כיצד לנהל נכון את הזמן בחופש הגדול

במקומות העבודה, אסטרטגיית השעות הנוספות -דוגלת בהארכת שעות עבודה- מתוך אמונה שיותר זמן יקנה יותר ביצוע. אולם, כאשר שעות נוספות הופכת להרגל קבוע, מתפתחות בעיות.
הזמן הפרטי הולך ונעלם, והעייפות–פיזית ונפשית – גוברת. שעות רבות יותר מוקדשות לפתרון בעיות, אשר מוח רענן היה יכול לפתור מהר יותר. אנשים הנוקטים באסטרטגיה זו לוקים לרוב בהעדר תכנון פעילויות להשגת מטרות ובהעדר הבחנה בין החשוב והדחוף/ העיקר והטפל. נשים הנוקטות באסטרטגיה זו, מוסיפות שעות בלילה, לאחר שהילדים הולכים לישון, להמשך התמודדות עם דרישות העבודה. כפיתרון זמני, זה עובד, אך כשיטה, יש לכך מחירים אישיים ומשפחתיים.

תסמונת השעות הנוספות מקבלת צביון נוסף בניהול הבית בתקופת החופש הגדול:

1.זמן שינה – בנוסף להארכת שעות עבודה, מתארכות שעות האור בקיץ, מה שבא לידי ביטוי בדיאלוג על זמן השינה עם הילדים. גם בשל האור וגם בשל רצון הילדים בחופש המתבטא ברצון ללכת לישון מאוחר יותר. מה עושים? ראשית, עוזר לזכור שמה-21.6 הימים הולכים ומתקצרים… כל יום קצת פחות דקות אור. שנית, חשוב להרגיל ילדים מראש, שהלילה מגיע, לא לפי החושך בחוץ, אלה לפי השעון. במידה ומדובר בילד אחראי, שבמהלך שנת הלימודים שומר על מסגרת ומשמעת, אפשר להניח לו לשנות את הלו"ז בחופש ולהגדיר שזהו מצב זמני, בחלק מימי החופש–בהתאם לכלל הצרכים המשפחתיים. תמר תאט עדרי, יועצת ארגונית בפ.ד.ה ואמא לתאומים, אומרת כי גישה גמישה זו, המקבלת באהבה את ההתרגשות ושמחת הילדים בחופשתם, מאפשרת משהו חגיגי ופתוח באווירה המשפחתית. כמו כן חשוב לזכור, כי למתבגרים שעות הערנות נוטות לעבור ללילה, ויש לאפשר זאת, בתיאום ציפיות מוגדר מראש (כי זה שהוא בחופש לא אומר שהכביסה בחופש..).

2.תקציב משפחתי – תופעה נוספת בחופש, ממשפחת ההארכות, היא ניסיון להאריך תקציב. לילדים יש יותר זמן, יוצאים ומבלים יותר, והדבר בא לידי ביטוי בכיס, על כן חשוב לתקצב את העניין מראש, תוך הצבת גבולות בהתאם לגיל של הילדים; מהרגע שהילדים מודעים לנושא הכספי, ועד לגיל ההתבגרות (סביבות גיל10) אפשר לתכנן ביחד עם הילד, בהתאם לגילו, את אופי ואופן הבילויים והרכישות. כשמדובר בילדים קטנים, על מנת למנוע את הפזמון אמא תקני לי בכל יציאה או סצנות בחנות, מומלץ לתכנן לפני היציאה את כמות הפרטים / הסכום המוקצה לכל ילד. עם ילדים גדולים יותר אפשר להכין את הרשימה מראש, ולאפשר לילד לבחור, תוך גמישות לשנות, ולתרגל קבלת החלטות במסגרת תקציב נתונה. עם בני נוער מומלץ לעלות רמה במידת האחריות הניתנת להם, באמצעות תקציב שבועי (דמי כיס), אותו הילד ינהל ויחליט על מה הוא מוציא וכמה. כך תוכלו למנף את הבילוי המשותף להקניית כלי התמודדות חשובים לילדים, כגון תכנון, הבנת ערך הכסף, תעדופים וגבולות. נערים ונערות מגיל 16 יכולים לצאת לעבוד, אם זה אפשרי ומקובל בסביבתם, וכך ללמוד מיומנויות חשובות לחיים, כמו גם את ערך הכסף והורדת חלק מהנטל מההורים. במקרים כאלה חשוב להפנות את הנוער לאתרי מידע בנוגע לזכויות בני הנוער במקומות עבודה, ולהיות קשובים לחוויות שהילדים עוברים, בעיצוב הרגלי העבודה הראשונים בעולם הגדולים.

ומה לעשות בעבודה, במקום תסמונת השעות הנוספות והלא אפקטיביות?

1. תפיסתית- להבין ש -מחר גם כן יום. אם הדבר קשה ליישום ברמה יום יומית, התחילו בהגדרת יום אחד בשבוע שבו אתם מסיימים לעבוד מוקדם. תאמו ציפיות עם המעסיקים והעובדים שלכם שביום זה–אתם מסיימים מוקדם, והקפידו על כך. אבות רבים, מגלים שניתן לייצר זמן זה ואף ליהנות ממנו, רק כשכבר מאוחר מדי, וכשהם נאלצים לפנותו, לאחר גירושין.

2. התנהגותית- כדי להצליח לעמוד בלו"ז, אמצו מספר טכניקות פשוטות, שיאפשרו לסיים את העיקר, במסגרת זמן נתון, ובכך לסיים את יום העבודה בשעה סבירה, גם אם לא את כל המשימות שהייתם רוצים ביום זה. 
ממשו את שעות הפריון – זהו מהן השעות, בהן הפריון שלכם במיטבו. שעות שמועדות פחות להפרעות, שעות ערנות לפי הביוריתמוס הטבעי וכו’. רכזו בשעות אלו משימות הדורשות ריכוז ומחשבה, והסיטו לשעות בעלות פריון נמוך יותר, את המשימות השגרתיות. 
אחדו פעולות דומות: רכזו משימות דומות וטפלו ברצף–השלמתם דורשת פחות זמן, בשל כוח האינרציה (למשל: טלפונים, מיילים, הכנת סיכום, פגישות באותו אזור וכו’). נסו לאחד משימות גם בחניכה שלכם את עובדיכם–הדבר יקל עליהם ללמוד ולזכור, וייעל את הזמן המשותף. 
נסו להשלים משימה, בטרם כניסה למשימה חדשה- כל משימה שהתחלנו בה, גוזלת אנרגיות עד להשלמתה. הפסקתה באמצע או דחיית השלמתה, ממשיכה להעסיקנו, מבלי לקדמה. בשובנו למשימה, אנו צורכים זמן התארגנות נוסף כדי להבין היכן הפסקנו, ואז אנו גם עלולים לשכוח דבר מה ולפגום באיכות התוצר. לכן, ההמלצה היא לנסות להשלים את המשימה עד תומה בפעם אחת וברצף, בטרם קבלת משימה אחרת. במידה והופרעתם באמצע, מומלץ לנסות לפחות להשלים פרק במשימה, או לתעד היכן עצרתם, ורק אז להתפנות להפרעה.

זמן הוא עניין של סדרי עדיפויות – אם לא תקצו זמן–לא יהיה זמן. ובסוף יש סוף – גם לשעות הנוספות.צוות פ.ד.ה יעוץ והדרכה עוזר למנהלים לעשות יותר עם פחות, בתהליכי יעוץ והדרכה ממוקדים ומכווני תוצאה.