סליחה אומרים או מבקשים? לקראת יום כיפור

האם סליחה היא משהו שאומרים או משהו שמבקשים? לקראת יום כיפור נעמה צובל, יועצת זוגיות ומדריכת הורים למתבגרים ולגיל הרך עושה לנו קצת סדר במונחים ואיך אפשר להעביר אותם הכי טוב לילדים.

כשאנחנו מלמדים את הילדים להגיד סליחה, אנחנו בעצם מלמדים אותם שיש מילה שתפטור אותם מהמעשה שנעשה. אנחנו מלמדים אותם שאם הם מרביצים או מעליבים הם יכולים להגיד את המילה “סליחה”.

אז סליחה היא משהו שאומרים או משהו שמבקשים?

סליחה היא לא משהו שאומרים אלא מבקשים. אנחנו מבקשים סליחה מתוך תקווה שהצד השני ייתן את סליחתו.

לקראת יום כיפור חשוב לזכור שלמילה סליחה לבד אין משמעות, אלא לכוונה שמאחוריה, ולכן חשוב שנלמד את הילדים שלנו אמפתיה ואת החשיבות של המעשים שלהם, ולא רק להגיד את המילה “סליחה”.

אם לדוגמא ילד הרביץ לילד אחר, חשוב שנראה למרביץ את ההשלכות של המעשה שלו: תראה. הרבצת לילד אחר, הוא נעלב וכואב לו, אולי אתה רוצה לבקש ממנו סליחה כדי שהוא ידע שאתה מצטער, או אולי אתה יכול לחשוב על דרך לדבר עם הילד על מה שקרה?

הנה הוא אמר סליחה – תשלימו

עוד חשוב להבין,  שכהורים, אנחנו לא יכולים לסלוח בשם הילד שהרביצו לו וכדאי גם להימנע מהמשפט: הנה הוא אמר סליחה עכשיו אתם יכולים להתחבק. וזה מכיוון שאנחנו מלמדים ילדים להתנתק מהרגשות שלהם ולרצות אותנו. הם לומדים שאם נאמרה המילה סליחה הם צריכים לסלוח.

מותר לא לסלוח?

מסתבר שלילד שפגעו בו מותר לסלוח, מותר לא לסלוח ומותר גם לא לסלוח ועדיין להמשיך לשחק.

השלב האגוצנטרי

מדובר בשלב ההתפתחותי של הילד – חשוב שההורים ידעו שילד בגיל הרך שמרביץ נמצא פחות או יותר בשלב שנקרא “השלב האגוצנטרי” הילד לא תמיד  באמת יכול להבין את ההשלכות של המעשים שלו.

הוא לא ממש יבין מה הילד שמולו הרגיש בזמן שהרביצו לו, לא ידע להרגיש את העלבון ולא יבין את חומרת הדבר בשימוש באלימות. הוא עדיין ילד קטן שלומד את כל הנושאים האלה וגם מתנסה בהם. תפקיד ההורים ללמד את הילד את ההשלכות של המצבים האלה ואיך מתמודדים איתן.

דוגמא אישית

בנוסף, חשוב מאוד שהילד יראה בבית שלו דוגמא אישית – הורים, חשוב שגם אתם תבקשו מהילדים שלכם או מבן הזוג מידי פעם סליחה גם על משהו ממש קטן. סליחה שהרמתי את הקול, סליחה שאני עייף ואין לי כוח לרדת לגינה וכו.

כשילד פוגע בילד אחר, הוא לא מיד מבין את חומרת המעשה וההשלכות שלו ולכן מה שחשוב זה להסביר את זה לילד, לשקף לו ולתווך לו את הסיטואציה ובמקביל גם ללמד אותו מהי הדרך האמפטית והנכונה לנהל כאלו מצבים. ממקום כזה הילד באמת ילמד להבין את הצד השני ולבקש סליחה מתוך מקום מתנצל ולא מהמקום ה”מצטט” או ה”מנסה לרצות את ההורים ולסיים את הסאגה”.

חשוב שמי שבסופו של דבר “ינהל את האירוע” יהיו הילדים ולא המבוגרים וככה נמנע ממצב שאנחנו מורים לילד להתנצל, מכריחים את הילד השני לסלוח ולעיתים אפילו מבקשים מהם להתחבק כדי שאנחנו ההורים נדע שהמקרה התסיים בעוד שבפועל הילדים נשארו לא מרוצים.

3 טיפים שיעזרו לכם לנהל סיטואציות סליחה מול הילדים:

הסבירו לילדים מהי אמפטיה

להראות להם  שמי שעומד מולם בוכה ולהסביר למי שהרביץ מה גרם למי שמולו לבכות.  כי הוא נעלב וכי כואב לו.

תנו לילד שהרביץ כמה אופציות

אתה רוצה אולי לבקש סליחה? אתה רוצה להחזיר לו את הכדור שלקחת לו? אתה רוצה אולי לשאול אותו אם מוכן שתעשה לו “טובה”?

העצמה

העצימו את הילדים אחרי שהם מבקשים סליחה בדרך זו או אחרת על זה שהם רגישים, חכמים וחברים טובים. חשוב שהם יצאו מהסיטואציה בהרגשה מועצמת ולא רק שסימנו וי.

נעמה צובל היא בעלת קליניקה לליווי משפחתי בגישה נעימה ומכילה – מדריכת הורים לגיל הרך ולבני נוער, יועצת זוגיות ויועצת שינה, כתבת ומרצה בענייני זוגיות והורות. מלווה גם משפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים.

פרטים נוספים באתר: www.naamatzobel.com