסתי אותו שר בהנאה רבה את השיר ששר העכבר בהצגה.
לסיכום: הצגה מהנה ומוצלחת, בעיקר לבני 4 והסביבה.
חזרה לעמוד ההצגה….
להצגות ילדים נוספות…