ייצוא בובות

מדינות באסיה ובראשן סין משתמשות בחומרי גלם וכוח אדם זולים כדי לייצא בובות לכל רחבי העולם. איך זה קורה ומה ישראל יכולה ללמוד מהן? הנה כל הפרטים

מגמות של יבוא ויצוא יכולות  לחשוף לא מעט על האופן שבו מתנהל סחר בינלאומי בתחומים שונים. אחד התחומים המעניינים שאחריהם כדאי לעקוב הוא צעצועים, ובפרט בובות.

נכון להיום יש רק מעט מדינות שמייצרות בובות בעלות נמוכה ומשתלמת, ועוד פחות מכך מדינות שמטפחות את הקשרים הבינלאומיים שלהן על מנת לחזק את המטבע המקומי בעזרת ייצוא. בנוסף, אפשר לראות מה קורה בעולם כדי להסיק מכך על המתרחש בישראל.

המדינה המובילה בעולם בייצור ויצוא של בובות היא סין. מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת הצליחה סין לחדור בצורה דרמטית אל שוק הצעצועים ברחבי העולם, בין היתר בזכות יתרונות כמו יכולת גבוהה לייצר כמויות גדולות של פריטים במחירים נוחים. כמו כן, סין השכילה לפתח מערכת יחסי גומלין עם מדינות בכל רחבי העולם ובעיקר באירופה. המערכת הזו מאפשרת לה לייצא את הבובות באופן יעיל ולהפיק רווח גבוה מהביקוש לצעצועים באירופה, ארצות הברית ועוד.

היתרונות והחסרונות של יבוא בובות מאסיה

סין היא כמובן לא המדינה היחידה באסיה שדואגת ליחסים בינלאומיים. וייטנאם, דרום קוריאה וגם הודו רוצות בשנים האחרונות לחזק את האחיזה שלהן בתחום הסחר ולהציע את מרכולתן לכל המרבה במחיר. ההצלחה של מדינות באסיה נובעת מהמחירים הזולים של המוצרים ומהנגישות הגבוהה.

אם בעבר נאלצו חלק מהמדינות לוותר על ייבוא מאסיה בגלל עלויות שילוח גבוהות, הרי שכיום ניתן להשתמש בתובלה אווירית, יבשתית וימית ולתאם פרויקטים במאות מיליוני דולרים באמצעות האינטרנט. למעשה, הכפר הגלובאלי מייצר סביבת ייבוא ויצוא נוחה יותר עבור מדינות באסיה ומהבחינה הזו הצעצועים הם רק מקרה מייצג לתופעה רחבה.

מנגד, יבוא של בובות באסיה נתקל אחת לכמה זמן בבעיות אצל חלק ממדינות המערב – בעיקר בגלל אי עמידה בתקנים בטיחותיים. לאחרונה הודיעה יצרנית צעצועים אמריקאית גדולה שהיא מסירה מהמדפים לא פחות מ-1.5 מיליון צעצועים סינים ברחבי העולם, ביניהם גם בובות פופולאריות. לפי הודעת החברה, הסיבה לכך היא חשש שהצעצועים מכילים יותר מדי עופרת וגם התערבות של ארגון הבריאות האמריקאי בנושא.

מה אפשר ללמוד מסין?

ישראל היא לא שחקנית משמעותית בכל הנוגע לייבוא וייצוא של בובות. מלבד העובדה שמעולם לא עמדנו בשורה אחת עם מדינות שמתמחות בתעשייה מסורתית, אין לישראל את חומרי הגלם וכוח האדם הנדרשים על מנת להפוך את הבובות והצעצועים לענף ייצוא משתלם.

מצד שני, אפשר ללמוד מסין וממדינות אחרות באסיה על החשיבות של היצוא. מעקב אחר ענף הצעצועים מראה איך גם מדינות קטנות מוצאות את עצמן בזירה הבינלאומית וכיצד כל אחת מהן משיגה לעצמה יתרון.