יום המשפחה2009
יום המשפחה הגיע ואנחנו מנסים להבין על מה החגיגה, האם יש סיבה לחגוג ומה עושים כדי שהיום הזה יהפוך למשהו שגרתי אצלנו בבית?
"משפחה- בית אב, הורים ובניהם (ובהיקף רחב יותר גם קרוביהם)"
זאת ההגדרה של משפחה שמצאנו במילון שנראית אולי קצת לא מעודכנת, עם כל השינויים שמתרחשים
בשנים האחרונות במבנה התא המשפחתי גם בישראל.
מתוך – מילון אברהם אבן שושן, הוצאת המילון החדש
אז קראנו מה יש ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחדש בנושא:
יום המשפחה במספרים- נתונים לרגל יום המשפחה המבוסס על נתוני2007
כאן משפחה מוגדרת קצת אחרת-
משפחה (משפחה גרעינית) שני אנשים או יותר הגרים באותו משק בית, וקשורים זה לזה כבעל ואישה, כהורה וילד או כזוג ללא נישואים.
סוגי המשפחה העיקריים הם: זוג בלבד, זוג עם ילדים או הורה יחיד עם ילדים. ופה מצאנו גם הגדרה מוזרה וחדשה:
זוגרות -מגורים משותפים באותו משק בית של בני זוג שאינם נשואים זה לזה שרק אבשלום קור יכול לפרש מאיפה הגיע המונח הזה…
משק בית מוגדר כ"אדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. משק בית יכול לכלול אנשים שאינם קרובי משפחה".
בישראל מתגוררות 1.69מיליון משפחות שבהם בממוצע 3.7בני משפחה.
כחצי מהמשפחות כוללות זוג הורים וילדים עד גיל17 וכ-101 אלף משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל17
6%מכלל המשפחות; אחוז המשפחות החד
הוריות באיטליה וספרד -6%, בנורווגיה ובקנדה – 10% ובארה"ב וגרמניה -16%.
כ-97% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים והיתר (כ-3%) הם ‘זוגרים’ – זוגות החיים יחד ללא נישואין;
אחוז הזוגרים בפולין -2%, בקנדה -18%,בפינלנד -24% ובנורווגיה – 26%.
א.משפחות
משפחות ומשקי בית
• מספר המשפחות בישראל בשנת2007 נאמד ב- 1.69 מיליון, מהן 1.38 מיליון משפחות שבהן ראש משק הבית יהודי (81%), ו-273 אלף משפחות שבהן ראש משק הבית ערבי (16%) .
הרכב המשפחה
לוח א: משפחות לפי סוג משפחה,2007
סוג משפחה משפחות (אלפים) (1) משפחות (אחוזים)
סך הכל 1,694.3 100.0
זוגות ללא ילדים 398.1 23.5
זוגות עם ילדים (בכל גיל) 1,080.0 63.7
מהם: זוגות עם ילדים עד גיל17 856.8 50.6
משפחות חד הוריות (עם ילדים בכל גיל) 204.0 12.0
מהם: משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל17 100.8 5.9
(1) כולל גם כאחוז אחד של משפחות הכוללות אחים הגרים יחד ללא הוריהם, ללא בני זוג וללא ילדים משלהם, ומשפחות של סב ו/או סבתא ונכדים בלבד, ללא הוריהם.
• אחוז המשפחות בישראל בהן הורה יחיד עם ילדים עד גיל17 – 5.9% ;דומה לאיטליה (6%), ספרד (6%) ויוון (5%), ונמוך יחסית למדינות מפותחות: בארה"ב וגרמניה (16%), הולנד (13%), נורווגיה וקנדה (10%).
•
• הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות; באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (71%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (47%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן שני בני זוג בלבד (26%) ומשפחות חד-הוריות (12%), בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (כ-9%
• ו-10% בהתאמה).
• מבין מחוזות המגורים השונים, מחוז תל אביב מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (33.6%) ובאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (38.9%).
במחוזות חיפה והדרום נמצא אחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל17 הגבוה ביותר (7.1% ו-7.8% בהתאמה).
גודל משפחה
• בשנת2007 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.7 נפשות; 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו-4.9 נפשות בממוצע במשפחה הערבית. הבדל זה נובע ברובו משיעורי פריון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית.
• יותר משליש מן המשפחות הערביות (34%)מונות6 נפשות ויותר; יותר מפי 3 מאחוז המשפחות בגודל זה באוכלוסייה היהודית (10%).
לוח ב:
גודל משפחה, לפי מחוז,2007
ירושלים 4.3
צפון 4.1
חיפה 3.5
מרכז 3.6
תל-אביב 3.2
דרום 3.8
אזורי יהודה והשומרון (1) 4.5
(1)משפחות ביישובים יהודיים.
