מי זקוק לחיבוק?
מאת: ורד שלאוזר-אידה 29.1.09
פעם אחת היה חיבוק שלא ידע של מי הוא.
החיבוק עמד ברחוב וחיפש למי הוא שייך.
הוא שאל אנשים שעברו לידו אם הוא שייך להם,
אבל הם לא שמעו אותו בכלל והמשיכו ללכת.
לכל אחד מאיתנו יש חיבוק למי שאנו אוהבים. "מי זקוק לחיבוק"הוא סיפור על חיבוק חם ואוהב שמחפש למי הוא שייך.
החיבוק בסיפור אמנם מחפש למי הוא שייך אבל הרחוב עמוס באנשים עסוקים, קר וגשום והחיבוק נודד ברחוב ומחפש אולי חיבוק לעצמו? (גם חיבוקים זקוקים לחיבוק). בדיוק אז, עובר ברחוב איש אחד שהחיבוק מרגיש שהוא ממש מתאים לו. החיבוק מתגנב ונכנס לאיש אל מתחת למעיל. כך מבלה החיבוק עם האיש כל היום. כאשר האיש מגיע הביתה, שואל אותו הילד, מה יש לך מתחת למעיל? ואז החיבוק ידע כבר למי הוא שייך.
סיפור מקסים המבטא קשר חם בין אב לבן. חיבוק הוא דבר נעים שאפשר לצפות לו בסוף היום העמוס כשאבא או אמא חוזרים מהעבודה. חיבוק הוא דרך נהדרת למפגש אחרי שלא מתראים כל היום. למרות שהסיפור הזה הוא שונה בצורתו ובכתיבתו, הקונוטציה הראשונית שעלתה לי בראש זה הסיפור"הלו הלו אבא"מאת: חנה הורן שבו קיימת הציפיה לחזרתו של האב מהעבודה.
הסיפור"מי זקוק לחיבוק"מלא רגש וחום ומרמז על המשחק בין האב והבן בסיום של יום עמוס לעייפה מי בעבודה ומי בגן והחיבוק והנשיקה שאיתם פותחים את הזמן שמבלים יחד עד לשעת השינה.
אם תרשו לי להזכיר את"סופר נני"מיכל דליות, שלא פעם אומרת להורים המשתתפים בתוכנית שלפני שהם נכנסים הביתה ומתחילים לכעוס על הבלאגן ועל ההתנהגות , כדאי להיכנס עם חיוך למפגש המחודש. ואם נוסיף חיבוק ונשיקה אז הבלאגן יראה פחות נורא? נכון?
מי זקוק לחיבוק
כתב: רענן לוי
איירה: קסניה טופז
הוצאת ידיעות אחרונות