הערב, במעמד נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין והברונית אריאן דה רוטשילד נחנכה בקיסריה האטרקציה התיירות החדשה קמרונות קיסריה, מרכז המבקרים החדש.
אחרי חמש שנות מחקר ועבודה של ארכיאולוגים ברשות העתיקות, מומחי רשות הטבע והגנים ובהשקעה של יותר מ-150 מיליון ש”ח שהשקיעה בפרויקט קרן אדמונד דה רוטשילד, נחשפים היום לראשונה חלק מקמרונות הנמל העתיק שבנה הורדוס לפני יותר מ-2,000 שנה.
קמרונות קיסריה: מה רואים במרכז המבקרים?
במרכז המבקרים החדש הממוקם בתוך קמרונות הנמל העתיק של קיסריה, תוכלו לראות סרט על סיפור הקמתה של קיסריה ואוצרות שהיו גנוזים אלפי שנים באדמת העיר, מתחת למקדשו של אוגוסטוס.
פרוייקט השימור והשחזור של ארבעת קמרונות הנמל (מתוך עשרת הקמרונות המקוריים) בגן הלאומי קיסריה ומרכז המבקרים החדש שנפתח במקום, מפגישים את הקהל עם דמותו המורכבת של המלך הורדוס.
האטרקציה העיקרית שמתאימה לילדים היא הסרט הכמעט הוליוודי שהופק במיוחד למרכז המבקרים החדש ומוקרן בקמרון השני.
ב-3 הקמרונות הנוספים מוצגים אוצרות וממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו באזור וממחישים באמצעותם היבטים של דתות ואמונות, הסחר הימי, מבנה הנמל ועוד. בכניסה למרכז המבקרים מוצג דגם דינמי המוקרן על גבי שולחן מיוחד בו נראים במבט על מבני העיר והנמל.
הסטורי הכי עתיק בעולם
במרכז התצוגה, מוקרנת הפקה בינלאומית של אפוס היסטורי על דמותו המורכבת מאוד של המלך הורדוס.
הסרט הייחודי צולם בפורמט אנכי בהתאמה למסך שהותאם לקמרון המקושת (כנראה שהורדוס בנה את הסטורי הראשון בעולם…), הצג מגיע לגובה של 7 מטרים, אותם בנה גיבור האפוס – המלך הורדוס עצמו.
בסרטון הושקעו מאות שעות צילום ועריכה, עשרות רבות של ניצבים ואולפנים משוכללים באירופה נדרשו להשלמת החוויה הייחודית שמזמן המרכז החדש למבקרים מעבר למוצגים האותנטיים שנחשפו בחפירות בנמל, בים ובאזור.
משחקי הכס זה כאן
הסרטון מספר את סיפור בנייתו של הנמל המפואר והראשון בעולם שנבנה במיקום ללא מפרץ טבעי על ידי הורדוס, מלך יהודה שהצליח לשמור על כסאו למרות חילופי השלטון ברומא ונסיונות מקורביו ובני משפחתו הקרובים להדיחו מהכס.
ההפקה מחזירה לחיים את החזון של המלך הבנאי, התככים בחצר המלוכה והקיסרות הרומית, התשוקות, האכזבות והחלומות שחווה הורדוס, ממש כאן בלב עתיקות קיסריה.
הסרטון מספר את סיפור בנייתו של הנמל המפואר והראשון בעולם שנבנה במיוחד במיקום ללא מפרץ טבעי על ידי הורדוס, שהצליח לשמור על כסאו למרות חילופי השלטון ברומא ונסיונות מקורביו ובני משפחתו להדיחו מהכס.
מאחר והסרט מתמקד בעיקר בתקופת הורדוס, להשלמת החוויה כדאי לבקר במרכז המבקרים הישן שנמצא בין המסעדות לכיוון הים ובו מוצגות הולגרמות עם דמויות היסטוריות כמו רבי עקיבא ודמויות היסטוריות נוספות שחיו בקיסריה בתקופות אחרות.