מספר ילדים למשפחה
• המספר הממוצע של ילדים עד גיל17 (למשפחה עם ילדים עד גיל זה) עמד בשנת 2007 על2.4; באוכלוסייה היהודית2.2 ובאוכלוסייה הערבית 3.0.
• שכיחותן של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל17, גבוהה פי 2 בהשוואה לשכיחותן בקרב האוכלוסייה היהודית.
אחוז משפחות עם4 ילדים ויותר(1) לפי קבוצת אוכלוסייה) באחוזים) ׁ
סך הכל 16.5
יהודים 13.0
ערבים 30.6
(1)במשפחות עם ילדים עד גיל17 בלבד
משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל17
ב-2007 היו 100.8 אלף משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 ובהן 173 אלף ילדים (עד גיל 17). המספר הממוצע של ילדים עד גיל17 במשפחות חד הוריות – 1.7,בהשוואה ל-2.4 במשפחות עם שני הורים.
בראש94% מן המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 עומדת אישה.
ביותר ממחצית (54%) מהמשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17, ראש המשפחה הוא/היא הורה גרוש/ה, 10% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות), 14% אלמן/ה והיתר –נשוי/אה אך חי/ה בנפרד (כ-22%).
מספר האמהות החד הוריות הרווקות גדל מ-8.4 אלף בשנת 2000 ל-12.9 אלף בשנת 2007, גידול של כ-54%. חלקן היחסי של משפחות אלה מכלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ-10% בשנת 2000 לכ-13% בשנת 2007.
זוגות לא נשואים- "זוגרים"
רוב הזוגות בישראל (96.6%) הם זוגות נשואים; יתר הזוגות, 3.4% מכלל הזוגות –כ-51 אלף זוגות הם בני זוג החיים יחד אך אינם נשואים זה לזו; 47.6 אלף (94%) מתוכם זוגות יהודים .
הזוגות היהודיים הלא נשואים מהווים3.5% מסך המשפחות היהודיות וכ-4% מסך הזוגות היהודיים.
מספר הזוגות היהודיים החיים ב"זוגרות"בשנת2007, עלה ב-88% משנת 2000 (מ- 27,000 ל-51,000); חלקן היחסי מכלל הזוגות היהודיים עלה מ-2.5% ל-4% באותה תקופה.
הרכב הגילים של הזוגות היהודיים החיים בזוגרות צעיר יחסית לזה של הזוגות הנשואים. ביותר ממחציתם (52%) האישה היא מתחת לגיל34, בהשוואה ל-27% בלבד מן הנשים החיות עם בן זוג בנישואין.
הזוגות היהודיים הלא נשואים הם לרוב זוגות ללא ילדים (73%). ל-21% (כ-10 אלף) מן הזוגות היהודיים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 17 בהשוואה ל-55% מן הזוגות הנשואים. בקרב הזוגות הנשואים "הצעירים"בהם האישה היא עד גיל34. ל-81% מהזוגות יש ילדים עד גיל 17, לעומת 9% בלבד מהזוגות "הצעירים"החיים בזוגרות.
אחוז הזוגות הלא נשואים מכלל הזוגות עמד על24% בפינלנד, 18% בקנדה, 7% באירלנד ו-2% בפולין.
ב. משקי בית
מספר משקי בית
בשנת2007 היו 2.05 מיליון משקי בית, מהם כ-1.65 מיליון משקי בית "משפחתיים"ו-399 אלף משקי בית "לא משפחתיים" (רובם משקי בית של אנשים הגרים לבד– 366אלף).
76%מכלל משקי הבית שכללו משפחה אחת בלבד, כ-3% משפחה אחת ואחרים, כ-2% כללו שתי משפחות ויותר, 18% משקי בית של בודדים וכ-1% היו משקי בית לא משפחתיים אחרים, כגון סטודנטים שגרים יחד ולהם תקציב הוצאות משותף למזון.
מועסקים במשקי בית בשנת2007
בשנת2007 היו בישראל 2.052 מיליון משקי בית, כ- 75% מהם – 1.538מיליון–היו משקי בית עם מועסקים.
נפשות בגיל עבודה במשקי בית–ב-1.705 מיליון משקי בית הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה (כלומר מגיל 15 ועד גיל זכאות לקצבת זקנה) וב-87.3% ממשקי בית אלו היה מועסק אחד לפחות. ב-346 אלף משקי בית התגוררו רק פנסיונרים, כלומר זכאים לקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי.
מספר משקי הבית היהודיים הגיע ל-1.723 מיליון; ב-2007 חלה עלייה באחוז משקי הבית עם מועסקים
מ-73.9% ב-2006 ל-74.5% ב-2007. ב-1.397 מיליון משקי בית הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה ו-88.6% מתוכם היו משקי בית עם מועסקים.
