מכייפים בכפכפים

מכייפים בכפכפים : עוד בהיותי ילדה בחיפה בקרית אליעזר נוהגת הייתי לפזז לכיוון הים דרך פסי הרכבת שעה שאני חשה את החול הזורם בין אצבעותי. חול זרזיפי וחמים שמלא את ליבי והודיע על כך שהנה עוד מספר דקות מועטות אוכל להתרווח על שפת הים ולהנות לא רק ממגעו של החול אותו הרגשתי דרך כפכפי כי אם לטבול במים הקרירים בצהרי היום הקייצי והחם.
כפכפי אף שהיו אז פשוטים עד מאוד יוצרו בצבע אחיד ללא קישוטים .כשירדתי אל מקורות המים בהם היו חלוקי נחל הייתי קושרת גומיה מאחור בכיוון העקב וכך היו הכפכפים יציבים יותר ויכולתי להנות להשתכשך אך המים בהם היו חלוקי נחל.
כן אהבתי מאוד ועודני את כפכפי ואת ימי הקיץ.
מה היה בהם שכל כך אהבתי?

1 of 5

היסטוריה של כפכפים:
מסתבר שגם לכפכפים יש היסטוריה. הכפכפים שאבו השראה מ”הזורי” שהיו מעין סנדלים חפניות שהיו עשויות מרצועות בד וסוליות מקש אורז.
היו אלה הנעליים היפאניות המסורתיות שמליוני יפנים התהדרו בהם ואף שרתו אותם בימים קרירים.
אולם מאז ועד היום עברו הכפכפים תהפוכות לא מעטות:
כפכפי “הוויאנס” שמקורה של המילה היא בפורטוגזית ,תושבי הוואי מיוצרים כך שלהם טקסטורת אורז יחודית רק להם המאפשרת בטחון בהליכה ומניעת החלקה.
כפכפים אלה כבשו את העולם והתרחבו מברזיל לארצות רבות.
הם מיוצרים בנוסחה סודית של גומי מיוחד המופק ביערות האמזונס שבברזיל בתרכובת יחודית שגורמת להם להיות רכים, גמישים ועמידים.

מרקמים רבים:
כיום עם היצור המתקדם לבשו הכפכפים צורות וצבעים שונים ומגוונים.
הם מיוצרים לגדולים ולקטנים ואף לפעוטות.
את הכפכפים למבוגרים מעטרים מוטיבים מן הטבע ואילו של הילדים קורצים להם בדמות גיבורי הסדרות הכה אהובות עליהם. לקטנטנים השכילו אף ליצר סגירה ותמיכה אחורית כך שהם מרגישים בטוחים וזה מה שמונע מהם להחליק על משטחים רטובים בבריכות המים בהם אנו מבקרים בימי הקיץ המהבילים.
סוגים שונים של כפכפים:
כפכפי אצבע, כפכפים פתוחים, כפכפים סגורים כל אלה נקראים עדיין כפכפים.
כפכפי האצבע שרובנו אוהבים ללכת אתם לים ואף בחיי היומיום החמים כדי לאוורר את רגלינו עשויים מחומרים שונים:מעור, מגומי, מבד ואף מעץ.
גם כפכפי העץ של ההולנדים למרות היותם סגורים ומגושמים ומיוצרים מעץ נחשבים אף הם לכפכפים.
כפי שאמרו חזל”היופי הוא בעיני המתבונן” ואכן אין סוף ליופי הזה, לעיצובם המיוחד לגיוונם של הכפכפים כיום.יש שהם מעוטרים אף באבני חן, רצועות צבעוניות, מוכספות ומוזהבות, עיטורי פרחים.
שעה שאני מתבוננת בהצע הגדול של הכפכפים לגדולים ולקטנים עולי בי פרקי געגוע, אל מחוזות הולדתי בחיפה אל כפכפי ילדותי הפשוטות, יצוקות וגמישות שאפשרו לא רק את מגע החול אל בין אצבעותי אלא אפשרו לי כילדה שובבה להתהלך עלפני חלוקי נחל ואף להכנס אל מקומות בהם קיפודי ים וסרטנים..

כתבה: מיקי אינהורן- נלקנבאום
צילומים :יחסי ציבור”לב תקשורת”לכפכפי הוויאנס.