צלילי קסם עם ניצה שאול-הנדל
30.10.2010דנה שץ בראון
כבר שנים שאני מתכוונת להגיע עם הילדים לצלילי קסם עם ניצה שאול אבל בכל פעם יש איזה תירוץ. מה, לא מספיק כל הבייבי מוצרט שהאכלנו אותם בתור תינוקות? יש לנו בעיה, לדור שלנו. מוזיקה קלאסית תמיד נתפסה כמשהו מתנשא, שלא לומר משעמם עד דמעות, משהו ששייך יותר לשכן היקה, ששונא שמפריעים לו בין שתיים לארבע. אבל אז באה ניצה שאול, שיודעת לספר סיפור. וזה כל הטריק בצלילי קסם.
במקרה יצא לנו לראות את הנדל, ההוא מהמאה ה-16… בסטודיו לא מאד גדול הושיבו את הילדים על מחצלות והבמה הקטנה היתה מעוטרת בזהב כיאה לתקופת הבארוק. דור הנצנצים אהב את זה מאד.
כשנכנסו הנגנים בתלבושות ששייכות לתקופה, זה כבר נראה כמו משהו מספיק משעשע.
אבל מה שלקח בסוף זה הסיפור שהוא משהו שבין סיפור אימה של האחים גרים לטלנובלה
חדשה בערוץ ויוה. ככה זה. ילדים שרגילים שמתחננים אליהם שיתאמנו על החלילית נדהמים
כשהם שומעים על ילד שבכל פעם שהוא נתפס מנגן הוא היה נשלח לעונש בעליית הגג.
שיעריכו קצת.
ואם בתוך כל זה הם גם שומעים הרבה קטעי נגינה של הנדל, צופים בכמה וכמה ריקודים
קלאסיים משעשעים ונהנים מהתלבושות הבאמת מהממות, יצאנו ברווח. מומלץ מאדלמי
שרוצה להרגיל את האוזן של הקטנים לדברים קצת שונים ולהשוויץ בגינה שהילד יודע
להגיד גיאורג הנדל בלי להתבלבל.