מספר משקי הבית הערביים היה כ-279 אלף. אחוז משקי הבית עם מועסקים עלה מ-73.5% ב-2006 ל-75.8%
ב-2007.
ב-264.3 אלף משקי בית ערביים הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה ומתוכם כ-79.9% היו משקי בית עם מועסקים. מספר משקי הבית עם יותר משתי נפשות בגיל העבודה היה גבוה יותר אצל ערבים (91.4%) מאשר אצל יהודים (77.5%); למרות זאת בקרב האוכלוסייה הערבית כ-64.2% ממשקי הבית הם עם מועסק אחד בלבד ובקרב משקי בית יהודיים, 40.9% הם משקי בית עם מועסק אחד בלבד, ו-59.1% הם משקי בית עם יותר ממועסק אחד.
מועסקים לפי סוג משק בית
במשקי בית"משפחתיים" (שיש בהם לפחות משפחה אחת), 82.1% הם משקי בית עם מועסקים, לעומת 45.2% בלבד במשקי בית "לא משפחתיים",וזאת עקב חלקם הגבוה של פנסיונרים בקבוצה זו.
במשקי בית של זוג עם ילדים אחוז משקי הבית עם מועסקים גבוה מאשר במשקי בית ללא ילדים,91.6% ו-57.1% בהתאמה. במשקי בית של זוג עם ילדים כאשר גיל הילד הצעיר הוא 24-18, קיים אחוז גבוה עוד יותר של משקי בית עם מועסקים– 94.8%.
במשפחות חד-הוריות,76.1% היו משפחות עם מועסקים. אחוז משקי הבית עם מועסקים עולה ככל שעולה גילו של הילד הצעיר (תופעה שנכונה לגבי תעסוקת נשים בכלל). במשקי בית של משפחות חד-הוריות בהם גיל הילד הצעיר הוא 4-0, 70.4% הם משקי בית עם מועסקים, לעומת זאת כאשר גיל הילד הצעיר הוא 17-15 עולה אחוז משקי הבית עם מועסקים ל-81.8%.
צפיפות דיור
צפיפות הדיור ממשיכה לרדת ב-2007; 52.6% גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר. ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע חדרים של 2.73 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.57 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.34 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.46 במשקי בית של 7 נפשות ויותר.
במשקי בית יהודיים -ממוצע נפשות לחדר ב-2007 היה – 0.84 .
במשקי בית ערביים ממוצע נפשות לחדר הגיע ל– 1.41 (מוסלמים– 1.50,נוצרים– 1.18,דרוזים– 1.20) .
סקר חברתי2007 –שביעות רצון של בני20 ומעלה
הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה, ובוחן את תפיסות הפרטים בחברה לגבי היבטים שונים של חייהם.
במסגרת הסקר רואיינו7,400 תושבים בני 20 ומעלה בכל רחבי הארץ, המייצגים 4.3 מיליון איש בגילים אלו.
95%מהמרואיינים המשתייכים למשקי בית משפחתיים דווחו על שביעות רצון מהקשר עם משפחתם, (ענו"מרוצה מאוד"ו"מרוצה"),לעומת85% מקרב מרואיינים שאינם משתייכים למשקי בית משפחתיים.
86%מהמתגוררים במשקי בית משפחתיים דיווחו כי הם מרוצים מחייהם("מרוצה מאוד"ו"מרוצה"),לעומת75% מהגרים במשקי בית לא משפחתיים.
47%מהמרואיינים במשקי בית משפחתיים לא מצליחים לכסות את הוצאותיהם החודשיות. ככל שמספר הנפשות במשק הבית גבוה יותר, עולה אחוז המדווחים כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית;36% מהמרואיינים הגרים במשקי בית של 2 נפשות לעומת 69% מהמרואיינים הגרים במשקי בית של שבע נפשות ומעלה (תרשים 1).
תרשים1. בני 20 ומעלה*, שדיווחו כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית, לפי מספר הנפשות במשק הבית
*בני20 ומעלה הגרים במשקי בית משפחתיים.
סקר הוצאות משק בית– 2007
סקר הוצאות משק בית נערך מאז שנות החמישים, ועד לשנת1997 בוצע אחת לחמש שנים לערך. משנת 1997 ואילך מבוצע הסקר באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה.
סקרים שוטפים אלה כוללים את כלל האוכלוסייה למעט קיבוצים, מושבים שיתופיים ובדווים מחוץ ליישובים. נתוני2007 מתבססים על 6,173 משקי בית המייצגים כ-2,000,000 משקי בית באוכלוסייה.
משק בית: קבוצת אנשים הגרים רוב ימות השבוע באותה דירה ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. בתוך משק בית יכולות להיות מספר משפחות.
