תיאטרון פלייבק לילדים

6.10.2010דנה שץ בראון

רק באוטו הודעתי לילדים (בני שש ושמונה וחצי) שההצגה שעומדים לראות היא לא הצגה רגילה. לא יהיו שם שירים וריקודים, אורות מתחלפים ותלבושות צבעוניות, ואפילו לא סיפור… אז מה יהיה? הם הביטו אלי בחשדנות בעודי מנסה לנווט בסמטאות נווה צדק, צועקת מידי שתי דקות: תיראו איזה בית יפה! השחקנים יציגו סיפורים אמיתיים שקרו לכם! הודעתי בגאווה. יש למישהו רעיון? ניסיתי למשוך לכיוון הצלילה הראשונה או משהו איכותי דומה, אבל השתיקה במכונית בישרה שהנקמה עוד תגיע.

וזה הולך ככה. בסטודיו אינטימי נמצאת חבורה של חמישה שחקנים
+שני נגנים + מנחה, כולם לבושים שחור ומוכשרים בטרוף.
המנחה שואלת את הילדים אם הם רוצים לספר על"משהו שקרה להם"
ואחרי שהילד התורן מספר, כהרף עין ובתאום מופלא השחקנים ממחיזים
את הסיטואציה, בדרך שגורמת לילד"לראות שוב"את מה שקרה, לחוות
ולהתרגש מהסיטואציה מחדש ולהבין אותה יותר טוב.

היו שם לפחות ארבעה ילדים שהלכו לאיבוד ועוד שלושה שנתקעו במעלית
ולכולם זה קרה באמצע משחק גוגוסים… כי ככה זה אצל ילדים, זה מדבק…
אבל החבורה המוכשרת (והמצחיקה) של השחקנים הצליחה למצוא בכל פעם
את הזווית האישית של הילד התורן.
אני מודה שכמעט בכיתי כששוקו הכלב נדרס, הרגשתי מנצחת כשגילי שעל
הבמה הצליחה להגיד לילד שהציק לה כל הטיול שהוא מטומטם וצחקתי נורא
כששני השחקנים הבנים הפכו לבקבוקי מים שרומזים לילד שהלך לאיבוד בסופר
לאן להתקדם. 

ההצגה הזאת מאד מומלצת למי שמחפש חוויית תיאטרון אקטיבית. הייתי מציעה
לא לפתח בילדים ציפיות גבוהות כי לא כולם משתתפים (למרות שהם מכניסים
לסטודיו די מעט ילדים, וטוב שכך…)… אבל בסך הכל זה לא באמת משנה מי סיפר
כי החוויה וההתרגשות מתקיימים גם ככה… בן השש ובת השמונה ישבו מרותקים
כל השעה וחצי. הנקמה נדחתה בינתיים.

לסיכום–מומלץ ומרגש!! (לדעתי לגילאי חמש ומעלה. אפילו עד12-13).בעיקר כי
זה עושה חשק להקשיב אחד לשני ומראה להם שהצגה זה לא רק שירים וריקודים
נוצצים על הבמה, אלא דרך ללכת פנימה ולהבין משהו על עצמך…
 
למועדי המופעים הבאים- תיאטרון פלייבק לילדים…