גינה לי,גינה לי,גינה לי על הגג

 

בשנים האחרונות יותר ויותר ערים בעולם מקדמות גגות ירוקים–גינות על גג בניינים, המשנות את הנוף האורבני מאפור לירוק. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מקדם בשנים האחרונות יוזמות שונות לקידום חקלאות עירונית וגינות קהילתיות.

 

92%מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בערים צפופות. לכל תושב מוקצה שטח מינימאלי של עד12 מ"ר בגנים השונים (פנים שכונתי, שכונתי, רובעי ועירוני). רק כ-15% מהאוכלוסייה מצליחה לבקר בפארקים ובגנים לאומיים וחלק מהאוכלוסייה (קשישים, ילדים, ומעוטי יכולת) זקוקים לשטחים ירוקים כחמצן לנשימה.

 

גגות רבים בעיר הינם אתרים כעורים ואפורים המשמשים, במקרה הטוב, כאתר בו מניחים דודים וקולטי שמש, מנועי מזגנים, חבלי כביסה, גרוטאות ועוד. הסבת גגות לשטחים ירוקים תאפשר הרחבה של השטח המגונן בעיר ותוסיף תועלות סביבתיות, כגון צינון מבנים והפחתת פחמן דו-חמצני.

 

גינה על גג מאפשרת יצירת גן למצרכים שמשתמשים בהם באופן יומיומי במטבח הביתי–ירקות, פירות וצמחי תבלין. כך ניתן לאכול אוכל בריא וטרי, לצד התנסות בעבודת אדמה ובהנאת הגינה. כמובן, שניתן לגדל על הגג גם גינת נוי, עם פרחים, צמחי נוי ואפילו דשא, המספקת מקום לברוח משאון העיר ולהתרגעות. 

 

אך הקמת גינה על גג אינה מעשה פשוט. על הגג לעמוד בעומסים של מיכלי הגידול המושקים או רווי גשם והצמחייה הגדלה בהם. כמו כן, יש לדאוג לניקוז ולאיטום ולתנאים מיטביים לצמחים (בית גידול, השקיה, דישון וכולי). 

 

הקמת גינה על גג אינה מעשה פשוט. על הגג לעמוד בעומסים של מיכלי הגידול המושקים או רווי גשם והצמחייה הגדלה בהם. כמו כן, יש לדאוג לניקוז ולאיטום ולתנאים מיטביים לצמחים (בית גידול, השקיה, דישון וכולי). לכן, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, המקדם את החקלאות העירונית, בשיתוף עם מינהל המחקר החקלאי (וולקני), הרימו את הכפפה וערכו כנס למעוניינים בהקמת גנים על גגות, במסגרתו ניתנו כלים להפיכת גג לגינה מלבלבת.

 

חיפוי גגות העיר בצמחים אינו מעשיר את הסביבה העירונית רק בצומח, אלא גם במגוון ביולוגי: ציפורים, פרפרים, זוחלים המוצאים בגג הירוק סביבה תומכת לקיומם ולהתרבותם.

כמובן, שצמחים תורמים להעשרת האוויר בחמצן החיוני לאדם ולבעלי החיים ולספיגת הפיח העירוני, מזהמים מהאוויר, תחמוצות הפחמן וחומרים אחרים הנפלטים על ידי האדם ובעלי החיים. גינה על הגג מסייעת בבידוד המבנה ובהורדת הטמפרטורה הממוצעת במספר מעלות.

 

אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת צמחים וגנים בוטניים במשרד החקלאות, מספקת כמה טיפים:

היתכנות הנדסית – יש לוודא שהגג או המרפסת יכולים לשאת את הגינה. אדמה ומים שוקלים לא מעט. במשרד החקלאות מציינים שקיימים בשוק מיכלים עם מצע גידול קל משקל מיוחדים לצורך זה.
 

ניקוז מי ההשקייה והגשם–לאן מעבירים את המים, איך משקים באמצעות מי המזגן, וכיצד לא יוצרים נזילה לתקרת הדירה בקומה האחרונה.
 

בחירת צורת הגינה–האם ליצור גינה ישירות על הרצפה או במיכלים מובנים, או אפילו בערוגות בנויות.
 

בחירת הצמחים – לא כל הצמחים מתאימים לכל הגגות–מטבע הדברים בגגות הרוחות חזקות יותר, גם כיוון הגג רלוונטי האם פונה למערב או לדרום, גם מיקומו הגיאוגרפי בארץ–האם קרוב לים או באזור מדברי.

