איך מדברים עם ילדים על המלחמה?

ד"ר גילי גולדצויג, פסיכולוג קליני, מבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית תל אביב יפו עושה סדר בפחדים והחרדות של הילדים בזמן הלחימה בעזה.

המערכה בדרום היתה צפויה וכולנו הגדרנו את המהלך כ"עניין של זמן".אבל את הילדים שלנו היא תפסה לא מוכנים ולא ערוכים להתמודדות עם המצב החדש.
בנוסף, העימות הנוכחי כולל בתוכו אזרחים שעד כה לא היו חלק מהעימות ולא התכוננו אליו וגם ילדים בשאר אזורי הארץ נחשפים לחדשות ולמידע הזורם מהדרום.

אז מה אומרים לילד שפוחד ללכת לישון? חושש להיות בחדר בלי אמא? או פוחד באופן כללי ונכנס לחרדות אמת בעקבות המצב החדש? ד"ר גילי גולדצויג, פסיכולוג קליני, מבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית תל אביב יפו וקצין התנהגות אוכלוסיה בפיקוד העורף במיל’ פורס לפנינו מספר נקודות בהתייחסות לפחדים ולחרדות של הילדים במלחמה:

לספר את האמת
העיקרון החשוב ביותר בדיאלוג עם הילדים בעת מלחמה הוא לומר להם את האמת, אך במקביל חשוב להקפיד על אמת שמתאימה לגיל הילד – כן לומר שיש מלחמה ואם הילדים שואלים אז עונים להם שאכן טילים נופלים. בשום אופן אין להסתיר מידע שהוא מובן מאליו מהילד, לדוגמא: לא להגיד לילדים שמתפוצצים בלונים כאשר שומעים נפילה של טיל. הילדים יודעים שזה לא אמיתי והבנה זו יוצרת מצוקה עוד יותר קשה על ידי כך שהם מבינים כי ההורים משקרים.

מסרים מרגיעים
החשיפה לחדשות בטלוויזיה ולשיחות ההורים יכולה לגרום לחרדה גם אצל ילדים שאינם נמצאים בקו הפגיעה. במקרה כזה, כאשר החדרה אינה מוצדקת יש להעביר לילדים מסר מרגיע שיש להם על מי לסמוך וכי הם אינם נמצאים באזור של סכנה וכי אם היו, אנחנו המבוגרים היינו דואגים להם ומנחים אותם כיצד לנהוג.

בלי תיאורים פלסטיים
גם כאשר אנו מדברים עם הילדים על המלחמה חשוב לעשות זאת בשפה ברורה וללא תיאורים פלסטיים. אין צורך לחשוף את הילדים ליותר מידי אינפורמציה, במיוחד כזאת שאין להם כיצד להתמודד איתה.

להעביר לערוץ הילדים
כאשר הילדים נמצאים בבית, השתדלו להגביל את החשיפה שלהם לערוצי החדשות, האינטרנט והרדיו. אין צורך להסתיר זאת מהם אך ישיבה רצופה מול שידורי מלחמה עם הילדים יכולה להגביר את החדרות.

הפעלות לילדים
כאשר אין ברירה ואתם נמצאים בבית דאגו ליצור הפעלות לילדים. לדוגמא: לסדר יחד את החדר, משחקי חברה ולוח, פאזלים ואפילו משחקים כמו ארץ-עיר, טאקי ודומיהם יכולים להוות תעסוקה חיובית עבור הילדים.

לשמור על קור רוח
ביטחון הילדים נתון אצל ההורים – הילדים סומכים על ההורים ומצפים מהם לשמור ולדאוג לשלומם. על ההורים לשמור על קור רוח היות והלחץ של ההורים עובר באופן ישיר אל הילדים. דאגו לטפל גם במתח שלכם כדי שתהיו רגועים ונינוחים מול הילדים.

לשמור או לייצר שיגרה
בין אם אתם נמצאים בקו העימות ובין אם במרחק בטוח, יש לייצר מצב של שגרה עם הילדים. כאשר אתם במרחק בטוח יש להמשיך לשלוח אותם לבית הספר ולחוגים. אך אם אתם באזור העימות ובית הספר מושבת, יש לייצר שגרה במסגרת הביתית.

ביטוי עצמי של הילדים
תאפשרו לילדים לבטא את עצמם על ידי ציור או כתיבה. ילדים מתמודדים עם פחדים על ידי הבעתם באמצעות כלים יצירתיים. על ידי ציור יכולים הילדים לשלוט בפחד – ילד יכול לצייר רקטה, מטוס קרב ולספר על סיפור העימות דרך העיניים שלו.

פחדים רדומים
לפעמים המלחמה מוציאה מהילדים פחדים אחרים ש"דגרו"אצלם למשך תקופה ארוכה והעימות הינו הניצוץ שמצית את הפחד. לכן, יש להיות קשורים לחשש של הילדים ולבדוק ממה הוא נובע.

להוציא את הילדים מקו העימות
בזמן משבר או פחד חשוב שהילדים יהיו עם ההורים, אך אם הילדים סובלים מחרדות ודאגות ויש אפשרות לשלוח אותם על מעבר לקו העימות, מומלץ לעשות זאת. כאמור, רצוי לעשות זאת יחד עם ההורים, אך אם אין ברירה ניתן לשלוח את הילד לבד. במצב זה, יש לשמור על קשר רציף עם הילדים היות ודאגות להורים יכולים להוות חרדה ופחדים חדשים.

ושנזכה בקרוב לימים רגועים ושקטים יותר.