קמרונות קיסריה – למה הם שימשו?
את הקמרונות האדירים בגובה של מעל ל-7 מטרים ו-21 מטרים אורך, הקים הורדוס כחלק ממערך האחסנה של הנמל הענק והם שימשו גם כבסיס לבימת המקדש הענק שהקדיש לפטרונו הקיסר אוגוסטוס.
המקדש שכן בלב העיר המונומנטלית, שהפכה מהר מאוד לצומת מרכזית חשובה לסחר בין המזרח למערב בעת העתיקה ובה נבנה גם ארמונו המפואר של הורדוס, מסלול מרוצי סוסים, התיאטרון קטן (מה שנקרא היום בטעות אמפי קיסריה בחלק הדרומי של הגן הלאומי בקיסריה) ואמפי תיאטרון שלם עם כ-25 אלף מושבים שמחכה להשקעה הבאה כדי שיחשפו אותו בעתיד.
במקביל לחפירה הארכיאולוגית, נדרשה הקמת תמיכות הנדסיות, בדיקה מדוקדקת של יציבות הקירות ושכבות העפר בכל נפחם של הקמרונות ופירוק זהיר והרכבה מחדש של קירות המתחם.במהלך החפירה התגלה שהקמרונות שהוקמו על ידי הורדוס התמוטטו כבר בעבר ושוחזרו בתקופה הביזנטית. מה שמפתיע הוא שגם המשחזרים הביזנטיים הקפידו על שימור הקמרונות במבנה המקורי.
אולמות התצוגה שבלב הקמרונות, המיצגים והאוצרות הארכיאולוגיים שנחשפו במהלך החפירות, הונגשו בצורה בטוחה גם לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
פעילויות לילדים ומופעים בחגים ובחופש הגדול:
אז אתם בטח שואלים את עצמכם אם לילדים יש מה לעשות במרכז המבקרים החדש (בהנחה שהם לא בחוג חובבי ארכיאולוגיה…)?
אז ככה – לא בטוח שהיינו נוסעים במיוחד עם הילדים בשביל לראות רק את מרכז המבקרים החדש כאטרקציה בפני עצמה, אבל, כחלק מהחוויה הכוללת של הביקור בקיסריה, הוא בהחלט משדרג את חוויית הביקור ומאפשר הצצה קצרה וקלילה אל ההיסטוריה של המקום בלי יותר מדי חפירות (תרתי משמע)…
סרט קצר של 9 דקות שנראה מצוין, קצת עתיקות, תצוגת שולחן מרשימה שמוקרנת על גבי שולחן ענק עם המפה של קיסריה עם פירוט דינמי בהדמיה של המבנים השונים בעיר, קצת פסלים ומטבעות זהב ומיצג מיוחד שבו ידיים “מנקות” את המסך מבפנים ומאפשרות הצצה קצרה אל ההיסטוריה והמחשה של אונייה המגיעה אל הנמל.
היה מוסיף מאוד אם היו מציבים איזה אוניה רומית בגודל אמיתי בכניסה לקמרונות, שתמחיש לילדים (וגם לנו ההורים) את העוצמה של הנמל שמי הים הגיעו בזמנו ממש עד הקמרונות, באזור שהוא היום דשא במרכז הגן הלאומי.
חוברת פקחים צעירים להדפסה בחינם
מומלץ בחום להוריד מכאן בחינם את חוברת פקחים צעירים ולהדפיס לילדים לפני ההגעה לקיסריה שיוכלו להתכונן לביקור ולטייל בעזרת המשימות שיש בחוברת. (ניתן לרכוש את החוברת במחיר סמלי בקופת הגן הלאומי)
בשילוב ארוחה באחת המסעות כמו הצלבנים, הלנה בנמל או לימני, טיול על החומות, בהיפודרום ובתיאטרון (האמפי) ולסיום בילוי בחוף הקשתות יכול להיות בילוי משפחתי מצוין.שילוב באחד האתרים היפים בארץ.
