פסטיבל אבבה2014 -פסטיבל אביב אתיופי

פסטיבל אבבה2014 –פסטיבל אביב אתיופי לכל המשפחה המוקדש למיטב אמנויות הבמה של יוצאי אתיופיה ומציע עשרות הצגות ומופעים מוסיקליים ייחודיים, בלמעלה מ-28 יישובים ברחבי הארץ במחיר סמלי של 10 ש"ח בלבד

במהלך החודשים פברואר-מרץ2014, יתקיים הפסטיבל הייחודי, המוקדש לקהילה האתיופית פסטיבל ‘אבבה’ , במסגרתו יתקיימו מיטב המופעים המוסיקליים והתיאטרליים של קהילת יוצאי אתיופיה, מטרת הפסטיבל להציג את היצירה האתיופית כיצירה איכותית ומרתקת ולחשוף את הציבור הישראלי למגוון אמנויות הבמה הייחודיות של יוצאי אתיופיה. הפסטיבל החגיגי יתקיים ביוזמת משרד התרבות והספורט, בשיתוף תרבות לישראל המקדמת אירועי תרבות בפריפריה. 

במהלך ימי הפסטיבל יועלו כ-20 מופעים והצגות, בלמעלה מ- 28 ישובי הפריפריה ברחבי הארץ ויאפשרו לתושבים ליהנות ממיטב אמנויות הבמה של קהילת יוצאי אתיופיה. בכל יישוב שבו יתקיים מופע או הצגה, יתקיים ברחבה של המתנ"ס או תיאטרון הפנינג ססגוני על ידי תושבי היישוב בני העדה האתיופית, במסגרתו יציגו התושבים חפצי אמנות, מאכלים אופייניים של העדה האתיופית, פרטי לבוש ייחודיים, תבלינים מסורתיים, כלי אוכל ועוד.

 
מופעים לכל המשפחה שיעלו בפסטיבל:
 
‘מנדפרו פרדה’ –  תיאטרון הולגאב–הצגה מונודרמה / ביינה גטהון
מונודרמה שבמרכזה סיפורו של האזרח מנדפרו פרדה, שיום אחד מתייצבים שוטרים בפתח ביתו ובידם צו הרחקה עבור אשתו, הגברת ששיטו פרדה. שכנו, מתברר הגיש נגדו תלונה וכעת הוא מואשם באלימות כלפיה ובתקיפת שוטרים. בבית המשפט הוא מחליט לייצג את עצמו ומגולל בפני השופט בלשון ציורית את סיפור אהבתו לאשתו מאז ילדותו בכפר שבאתיופיה. התובע במשפט, גם הוא בן הקהילה האתיופית, דורש כי יוטל עליו עונש מרבי ובמהלך שלושת ימי המשפט הגורליים נחשפים סודותיהם של התובע ושל מנדפרו פרדה.
כתיבה וניהול אומנותי – משה מלכא / משחק – ביינה גטהון / מוסיקה – אבטה בריהון 
 
‘צופית פיקאדו’ – תיאטרון הולגאב 
קומדיית נונסנס פרועה המשלבת מוסיקה קצבית, קטעי וידיאו וריקוד–ושני שחקנים המחליפים דמויות בקצב מסחרר. ההצגה מספרת את סיפורה של צופית פיקאדו, אסירה משוחררת קשוחה, היוצאת למסע חיפושים אחר אחותה הצעירה, שנעלמה. בדרכה היא פוגשת סדרה של טיפוסים צבעוניים מהשוליים הסהרוריים, ונלחמת בהם בנחישות ובאומץ עד לסוף המפתיע.
 
