מעבר לים-המלצה

7.7.2010עדי בריל

שחר הוא אספן חפצים המשוטט ברחובות תל אביב. באחד משיטוטיו הוא מוצא ברחוב ביאליק בתל אביב מזוודה ישנה, בתוכה בקתה, בבקתה מרתף, במרתף ספר ישן, בתוכו ציפורת שהגיעה מעבר לים. ציפורת ושחר מגלים כי הספר ריק והשירים נעלמו כולם("השירים נעלבו שלא זוכרים אותם")והם יוצאים למסע ברחובות תל אביב, במהלכו ציפורת מלקטת כותרות של שירים מלוחות מודעות, שלטי חוצות ועוד, ואילו שחר מוצא וממציא את דמויות השירים בחפצים ואביזרים שנמצאו ברחוב. בסופו של דבר הם מצליחים להחזיר את השירים לתוך הספר.

למעשה בחרנו ללכת להצגה בגלל השחקן שחר מרום, אותו אני ובנותי
(3.5ו-5.5)אוהבות בגלל הפשטות והחינניות בה הוא מעביר את העלילה. 
אין תפאורה נוצצת, לא פעלולים ואפילו לא תלבושות צבעוניות, רק שחקן
אחד מקסים בבגדים פשוטים עם חיוך כובש שמספר בחן ובחוכמה את
סיפורם של השירים שנשכחו.
מרום משחק בבובות שרקח בגאונות כמו ילד המשחק במשחק חלומותיו.

החפצים שליקט ושזר לדמויות מעוררים את הדמיון ומיד בשובנו הביתה
הוציאו הבנות את"מגירת השונות"והחלו מפיחות בה חיים – מהדק ופיתקית
הפכו לסירה, השלט המקולקל הפך רב חובל ולי רק נשאר לחייך ולהתפעל.

בנסיעה הביתה אחרי ההצגה דיברנו על מיחזור כשלאורך כל הדרך אנחנו מזמזמות
– "יוסי בכינור, פסי בתוף".
למי שאינו בקיא בכל שירי ביאליק, כדאי אולי לעיין בהם לפני ההצגה למרות
שאנחנו היינו מרותקות גם בלי להכיר הכל. 
(שמות השירים השזורים בהצגה: גדי ונבחי, מעבר לים, הדג בחכה, נדנדה, דג,
פרש, סחרחרת, מקהלת נוגנים, הפרח לפרפר, בגינת הירק, קן לציפור).

בקיצור, היה ממש מקסים. מומלץ בחום לכל מי שמעריך פשטות.

בצילום למעלה – שחר מרום, צילמה: ריקי ורטש