מיץ גויבות

מאת: ורד שלאוזר-אידה 12.2.09

ריחות וטעמים מסוימים מחזירים אותנו אחורה אל הילדות. לכל אדם יש ריח או טעם שכזה ש"יזרוק"אותו פתאום במנהרת הזמן אל ימים אחרים.
רובנו רגישים במיוחד לריחות המזכירים לנו את הילדות, שהיא לרוב תקופה חסרת דאגות, תקופה אופטימית והתקופה שהכי מתגעגעים אליה.

תמר אדר ז"ל, (שהלכה לעולמה בטרם עת לפני כחודשיים),נולדה בתל-אביב וחוותה כילדה את תקופת המנד"ט הבריטי. היא נשמעה לעוצר בשעות הערב, ראתה את החיילים הבריטיים שכונו בפי אנשי הישוב"כלניות"בשל הכומתות האדומות, עוצרים את אלו שהעזו לנהל מאבק נגדם, וחוותה גם רגעים נעימים של חברות וסיפורים מרתקים שהשכיחו הכל.

"…הערב ירד, ושעת העוצר התקרבה. כולם מיהרו להסתתר בבתים, ורק אנחנו, שתי ילדות קטנות, נותרנו בחצר, בחושך, חולמות את הסיפור של ציונה. ובנתיים  -בבית מהומה! איפה הילדות?! לאן נעלמו?!.."
 
עבור הילדים באותם שנים, ימי המנדט הבריטי הם ימים לא רק של מאבק מדיני וצבאי אלא גם מאבק לשמירה על הילדות, וימי התום.
 
עבורנו, זו תקופה חשובה בהיסטוריה שלנו כעם, תקופה בה התרחשה התקומה שלנו. תקופה בה נערך המאבק החשוב ביותר שלנו, המאבק להכרה בזכותנו, העם היהודי, למדינה משלנו.

תמר אדר, ילידת תל אביב, סופרת ומשוררת. כתבה עשרות ספרים, ותסריטים רבים לסדרות הטלויזיה: "טלפלא", "קשקשתא", "רגע עם דודלי", "קרוסלה", "רחוב סומסום", "פרפר נחמד"ועוד.
זכתה בפרס לספרות ילדים ונוער על שם אהרון זאב מטעם משרד החינוך והתרבות ובפרס"הצילינדר הנודד"של אומנות לעם.

נורית צרפתי איירה עשרות ספרים לילדים ולנוער ועם השנים הפכו איוריה לחלק בלתי נפרד מספרות הילדים הישראלית. לאחרונה זכתה נורית צרפתי בעיטור אנדרסן היוקרתי לאיור.

מיץ גויבות
כתבה: תמר אדר
איירה: נורית צרפתי
הוצאת"צפרא"
מתאים לגילאי6+
 

אין תגובות

השאר תגובה