‘באמהרית זה נשמע יותר טוב’ – תיאטרון הנפש–הצגת יחיד של יוסי וואסה
‘באמהרית זה נשמע יותר טוב’ הצגת היחיד המצליחה של יוסי וואסה–בה הוא מספר על עלייתו מאתיופיה לישראל דרך סודן. יוסי מספר על נוף ילדותו בכפר קטן בצפון אתיופיה, איך לא מתחילים עם בחורה בכפר, ומה עושים כשהולכים ברגל700 קילומטר מאתיופיה לסודן על רקע שיחות נפש של חמורים שמפחדים מבעליהם. באמהרית זה נשמע יותר טוב – משלבת אלמנטים של תיאטרון, סיפור וסטנד אפ המעניקים חוויה תיאטרונית קולחת ומרתקת. ההצגה זכתה לביקורות נלהבות והופיעה למעלה מ-400 הופעות, כמו כן תורגמה לאנגלית ומופיעה בשנים האחרונות בארצות הברית,  קנדה ואירופה בהצלחה רבה.
 
מר גיטו, הצגה לכל המשפחה, פסטיבל אבבה2014
מר גיטו – הצגה קומית לכל המשפחה
 
‘מר גיטו’ –הצגה קומית / יוסי וואסה
קומדיה מצחיקה במיוחד לכל המשפחה, באמהרית ובעברית. מלווה בתרגום.
המחזה הינו תמצית הסיפור על הבית האתיופי בישראל של היום. קומדיה פנטסטית על המפגש האבסורדי, המצחיק, המאתגר והמרגש בין דורות במשפחה ובין האתיופים והפראנג’ים 
(לבנים-באתיופית).כתיבה ובימוי: יוסי וואסה
 
‘יחיד במינו’ –הצגת יחיד / יוסי וואסה
כמה רחוק היית הולך כדי למצוא את ביתך? ההצגה ‘יחיד במינו’ הינו סיפור אמיתי על מסע מרגש של הילד אנד ארגי ומשפחתו מאתיופיה, דרך מדבריות סודן לירושלים והארץ המובטחת. הצגה זוכת פרס אסיטג’ לשנת2006 ומקום ראשון בפסטיבל חיפה הבינלאומי 2005. ההצגה ‘יחיד במינו’ מאת יוסי וואסה ושי בן עטר 
 
‘מילה של אתיופי’ –הצגת יחיד/  שמואל ברו
ההצגה עוסקת בנושא הווי חיי הקהילה האתיופית בישראל בצורה משעשעת על יחסים של החברה הישראלית, דרך סיפורם של מניסן ואביו טבבה שנפרדו מיד אחרי שעלו ארצה דרך סודן לישראל, מניסן נישלח לישיבה בפנימיה ואביו נישאר במרכז קליטה מנותק מכל מה שהוא הכיר בביכורים של מניסן את אביו היחסים המורכבים ביניהם הופכים להיות מאוד משמעותיים בחייו של מניסן שעוזב את הישיבה מתגייס לצבא והולך להיות שחקן מפורסם חלומו של מניסן הוא שאביו יבוא להופעה שלו. הצגה הופיעה כהצגה אורחת בתיאטרון הבימה ב2005.
 
‘גור אריה יהודה’ –הצגת יחיד / שי פרדו
סיפור מסע של ילד צעיר אל בגרותו דרך גילוי עולמות חדשים, תוך התמודדות של ה’אני’ על קיומו בתוך עולם שעוסק במאבק תמידי באינדיבידואל. הסיפור מתחיל בפסטורליה אקזוטית של אתיופיה המלאה שמחת החיים, מקום שבו הזמן נע בצורה אחרת, שבו האדם קשוב לטבע הסובב אותו, שבו לא נהוג להתערב בענייניו של איש לטוב ולרע.וממשיך ומסתיים בהתמודדות של הגיבור עם המציאות הישראלית המערימה קשיים. המחזה מעביר מסר על הצורך הדחוף לשינוי אמיתי בערכים של החברה תוך דגש על החשיבות העליונה של סובלנות, שוויון ואחווה.
 
