אתר הבילויים, הטיולים והפנאי החדש בירושלים- עין חניה: היסטוריה, מים, צמחיה ירוקה, בילוי ופנאי בירושלים. במהלך עבודות פיתוח בעין חניה, הנחשב לאחד האתרים היפים בהרי ירושלים, נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בריכות מים ומזרקה מפוארת בנות 1500 שנה, כותרת עמוד אופיינית לנחלות מלכי הבית הראשון, ומטבע כסף נדיר – מהקדומים שהתגלו בסביבות ירושלים
לאחר כארבע שנים של עבודות ארכיאולוגיה, שימור ופיתוח – התקיים טקס נטיעות חגיגי בעין חניה, במעמד השר להגנת הסביבה ירושלים ומורשת, ראש העיר ירושלים, סגן הפטריארך הארמני בירושלים, מנכ”ל הרשות לפיתוח ירושלים, מנכ”ל רשות הטבע והגנים ומנהל רשות העתיקות. עין חניה: אתר תרבות ומורשת, מוקד לבילוי ופנאי, עדות לחקלאות השלחין העתיקה, וילה מיוחדת מהתקופה הביזנטית ואזור מקודש לנצרות – כולם במקום אחד.
כחלק מפיתוח מוקדי הפנאי והבילוי בגן הלאומי עמק רפאים ביצעה רשות העתיקות באתר עבודות ארכיאולוגיה, שימור ושדרוג, בניהול הרשות לפיתוח ירושלים, בשיתוף רשות הטבע והגנים ובתמיכת משרד ירושלים ומורשת ועיריית ירושלים. האתר פותח בהסכמה ובשיתוף פעולה עם הפטריארכיה הארמנית, בעלת הקרקע.
הגן הלאומי עמק רפאים הוא פארק המעיינות של ירושלים, בשטחו קיימים אתר עין לבן, עינות וולאג’ה ועין חניה שבקרוב כאמור ייפתחו לציבור הרחב למטרות פנאי ובילוי.
עין חניה הוא מעיין בהרי ירושלים והינו חלק מהגן הלאומי הרי יהודה, הנובע מעל אפיק נחל רפאים למרגלות הכפר אל-וולאג’ה ורכס הר גילה. הימצאותן של בריכות האגירה הפכה את עין חניה לנקודת מפגש לכלל תושבי האזור והתקיימו בו מגוון של טכסים ואירועים: תשליך, חגיגות עיד אל פיטר וכן טכסים מרהיבים נוספים.
עבודות הפיתוח והשיקום נמשכות כבר ארבע שנים בעלות כוללת של כ-14 מיליון שקלים, ומתבססות על העיקרון התכנוני של שחזור נופי במינימום התערבות תוך הקפדה יתרה על שחזור מראה העבר.
בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות, בניהולם של אירנה זילברבוד ויעקב ביליג ובהנחיתו של ארכיאולוג מרחב ירושלים ד”ר יובל ברוך, נחשפו מערכת מים מהמרשימות שנמצאו בארץ ובריכת אגירה ומזרקת מים (נימפאון) מהתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה), שבר כותרת עמוד בסגנון אופייני למבנים ולנחלות של מלכי הבית הראשון, ומטבע כסף נדיר מהמאה ה-4 לפני הספירה.
פעולות השימור והפיתוח כוללות: שחזור של מערכת המים מנקבת המעיין לנימפאון, שחזור מערכת השקיה גרוויטציונית שמתבססת על מי האתר, שיקום טרסות ושחזור חקלאות שלחין בטרסות תחתונות (בוסתנים, עשבוניים), שחזור חקלאות בעל בטרסות (מטעי זיתים), כניסה חדשה לאתר והתווית גישה לרכבים, מעגל תנועה חדש בכביש וולאג’ה, הסדרת חניות לרכבים, התווית גישה נגישה להולכי רגל מהחניה למבני הכניסה, לנימפאון ולבריכות, עבודת שתילה ונטיעות צמחיה ועצים ברחבי האתר. האתר קרוב לעין יעל, לאקווריום החדש בירושלים ולגן החיות התנכי עם מסלולי אופניים לרכיבה מנקודה לנקודה.
שר ירושלים ומורשת זאב אלקין: “אתר עין חניה הוא עוד דוגמה נפלאה לפעילות ולפרויקטים הרבים שאנו עושים במשרד ירושלים ומורשת. מדובר באתר שיאפשר לתיירים ותושבים מירושלים ומחוצה לה ליהנות מפינת חמד בעלת נוף מיוחד במינו של הרי ירושלים ללא כל עלות. אנחנו ממשיכים לפתח את עיר הבירה כדי לחזק אותה גם ברמה המקומית וגם ברמה הלאומית-אסטרטגית, אנחנו מפתחים פארקים מטרופולינים בכל עוטף העיר ירושלים לדוגמה בפארק הארזים, גן הסנהדרין וכו’ ומשלבים את העבר המרתק של ירושלים, תוך התאמה לימינו אנו.”
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת: “ירושלים מתחדשת ושומרת על העבר שלה. נטענו בט”ו בשבט עצים המסמלים התחדשות באתר עין חניה המחודש ובו שרידים לעברנו עוד מימי בית ראשון. זוהי ירושלים, עבר מפואר ועתיד מבטיח. נמשיך לפתח את אתרי המורשת של העיר ולחדשם לפתח את השטחים הירוקים והפארקים למען הדורות הבאים”.
אייל חימובסקי, מנכ”ל הרשות לפיתוח ירושלים: ״עין חניה היא נקודת מפגש של בילוי ופנאי למשפחות ולצעירים, סביבה ירוקה ושופעת מים והיסטוריה מרתקת. על מנת לפתח, לשמר ולהנגיש את כל אלה לציבור הרחב נדרש היה שילוב כוחות ושיתוף פעולה ראויים להערכה מצד כל הגורמים המקצועיים, הממשלתיים והעירוניים.״
שאול גולדשטיין, מנכ”ל רשות הטבע והגנים, “ארץ ישראל מתהדרת בפנינות ארכיאולוגיה ונוף ייחודיות ומרהיבות ואתר עין חניה בהרי ירושלים הוא ללא ספק אחת מהן. שיתוף הפעולה בין כלל המעורבים בפרויקט, שכלל חפירות ארכיאולוגיות, שימור וטיפוח האתר יעצים את חווית הביקור של המטיילים באתר וצפוי להפוך אותו לאחד האתרים הבולטים והיפים שבהרי ירושלים ובכלל. בימים אלו אנו בסוף שלבי הכשרת האתר לכניסת מטיילים ואנו מעריכים כי ייפתח לקהל הרחב ללא תשלום כבר בחודשים הקרובים.”
ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות: “פרויקט החפירות והשימור בעין חניה נעשה כחלק מתפיסת עולמה של רשות העתיקות בירושלים, לפיתוח אתרים ארכיאולוגים גם במרחבים הפתוחים ובשכונות. לתפיסתנו, פיתוחם של אתרי מורשת בשכונות ובפרקים העירוניים תורם לחיזוק הזהות של הקהילה ולתחושת השייכות של התושבים למקום, הן ברמה לאומית, והן ברמה מקומית. מקומות מסוג זה שעברו שימור מעניקים למבקרים בהם תחושה של קשר לעבר ושל המשכיות בין העבר לעתיד”.
תכנון שימורי: אדריכל אבי משיח, רשות העתיקות. ביצוע: פואד אבו-טאעה, רשות העתיקות