פעילויות בחגים ובחופשות
בחופשות נערכים מדי פעם בהיפודרום העתיק שנשתמר בקיסריה מופעי ראווה של רוכבים על סוסיהם ופעילויות נוספות לילדים של רשות הטבע והגנים. אחרי המופע תוכלו לבלות בכיכר האומנים, בתי הקפה ומגוון המסעדות לנופו של הים הפתוח.
משפחות ישראליות ומאות אלפי תיירים זרים נהנים מידי שנה בשנה מהמתחם הפופולרי כל ימות השנה. מבקרים בתיאטרון הרומי היפהפה, מסיירים לאורך טיילת החומות על ביצוריה ומגדלי השמירה הצלבנים, מתרשמים מבית הכנסת העתיק שמעיד על החיים היהודיים בעיר, פוסעים בין שרידי הארמון והמקדשים ומתפעלים מאמת מים הפוטוגנית הנחשבת לאחד האתרים היפים בישראל וכיכבה בסרטוני תדמית רבים של ישראל ואפילו בגלויות של האירווזיון האחרון.
שימו לב כי אין יותר אפשרות להכנס לים ולשחות בתוך מימי הנמל העתיק כפי שהיה אפשרי בעבר, מאחר ואין במקום שירותי הצלה. אבל, במרחק נסיעה קצר תוכלו להגיע אל חוף הקשתות (האקוודוקט) שם מותר להכנס לים ויש תחנת הצלה.
מרכז המבקרים של קיסריה – מתי הפתיחה?
מרכז המבקרים החדש ייפתח לקהל הרחב החל מ-1.6.19.
מחירים: הכניסה אינה כרוכה בתשלום נוסף על דמי הכניסה לגן הלאומי (39 שקלים למבוגר, 24 שקלים לילד, חינם למנויים).
שיקום ושיחזור הקמרונות שעמדו בסכנת התמוטטות, היה מורכב במיוחד וארך יותר מחמש שנות עבודה מאומצת ומשולבת של ארכיאולוגים, מהנדסים ואדריכלי שימור.
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, שהתבשר כמה שעות אחרי הטקס שהבחירות מגיעות ויתקיימו שוב בספטמבר הבא ציין בדבריו כי: “קיסריה מושכת מאות אלפי מבקרים מדי שנה, ואני מאמין שבעתיד הקרוב, תזכה למקומה הראוי כאחד החלונות המרשימים ביותר בעולם אל העבר הקדום. כל כך הרבה מהעיר העתיקה עדיין נמצא מתחת לפני האדמה, כמו מתנה מההיסטוריה המחכה שיגלו אותה.” הנשיא גם ביקש להודות לחברה לפיתוח קיסריה ומשפחת רוטשילד, על תמיכתם שאיפשרה את הפרויקט.
לפני גזירת הסרט ופתיחת מרכז המבקרים הברונית אריאן דה רוטשילד, הודתה לנשיא ריבלין ואמרה כי: “קיסריה היא מקור השראה לקריאה שלנו ליצירת עתיד משותף ביחד. קרן אדמונד דה רוטשילד פועלת כדי לתת ביטוי לכל הגוונים בחברה הישראלית ולהעצים אותם. אני מאמינה שחברה ששואבת את כוחה ממגוון חבריה, אמונותיהם ומסורותיהם היא חברה איתנה, מרתקת ועשירה יותר. יש לנו יעד ומחויבות לשפר את עצמנו כבר היום ולסלול את הדרך לדורות הבאים. עלינו לא רק לדאוג להיסטוריה המשותפת שלנו, אלא גם לכבד את האחריות שלנו בהווה.”
נמל קיסריה והגן הלאומי – תכניות הפיתוח והשחזור
מבצע החפירות, השימור והשחזור של נמל קיסריה בהשקעת עתק של יותר מ-150 מיליון ש”ח, כלל את שימור ושיקום בית הכנסת העתיק, הקמת טיילת בחומות הצלבניות, שיקום אמת המים הרומית ושימור ושחזור קמרונות המקדש, בימת המקדש וגרם המדרגות שהוביל אליו.