הוצאות לתצרוכת במשקי בית על פי סעיפים ראשיים (לוח א)
• בשנת2007 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 11,584 בממוצע לחודש –עלייה ריאלית
של3.5% בהשוואה ל-2006.
• אחוז ההוצאה על מזון גדול יותר במשקי בית עם ילדים (17.4%), בהשוואה ל-16.3% במשקי בית ללא ילדים. במשקי בית עם שלושה ילדים ויותר אחוז ההוצאה על מזון (18.9%) גבוה יותר מאחוז ההוצאה על מזון במשקי בית בהם עד שני ילדים (16.5%).
• במשקי בית עם ילדים אחוז ההוצאה על סעיף חינוך תרבות ובידור גבוה מאחוז ההוצאה במשקי בית ללא
ילדים (15.6% ו-10.7%, בהתאמה).
לוח א: הוצאה חודשית לתצרוכת למשקי בית עם וללא ילדים– 2007
סה"כ ללא ילדים עם ילדים
סה"כ עד שני ילדים שלושה ילדים ויותר
הוצאה לתצרוכת בש"ח–סך הכל 11,584 10,039 13,377 13,168 13,756
הוצאה לתצרוכת–סך הכל 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0
מזון 16.9 16.3 17.4 16.5 18.9
דיור 22.3 24.9 20.0 20.4 19.2
אחזקת הדירה ומשק הבית 10.1 10.2 10.0 10.0 10.3
ריהוט וציוד 3.9 3.4 4.3 4.1 4.5
הלבשה והנעלה 3.4 2.7 4.1 4.1 4.1
בריאות 5.3 6.7 4.2 4.3 3.9
חינוך תרבות ובידור 13.3 10.7 15.6 15.4 16.0
תחבורה ותקשורת 20.1 20.4 19.8 20.6 18.4
מוצרים ושירותים אחרים 4.7 4.7 4.6 4.6 4.7
הוצאות לתצרוכת לפי מוצרים נבחרים (לוח ב’)
• ההוצאה הממוצעת במשקי בית עם ילדים על פיתות היא– 46 ₪,פי שלושה ויותר מעל הממוצע במשקי בית ללא ילדים– 11 ₪.
לוח ב: הוצאה חודשית ממוצעת בש"ח על מבחר מוצרים למשקי בית עם וללא ילדים
סה"כ ללא ילדים עם ילדים
סה"כ עד שני ילדים שלושה ילדים ויותר
חלב מפוסטר 49 35 65 55 82
דגני בוקר 26 14 40 35 50
פיתות 21 11 34 24 52
מעדני חלב וגבינה 30 19 42 42 43
חטיפים 29 13 46 39 59
ארוחות מחוץ לבית 278 271 286 307 248
נסיעה בתחבורה ציבורית 110 105 115 107 130
סיגריות 103 92 117 115 120
טלפון סלולרי, חשבון שוטף 315 248 393 422 339
בעלות על מוצרים בני קיימה בקרב משקי הבית (לוח ג)
• במשקי בית עם ילדים ל-80.8% בעלות על מחשב ו-67.5% מנויים לאינטרנט, ואילו במשקי בית ללא ילדים
ל-58.5% בעלות על מחשב ו-52.3% מנויים לאינטרנט.
• טלפון סלולרי: ב-94.8% ממשקי הבית עם ילדים טלפון סלולרי, ו-84.6% במשקי בית ללא ילדים. במשקי הבית עם שלושה ילדים ויותר אחוז הבעלות על טלפון סלולרי קטן מאשר במשקי הבית בהם עד שני ילדים (91.3% ו-96.8, בהתאמה).
• מנוי לטלוויזיה בכבלים ובלווין: אחוז המנויים לטלוויזיה בכבלים ובלווין במשקי בית ללא ילדים (75%) גבוה מאשר במשקי בית עם ילדים (59.9%). פחות ממחצית משקי הבית עם שלושה ויותר ילדים מנויים לטלוויזיה בכבלים ובלווין (40.8%).
לוח ג: בעלות על מוצרי בני קיימה במשקי בית עם וללא ילדים– 2007
סה"כ ללא ילדים עם ילדים
סה"כ עד שני ילדים שלושה ילדים ויותר
טלוויזיה 90.5 93.2 87.4 92.3 78.4
וידאו 53.0 50.9 55.4 59.9 47.2
מכשירD.V.D 48.7 41.6 56.9 63.6 44.7
מנוי לטלוויזיה בכבלים ובלווין 68.0 75.0 59.9 70.4 40.8
מחשב 68.9 58.5 80.8 84.0 75.1
מנוי לאינטרנט 59.3 52.3 67.5 74.2 55.3
טלפון סלולרי אחד לפחות 89.3 84.6 94.8 96.8 91.3
מייבש כביסה 37.8 27.8 49.3 48.5 50.8