כמעט כל הורה לומד על בשרו שהכאב הפיזי הרב ביותר שאדם יכול לחוות הוא דריכה בכף רגל יחפה על לבנת לגו. את החוויה המטלטלת הזו אנחנו לא יכולים להעלים, אבל אנחנו כן יודעים להציע לכם כלים שיעזרו לכם בשמירה על סדר בחדר הילדים, ולקוות שזה לפחות יצמצם את התופעה

29.4.2019 זאב נחמנזון

לאחר שהחיים האמיתיים מתחילים – נישאתם לאהבת חייכם, עשיתם בדיקת זכאות למשכנתא ולקחתם אחת בבנק מוביל, רכשתם דירה קטנה ומקסימה, ילד ראשון, והנה: הכנתם לו או לה חדר חלומות.

הזמן טס, הוא או היא כבר בני שנתיים שלוש, היורש/ת הבא מחכה בפתח, ולפני שאתם מספיקים לעכל את זה – חדר החלומות הופך למחנה פליטים כאוטי, עם מלא מלכודות ומערומים לא מזוהים של בגדים וצעצועים, כשמעל כל אלו מנצח חוק יסוד אחד: לא משנה מה אתם מחפשים – כנראה שלא תמצאו אותו. אז כדי לסגל איזה שגרה בריאה שבה חדר הילדים מאורגן בצורה מספקת לכל הפחות, ריכזנו כמה כללי אצבע ורעיונות שמוכיחים את עצמם. שנתחיל?

פחות זה יותר

הילדים של היום הם לא הילדים של פעם. גם עליכם אמרו את זה וגם על ההורים שלכם. במבחן המציאות – כל דור נחשף לעולם חדש ורווי, עם הרבה טכנולוגיה ופחות זמן. כל אחד רוצה שלילדים שלו יהיו הצעצועים הטובים ביותר וכמה שיותר מהם.

מתנות, קניות אמוציונליות והפתעות מגן הילדים ימלאו את החדר שלכם באינספור צעצועים, אביזרים ופריטים שברובם הגדול אף אחד לא ייגע, לכל יותר ידרכו עליהם. מעבר לכך שההצפה הזו אינה בריאה לאף אחד ומקנה לילדים חוסר הערכה לחפצים שלהם – זה הופך מהר מאד לנטל שתופס חלק ניכר משטח החדר של הילדים.

ראשית – אל תתפתו לכל רכישה של צעצוע חדש, גם אם הוא במבצע וגם אם הילד שלכם עושה כל שביכולתו במטרה לשכנע אתכם. אם יש לכם כבר עומס וצעצועים רבים, וקשה לכם להיפרד מהם – בדקו מהם אלו שהילדים משחקים בעיקר בהם, ואת השאר הרחיקו משם. פעולה זו תאפשר לילדים שלכם יותר זמן ריכוז והתעסקות בצעצועים הקיימים שלהם, ואף תפנה לכם מקום.

אל תחכו – תזרקו

אגרנות היא תופעה שמוכרת לנו בעיקר בשכבות הגיל השלישי, אבל לא פעם התופעה הזו באה לידי ביטוי כתוצאה מהרגלים וחינוך שאנו מקנים לילדים שלנו. קשה לנו להיפרד ממשחקים כי הם יקרים, מגניבים, רגשיים וכל סיבה אחרת. אנחנו שומרים צעצועים שבורים, קלפים חסרים, “יצירות” שהילד עשה בשיעור מלאכה ועוד ועוד. הצבירה הזו באה לידי ביטוי בשלב זה או אחר, ובדרך כלל היא מגיעה בנקודה של רוויה, שבו אנחנו מעיפים בכעס חצי מכמות החפצים של הילדים, כשהם מצדם, לא מבינים למה צריך לוותר על דברים ולמה כל כך הרבה.

הדרך המומלצת להתמודד עם זה היא לדעת לשחרר, ולא לעכב את זה. צעצוע נשבר ולא ניתן לתקן – תזרקו. הילד כבר לא נוגע במשחק תקין – תתרמו. אם אינכם יכולים לנהל סדר יום כזה ומעקב אחרי הדברים – קבעו יום אחד בחודש שבו אתם מרכזים את כל מה שכבר לא צריך בחדר הילדים, ונפטרים ממנו בדרך זו או אחרת. אם ילדיכם מספיק גדולים – אתם יכולים לעשות זאת בחברתם – ולהקנות להם על הדרך הרגלים בריאים לסדר ואחריות.

תשאירו מקום

אחד הדברים הראשונים שתגלו כהורים הוא עניין האחסון. ארונות, קופסאות ומגירות בגדלים שונים יתמלאו מהר מאד בחפצים. ההמלצה היא כמובן למיין את תכולתם לפי סוגים, אך במבחן התוצאה יהיה מאד קשה לשמור על כך לאורך זמן. מה שכן ניתן, ומאד מומלץ לעשות, הוא לאחסן בצורה מרווחת – כלומר לא למלא תאים עד אפס מקום, וזאת כדי להשאיר לילד מרווח לחפש אחר צעצוע ספציפי, בלי להפוך את האזור לזירת הרס.

יתר על כן, כדאי להשתמש בקופסאות שקופות, שדרך הדפנות שלהן ניתן לראות מה יש בפנים ואין צורך לחפש במקומות אחרים. אמצעי נוסף נוח הוא חלוקה לתאים ומחיצות. ניתן להשתמש בפתרונות קנויים וניתן לעשות זאת לבד, באמצעות קרטונים ולוחות פלסטיק שתמצאו בבית.

שותפים קטנים

בסופו של דבר. לא משנה כמה טוב ונכון תסדרו את חדר הילדים, הם יהיו אלו שיבלגנו אותו. חלק מעניין השמירה על הסדר טמון בהעברת הכלים והחוקים האלו לילדים עצמם. אין צורך בשיטות נוקשות, אך שיתוף הילדים בחשיבות השמירה על הסדר, והקפדה על מילוי חלקם בדבר – תאפשר לכם ולהם שגרה טובה ובריאה יותר, שבסופו של דבר – גם הם יעבירו זאת הלאה לדור הבא.