‘טאראב" –מחול בדואט / צביקה איזיקיאס ושירי קפואנו קוונץ 
טאראב– (בתרגום חופשי מערבית – התעלות),הינה יצירה אשר חושפת דיאלוג נפשי, רגשי. השאיפה התמידית להגיע אל נקודת השיא ומשם הירידה התלולה אל השפל , מניעה את הדמויות אל מחוץ לעצמם ופנימה. הרצון העז לקשר וקירבה , מול הפחד להיחשף , גורמים לדמויות להגיע לרגעי השיא והשפל של עצמם. מתוך הדואט האינטימי הזה עלתה והתפתחה עבודה רחבה יותר, הכוללת שמונה רקדנים וסרט ווידאו אוטנטי אשר מלווה את היצירה לכל אורכה. ‘קאדם’ (צעד) היא התמונה הרחבה של ‘טאראב’ ומספרת את הסיפור האישי והקבוצתי של עם מפוזר, אשר אחרי נדודים רבים עלה אל הארץ הנכספת. פיסות חיים ומסורות מתחברות יחד ומנסות למצוא מקום לגור בו.הסיפור מתפתח מתוך שקט עצור לתוך טירוף חושים, ניתוק, רצון עז לקרבה ולבסוף לתוך הידיעה שהדרך תמיד תמשיך הלאה ללא סוף.
כוריאוגרפים ורקדנים : צביקה איזיקיאס ושירי קפואנו קוונץ.
 
‘להקת אקסום’ –מופע מוסיקלי
ג’ודה וטדרוס, חברי ילדות נתניתיים, צמודים למיקרופון ואחד לשני מילדות. בשנים האחרונות אפשר היה למצוא אותם חורכים כל במה אפשרית, מרימים קהלים ובעיקר מגישים לקהל את הסאונד הכל כך ייחודי שלהם. נאמנים לשורשים שלהם, הם מביאים למוסיקה שהם עושים השפעות תימניות ואתיופיות, מהולות ברגאיי ודאנסהול ג’מאייקנים עכשוויים והמון חוצפה ישראלית. הקצב הסוחף שלהם זיכה אותם בשלל מחמאות לאורך הדרך. השילוב בין דאנסהול ג’מייקני עכשווי לאנרגיות וההגשה העממית של השניים, הפך אותם לאחד הצמדים האהודים במוסיקה הישראלית. נוסף על כך, אקסום הצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולייצר מוסיקה שנשמעת טבעית ונכונה, תוך שהיא משלבת עברית, אנגלית ופאטווה–הסלנג הג’מייקני. במקביל להצלחה בבמות, המוסיקה של אקסום כיכבה בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה המצליחה עספור וביצוע מחודש שלהם לשיר ‘בא לשכונה בחור חדש’ (בהפקת סאבו וקותי) נבחר להיות שיר הנושא של העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה המצליחה – עבודה ערבית. במקביל החלו אקסום להופיע בארצות הברית ובאירופה.
 
‘עלילות הדוד משה’ –  הצגה קומית / שמואל ברו
במרכז הקומדיה סיפורו הטראגי קומי של משה שחיי משפחתו לא מיטיבים עימו ולאחר שהחליט מיוזמתו לעזוב את הבית ואת אשתו הוא יוצא לחיות את חייו ברחובות ישראל ואולי שם ימצא את שלוותו. בדרך הוא פוגש בכל מיני חברים שלו מהעבר ובסוף הוא גם אולי יתאחד עם בתו (אסתר), שלא ראה מזה הרבה שנים. בתו אסתר היא בתו היחידה שעזבה את הבית לפני6 שנים כחלק מההתבגרות והמרדנות במשפחתה. השמועה אומרת שהיא נמצאת בתל אביב, אחת הערים הפרועות במדינה, ובמסע הזה משה מגלה על עצמו ועל החברה דברים חדשים. בסוף המסע אולי יחזור לביתו ויבין שהאישה שהוא מכיר כל חייו, גם אם היא בלתי נסבלת, כנראה שהיא עדיפה על פני דברים חדשים שנתגלו לו במסעו.
 
‘בתמימות’ –  מופע יחיד קומי / שמואל ברו 
מופע קומי העוסק במבט מפוקח והומור עצמי ביחסי הקהילה האתיופית והחברה הישראלית וביחסים בינו לבינה. שמואל ברו הוא קומיקאי ובמאי מאוד ידוע בעיקר בארצות הסקנדינביות, מתפרנס מאילוף איגואנות בירקון והחלום שלו להיות יום אחד ‘לבן’, סתם בשביל לחוות שיזוף בחוף הים של תל אביב.
 