 

ד"ר נתיב דודאי וד"ר אשר בר-טל ממינהל המחקר החקלאי (וולקני) במשרד החקלאות מוסיפים:

הזנים המוכרים לנו של עגבניות, מלפפונים, לימונים וצמחי תבלין נוספים בדרך כלל מגודלים בתנאים אופטימליים בתוך בתי רשת סגורים. (אלו שאנחנו קונים ברשתות השיווק) ברגע ששותלים אותם על הגג הם חשופים לרוחות חזקות וטמפרטורות קיצוניות. עם זאת, אין להתפתות להעמיד בית רשת על גגות ללא אישור מוניציפלי. העמדת בית רשת שאינו יציב יכולה גם לסכן את הציבור במידה והוא יתעופף מהגג בתנאי מזג אוויר קיצוניים. 
 

גודל הגג לא קובע. מה שקובע את התאמת הגג לגינה הוא רמת העומס על הגג והמשקל שמתווסף לו. לשם כך חובה להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך עוד בשלב תכנון הגינה.
 

יש להתאים את הגידולים לאזור בכל גג הספציפי. לא בכל מקום ניתן לגדל את כל סוגי הירקות. מומלץ לבחור אותם על פי התנאים שהשטח מכתיב ובהתאם לחשיפה לשמש לרוח באותו מקום. 
 

יש לתאים את מיכלי הגידול ומצע הגידול לצמחים שרוצים לגדל שם. יש צמחים בעלי עומק שורשים רב כגון: תירס ואפונה ויש צמחים בלעי עומק שורשים רב כמו צנונית ובצל ולכן זקוקים למצע גידול עמוק. 
 

מצע הגידול בו שותלים את הצמח צריך להיות קל ומאורר.
 

מצע הגידול צריך להיות שטוף ממלחים.  כדאי לרכוש מד מוליכות חשמלית בחנויות לציוד גנני וחקלאי או בחניות ברשת ולמדוד את מי הנקז מתחתית כלי הגדול. במידה ונמצא כי המוליכות החשמלית גבוהה יש לשטוף את המצע במי ברז רגילים. 
 

מצע הגידול צריך להיות נקי מגורמי מחלות וזרעי עשבים. כדי להבטיח זאת, כדאי לקנות את השתילים מיצרן מורשה. לא כדאי לקחת מצע משומש או לרכוש צמחים וזרעים בחנויות שאינן מורשות. לא כדאי להשתמש במצע מעציץ לאחר שהצמח שהיה בו מת! רוב הסיכויים שהצמח מת כתוצאה ממחלה והמחלה תעבור עם המצע המשומש לשתילים החדשים.  
 

גובה המצע בעציץ צריך לאפשר ניקוז של מי ההשקיה ואוורור של השורשים. המשמעות היא שלא כלל החללים במצע צריכים להיות רוויים במים בתום ההשקיה, אלא בתום הניקוז לאחר ההשקיה חלק מהמצע אינו רווי. 

יש צורך לברר מה צריכת המים של הצמח. יכולת קיבול המים של הכלי תקבע את תכיפות ההשקיה. אם הצמח זקוק לדוגמה, ל-10 ליטרים ביום, וקיבול המים של הכלי הוא 5 ליטרים, אז צריך להשקות בשתי פעמים ולא בהשקיה אחת של 10 ליטרים. 

בכל השקיה צריך להיות עודף שבין25% 50% של מי נקז למניעת הצטברות מלחים. עודפים אלו צריכים לצאת מתחתית הכלי. 
 

יש לרכוש בחנויות גינון מד חומציות(מדpH)ולמדוד את רמת החומציות במי הנזק ולוודא שרמת החומציות לא תרד מערך5 או בהתאם לרגישות הצמח. 

כדאי להימנע מדשן המכיל אוראה או אמון גופרתי כמקור החנקן הבלעדי. 
 

למניעת נזקי חום כדאי להעדיף כלים בצבעים בהירים ואו בעלי בידוד טוב. יש להגן על צינורות השקיה מקרינת שמש ישירה, ולהשקות באופן תכוף.
 

לא כדאי לשתול את השתילים בצורה צפופה. במיוחד כאשר מדובר בתבלינים שיש להם נטייה להתפשט ולהפריע זה לגדילתו של זה. 
 

על מנת להבטיח את גידולם של צמחי תבלין יש לקצוץ את הפריחה עוד בתחילתה. רצוי מאוד לקצור מידי פעם עד חצי גובה הצמח גם אם אין צורך בתבלין כדי ליצר צמיחה קומפקטית בעלת הרבה ענפים קצרים ולא צמיחה עם ענפים ארוכים הנוטים לצנוח מטה. את מה שנקצר אפשר לייבש על ידי תליית אגודות במרפסת המטבח. 
 

אחרי גיזום חריף, להימנע מהשקיה מרובה.

 

 

צילום: אביגיל הלר