מרכז המבקרים שנחנך מעשיר עוד יותר את חוויית הביקור בגן הלאומי ובנמל קיסריה שהוא אחד מאתרי התיירות המובילים בישראל המושך אליו כמעט מליון מבקרים בשנה.
הפרויקט הוא חלק מהפרויקטים של קרן אדמונד דה רוטשילד בראשותם של הברון בנג’מין והברונית אריאן דה רוטשילד – ממשיכי דרכו של מייסד הקרן, הברון אדמונד דה רוטשילד, הנכד. חולייה נוספת בשרשרת הדורות של משפחת רוטשילד המתמידה בעשייה לחיזוק מדינת ישראל- בהתיישבות, בתעשייה, במדע, בתרבות ובהשכלה הגבוהה, ברוח חזונו של הנדיב הידוע, הברון אדמונד בנג’מין דה רוטשילד.
קרן אדמונד דה רוטשילד מובילה את הפרוייקט באמצעות החברה לפיתוח קיסריה, בראשות סגן יו”ר הקרן, גיא סברסקי והמנכ”ל מיכאל כרסנטי. עבודות החשיפה, השחזור והשימור של קמרונות הנמל ושכיות החמדה הגנוזות האחרות באדמת קיסריה העתיקה, מנוהלות בפועל על ידי ארכיאולוגים ועובדי רשות העתיקות, בראשותו של ישראל חסון ובתיאום עם מנהלת הגן הלאומי קיסריה, רשות הטבע והגנים, בראשותו של שאול גולדשטיין.
ממצאים חדשים בחפירות קיסריה:
במסגרת העבודות נחשפו בחפירת רשות העתיקות, בסמוך לקמרונות 3 ממצאים מיוחדים:
מטמון של כ- 500 מטבעות ברונזה מתחת לבלטות: מהתקופה הביזנטית (במאות 6-4 לספירה). המטמון, שזוהה ע”י ד”ר דונלד צבי אריאל מרשות העתיקות. הוטמן, ככל הנראה, בתוך שקיק מעור או מחומר אחר אשר התכלה עם השנים.הוא התגלה בחפירה ארכיאולוגית בעת חשיפת אחד מהקמרונות.
אוצר המטבעות הוחבא מתחת לבלטות של מבנה כנסייתי מפואר מהתקופה הביזנטית, ככל הנראה הקתדרלה של העיר, ששימשה כמושב הבישופ.
לדברי ד”ר פטר גנדלמן וד”ר עוזי עד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, “יתכן שהטמנת המטבעות קשורה בהקמת מתחם הכנסיה על גבי במת המקדש, שכן ידוע שהכנסייה בתקופה זו לקחה חלק גם בפונקציות המנהליות של העיר”. “בעל המטמון לא שב לקחת אותו, וכך מצאנו אותו. הסיבה לאי חזרתו תישאר, כנראה, בגדר תעלומה” מוסיף ד”ר גנדלמן.
רצפת פסיפס מהתקופה הרומית, אשר נמצאה בבית המרחץ שבסמוך אל בימת המקדש והועתקה אל הרחבה שבפתח מרכז המבקרים; רצפת הפסיפס הצבעונית מעוטרת בדגמים גיאומטריים, הייתה שייכת למבנה דמוי חצי כיפה, אשר יתכן כי שימש למטרות פולחניות או ציבוריות, ואשר הוקם, ככל הנראה, במהלך המאה ה-2 או בתחילת המאה ה-3 לספירה.
כחלק מהאדרת החזית המערבית של במת המקדש של אוגוסטוס ואלת רומא בקיסריה. קירות המבנה צופו בלוחות שיש, ובחזיתו עמדו שני כנים (פֶּדֶסטָלים) שבמקור נשאו על גביהם פסלים או עיטור אדריכלי אחר.