‘חברות’ –הצגה קומית / שמואל ברו ושי פרדו
קומדיה על זוג מבוגרים כבני45 אשר לא מצאו את עצמם בזוגיות בישראל, נגוסו גורש מביתו בבושת פנים לאחר שאיים על אשתו באלימות ומאז הוא מעביר את ימיו ולילותיו בשינה אצל בני משפחה, וסלמון בחר להתגרש כי האמין שהזוגיות שלו עם אשתו הנוכחית לא מספקים אותו ולכן החליט לייבא אישה צעירה מאתיופיה עד שלבסוף גם הוא מצא את עצמו לבד לאחר שהצעירה בנתה חיים בסתר עם בחור צעיר ובאישון לילה היא ברחה מביתו. סולומון עכשיו הוא באותו סטטוס של חברו נגוסו. גורל משותף זה מהדק את הקשר הישן שלהם עוד מאתיופיה וביחד הם מנסים להבין את עולמן של הנשים בישראל ואת החיים בעולם מערבי על כל צדדיו. ניסיונם למצוא פתרונות יצירתיים לבעיותיהם מייצרת קומדיית מצבים מאוד מצחיקה ומשעשעת, 
קומדיית מצבים בין שני חברים טובים עם בעיה משותפת של זוגיות שכשלה, הקומדיה משתמשת בקהל כשותפים לפיתרון בעיותיהם ומצוקותיהם של סולומון ונגוסו. מה שהופך את חווית ההצגה למשעשעת במיוחד.
 
‘יחסים וכעסים’  -קומדיה רומנטית / שי פרדו
קומדיה רומנטית, נועזת ומשעשעת. קובי ושמחה הם זוג צעיר שמנסה למצוא את האיזון בזוגיות. כל אחד מהם מנסה לבוא לידי ביטוי מלא במערכת היחסים הסבוכה. איך הם מתמודדים כזוג שנימצא במשבר? מה קורה שמקבלים החלטות אימפולסיביות ומשעשעות על בסיס כעסים בסיטואציות שונות מהחיים?
 
‘סיסאי’ –  סרט דוקומנטרי / דוד גברו
סרט דוקומנטרי שמצולם בישראל ובאתיופיה על חיפוש זהות, קשר דם, קשרי משפחה, פרידה, אהבה וגעגועים.סיסאי, חייל בן20, עלה לארץ מאתיופיה ב-1990. כשהיה בן 12 נפטרה אמו הביולוגית ממחלת הסרטן. הוא גדל בבית משפחת גברו כבן לכל דבר. ההורים המאמצים מלווים אותו בגאווה בכל צעד שהוא עושה: מוביל בחן קבוצת כדורגל מקומית להפסד ומפתח מערכת יחסיו עם סיוון, נערה אתיופית. הבמאי האח, דוד גברו, מלווה את אחיו ומשפחתו מהרגע בו חזר האב מביקור באתיופיה והביא עימו את הבשורה שהוא מצא את אביו הביולוגי של סיסאי, וזה רוצה לפגוש אותו. סיסאי מבולבל מהחדשות שמעמידות אותו מול סיפור חייו הכואב, ומחדדות את תחושת ההחמצה שלו. בעוד המשפחה נלהבת מהגילוי של האב, סיסאי מפתיע עם בשורה מבלבלת לא פחות ‘סיוון בהריון’. כל דילמות העדה האתיופית בישראל מונחות על כתפיו של בחור צעיר, צנום ומקסים. השכנות והמשפחה לא מוכנים לקבל הריון מחוץ לנישואין, הוא מחליט לקחת את עתיד ילדו ברצינות ונעתר לנישואין עם סיוון. תהליך הרישום ברבנות מלווה בכל הקשיים והחשדות שמא, סיסאי אינו יהודי כשר. המסע הקולנועי מתעצם כאשר אב ושני בניו, אחד ביולוגי ואחד מאומץ נוסעים לפגוש אב ביולוגי עלום פנים בנופים של אתיופיה, נוסעים לזיכרונות ולחיים שהיו יכולים להיות להם.
 
‘ירוק צהוב אדום’ –סרט קולנוע / דוד גברו
הסרט שזכה מאחד משני הסרטים הטובים בפסטיבל הקולנוע דרום2010 פשוט גורם לגאווה הן בהקשר ליוצרים המוכשרים והן לגבי הבמאי המצוין דוד גברו אשר לא מפחד לצאת בהצהרה שהשמיים הם הגבול. הסרט, ששמו נגזר מצבעי הדגל של אתיופיה, מספר על חבר’ה צעירים מהקהילה האתיופית מדרום הארץ, האוהבים שירה וריקודים, שואפים להגיע למרכז הארץ ו’לכבוש אותה’. הם מבטאים את תחושותיהם על ידי ריקודים כתיבה והלחנת שירים. תחילה התחילו החבר’ה בלהקת ‘בלאק- דיימונד’ ולאט לאט התגבשו לקבוצה אחת. באמצעות יכולת השירה והריקודים מנסים החבר’ה הצעירים להראות כי ישנם צדדים נוספים לעדה,שישנו פן  חיובי ולא רק שלילי, שיש כשרון רב בעדה ולא רק מצוקה ופשע.
 
‘קיץ89’ –סרט קולנוע / אסתי אלמו וקסלר
אסתי אלמו וקסלר – הסרט מספר על התמודדותה של בטי, ילדה למשפחה שעלתה מאתיופיה ונשלחה להתגורר בלוד, עם התלישות והזרות של הוריה בחברה הישראלית ועם מעשה אלימות אליו היא נחשפת. לבטי מערכת יחסים טעונה עם אימה וסוד אותו היא מפחדת לספר. במהלך הסרט אנו נחשפים לעולמה של בטי, להוויה של יוצאי אתיופיה בסוף שנות השמונים ולסיפור ההתבגרות של ילדה רגישה שנאלצת להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית.
 
‘להקת ללה’ –מוסיקה אתיופית/פיוז’ן 
מופע מוסיקלי חוצה גבולות וארצות, המשלב בין רגאי, רוק, בלוז וג’אז למוזיקה אתיופית מסורתית ועכשווית. הלהקה שואבת את השראתה משילוב של סגנונות המוסיקה האתיופית המודרנית, האתיופית המסורתית והמערבית המודרנית. ההרכב המוסיקלי ללה, עושה שימוש בכלים מוסיקליים אתיופים אותנטיים כדוגמת ‘סנקו’ ו’קברו’ וכלים מערביים בין זמננו כמו גיטרה חשמלית, בס חשמלי וסקסופון. ההרכב ללה משלב בהופעותיו קטעי ריקוד אתיופים שיוצרים ביחד עם המוסיקה הייחודית יוצרים מופע קיצבי, דינמי וסוחף המתאים הן לקהל הרחב והן לקהל האתיופי שיפגוש בהופעה את התרבות המוסיקלית האהובה בלבוש צעיר ומרענן. 
 
‘להקת אינסרה’ –מרכז מורשת יהדות אתיופיה
להקה אתיופית מסורתית ואותנטית, המורכבת מנגנים, רקדנים וזמרים בני העדה האתיופית. מנגנים על כלי נגינה אותנטיים בניהם: ‘מסנקו’ –מעין כינור, ‘וושינט’ – חליל, ‘כברו’ –תופים, ‘ווסיהון’ –  קלידים. רקדני הלהקה מתמחים בסגנונות ריקוד שונים כדוגמת ‘האסקיסטה’, ‘אורמו’, ‘וולייטה’, ‘גורגה’, ‘מינג’ר’, ‘גוג’ם’ ועוד ריקודים נפוצים באתיופיה. במהלך המופע חברי הלהקה לבושים בתלבושת מסורתית בסגנונות מגוונים. הכוריאוגרפיה המשתנה בין סגנון לסגנון, היצירתיות, הנוכחות על במה בביטחון רב ויכולת יצירת אינטראקציה והתלהבות בקהל הם פועל יוצא של ניסיון רב בהופעות וחזרות קבועות פעמיים בשבוע, באולפנים איכותיים ביותר וארגון מסודר ומבוקר של אינסרה – מרכז למורשת ותרבות. האמנים הם בוגרי בית הספר למוסיקה באדיס אבבה ומוכרים כאמנים מן השורה הראשונה במוסיקה שמקורה באתיופיה.
 