היודע הכל הושע וברך
הממצא השלישי שנתגלה לאחרונה, הוא פסיפס הנושא כתובת ברכה ביוונית בה כתוב: “היודע הכל הושע וברך”, מהמאה ה- 5 לספירה, שנמצאה במהלך חפירה ארכיאולוגית במתחם המחסנים הענק שנבנה בנמל קיסריה בתקופה הביזנטית.
הכתובת נכתבה בתוך מדליון עגול והיא נועדה ככל הנראה, למפעילי המחסנים ולספנים. את הכתובת, פיענחה ד”ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. קיסריה בתקופה הביזנטית הייתה עיר נמל שוקקת, מהנמלים הגדולים של האימפריה הנוצרית המזרחית.
נמל קיסריה ועתיקותיו, הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל – משפחות ישראליות רבות ומאות אלפי תיירים מכל העולם, נהנים מידי שנה מביקור ובילוי במתחם שוקק החיים בכל ימות השנה.
מבקרים בתיאטרון הרומי היפהפה, מסיירים לאורך טיילת החומות על ביצוריה ומגדלי השמירה עליהם הגנו פעם האבירים הצלבנים, מתרשמים מבית הכנסת העתיק שמעיד על החיים היהודיים בעיר, פוסעים בין שרידי הארמון והמקדשים ומתפעלים מאמת מים שאפשרה את קיום החיים בעיר שהגיעה בשיאה לכ-100 אלף תושבים.
שטח המחסנים, ששימשו כמחסני המעבר של האזור כולו, השתרע על יותר מ-2,500 מ”ר (תדמיינו את נמל אשדוד או מסוף המטענים של נתב”ג שלפני 2,000 שנה) וכלל סחורות ציבוריות ופרטיות. בין השאר, נמצאו במהלך החפירה עדויות לסחר עם איטליה, יוון, טורקיה, ואפילו עד אזור אנגליה של היום.
מבצע החפירות, השימור והשחזור של נמל קיסריה התאפשר בזכות השקעת עתק של יותר מ-150 מיליון ש”ח, כלל את שימור ושיקום בית הכנסת העתיק, הקמת טיילת בחומות הצלבניות, שיקום אמת המים הרומית ושימור ושחזור קמרונות המקדש, בימת המקדש וגרם המדרגות שהוביל אליו.
מרכז המבקרים שנחנך מעשיר עוד יותר את חוויית הביקור בגן הלאומי ובנמל קיסריה, מאתרי התיירות המובילים בישראל. הפרויקט הינו נדבך נוסף בעשייה של קרן אדמונד דה רוטשילד בראשותם של הברון בנג’מין והברונית אריאן דה רוטשילד – ממשיכי דרכו של מייסד הקרן, הברון אדמונד דה רוטשילד, הנכד. זו חולייה נוספת בשרשרת הדורות של משפחת רוטשילד המתמידה בעשייה לביצורה של מדינת ישראל- בהתיישבות, בתעשייה, במדע, בתרבות ובהשכלה הגבוהה, ברוח חזונו של הנדיב הידוע, הברון אדמונד בנג’מין דה רוטשילד.
קרן אדמונד דה רוטשילד מובילה את הפרוייקט באמצעות החברה לפיתוח קיסריה, בראשות סגן יו”ר הקרן, גיא סברסקי והמנכ”ל מיכאל כרסנטי. עבודות החשיפה, השחזור והשימור של קמרונות הנמל ושכיות החמדה הגנוזות האחרות באדמת קיסריה העתיקה, מנוהלות בפועל על ידי ארכיאולוגים ועובדי רשות העתיקות, בראשותו של ישראל חסון ובתיאום עם מנהלת הגן הלאומי קיסריה – רשות הטבע והגנים, בראשותו של שאול גולדשטיין.
הכניסה אל מרכז המבקרים, אותו תכננה ויצרה חברת בריז קריאייטיב, העוסקת בתכנון ובהקמה של מוזיאונים ומרכזי מבקרים, אינה כרוכה בתשלום נוסף על דמי הכניסה לגן הלאומי.
למידע נוסף שעות פעילות באתר קיסריה: www.caesarea.com או באתר הגן הלאומי www.parks.org.il