להקת ‘זבולון דאב סיסטם’ במופע ‘אנבסה דאב’
להקת הרגאיי זבולון דאב סיסטם במופע חדש שמציג שירים מאתיופיה בשפות אמהרית, טיגרית, גורגה ועוד שפות נוספות מאתיופיה בעיבודים חדשים בסגנון הרגאיי והדאב. המופע מפגיש את הרגאיי השורשי הג’מייקני, סגנון שנוצר ועוצב ברובו על ידי אנשי תנועת הראסטפאריי שסוגדים לקיסר אתיופיה היילה סלאסי ורואים באתיופיה את ציון החדשה ואת מולדתם הרוחנית עם המוזיקה והתרבות האתיופית על שלל השפות, הריקודים והסגנונות השונים שקיימים בה. התוצאה היא מופע שונה, מיוחד וסוחף שיוצר סגנון חדש דאב אתיופיEthio-Dub  
 
‘להקת ביתא’
מופע מחול הכולל שלוש רקדניות אתיופיות הרוקדות מחול מודרני לצלילי מוסיקה ישראלית מקורית לצלילי המסנקאו האתיופי. רפרטואר הלהקה מורכב מחלק מסורתי וחלק של מחול עכשווי. החלק המסורתי כולל תפילות ביתא ישראל בשפת הגעז, ריקודי כתפיים (אסקסטה) בליווי תופים וריקודי שבטים אתיופים (למוסיקה מוקלטת). להקת ביתא (בית באמהרית) נוסדה על ידי רות אשל בקיץ2005 במטרה לספק מסגרת לרקדנים ויוצרים מבני העדה האתיופית. ביתא היא המשכה של להקת אסקסטה, שייסדה אשל באוניברסיטת חיפה ופעלה בין השנים1995 – 2005. הלהקה זוכה להצלחה רבה בארץ פרחי. 
 
להקת ‘שבתה’ –מופע מוסיקלי אפרו ג’אז, אתיופי יהודי
מוזיקה של ניגוני נשמה ופיוטים יהודיים ואתיופיים שורשיים, עטופים בגרוב נדיר, המוזיקה ייחודית ומעניינת ומביאה בשורה חדשה לעולם המוזיקה היהודית. ההרכב כולל5 מוזיקאים מוכשרים שחיפשו להפיח משב רוח רענן בכתבי הקודש היהודיים באמצעות ניגון ושירה. הלהקה מופיעה בעיקר בחו"ל במסגרת פסטיבלי ג’ז ומוזיקה שונים בניהם בניו יורק ובוסטון וזוכה להצלחה רבה. 
 
מופע יחיד של הזמר גטצ’ו מלסה–העמותה לקידום היצירה האתיופית
מופע מוסיקלי יוצא דופן של הזמר האתיופי גטצ’ו מלסה בליווי זמרת וארבעה רקדנים. גטצ’ו מבצע את מיטב השירים אתיופיים מסורתיים באמהרית ויוצר מופע מרגש עטוף בשורשים אתיופיים ומסורת. 
 
מופע יחיד של הזמר ווסיהון ביקונן – העמותה לקידום היצירה האתיופית
מופע מוסיקלי מרגש של הזמר ווסיהון ביקונן, בליווי זמר נוסף וארבעה רקדנים ווסיהון מבצע במהלך המופע רפרטואר של שירים שבטיים שונים מרחבי אתיופיה ויוצר מופע מרגש שסוחף את הקהל הישראלי והאתיופי כאחד. 
 
פסטיבל אבבה2014
פברואר-מרץ 
ביישובים ברחבי הארץ

 

תמונה ראשית: להקת זבולון דאב סיסטם. צילום: בן פלחוב.
 

אין תגובות

השאר תגובה