כהורים לתינוק, אנחנו תמיד שואפים לעטוף אותו בחום ואהבה, לספק את כל צרכיו ולגדל אותו תוך כדי עשיית הבחירות הטובות, הנכונות והמקצועיות ביותר. חשוב לנו שיאכל את המזון המותאם לו, שייחשף לחוויות של טעמים, מרקמים, ריחות, רעשים ומשחקים שיתרמו להתפתחותו, תוך שימוש במוצרים וברכיבים איכותיים ובטיחותיים. לאורך הדרך, אנו צוברים מידע ושומעים עצות רבות אודות תזונת הילד, מההורים ובני המשפחה, מחברים ומחברות וכן מגורמים מקצועיים, כמו אחות טיפת חלב או רופא הילדים. המידע רב ועלול לעתים להיות סותר ומבלבל ולא תמיד מתאים לכל התינוקות והפעוטות בכל מצב. עלינו ההורים מוטלת אחריות הבחירה.
עינת ששון, דיאטנית ויועצת למוצרי Beloved, סדרת מוצרי מזון משלימים לפעוטות הכוללת דייסות, מחיות פרי ומזון אצבעות, מנסה ולו במעט לסייע לנו ומפרטת על כמה מהמיתוסים השכיחים ביותר – 7 טעויות של הורים שתוכלו להמנע מהם בתזונת תינוקות :
1. טעימות “נשלב כמה פירות יחד, ככה התהליך יהיה קצר יותר וטעים יותר” – החשיפה למזון מוצק מתחילה לפני גיל 6 חודשים בצורה מזערית ולאחר גיל זה בכמות הולכת ועולה. ישנם הורים הנוטים לשלב בין כמה פירות יחדיו על מנת להמתיק את הטעימות- למשל משלבים בננה עם תפוח וכדומה. על פי המלצת משרד הבריאות, התחלת הצריכה של מזון מוצק תעשה בהכרות עם מאכלים יחידים (כלומר כל יומיים שלושה פרי אחר ולאחר התקבלות בנפרד ניתן לשלב) , עובדה המקלה על מציאת הסיבה לתגובה של אי סבילות למזון. מעבר לכך, ישנם ילדים שנמנעים מאכילת מרקם מסוים ומעדיפים מרקם אחר. מתן ירק או פרי יחיד, יוכל לספק מידע רב יותר על רגישויות והעדפות. לדוגמא גזר מרוסק הינו בעל מרקם חלק ואילו תפוח אדמה הינו בעל מרקם גרגרי. לאחר יומיים-שלושה של מתן מזון יחידני ניתן לשלב בין מספר פירות או ירקות ולהתקדם בהדרגה למתן תפריט המשפחה.
2. מזון אצבעות “אין חשיבות למתן מזון אצבעות לפעוטות או לגיוון בגודל, במרקם ולצורה שלו “ – לא נכון. מזון אצבעות הינו מזון מוצק יותר, אליו נחשפים התינוקות לקראת סוף השנה הראשונה. מדובר במזון בגודל ובמרקם הניתן לתפיסה באצבעות התינוק, ומכאן שמו, מזון אצבעות. צורת האכלה זו תורמת לעצמאות התינוק בהאכלה עצמית, תיאום יד-עין-פה, תורמת להתפתחות האכילה של מזון גס יותר וכן חושפת את הפעוט למגוון רב יותר של מרקמים וטעמים. לכן ישנה חשיבות להגשת מזונות שונים בצורות ומרקמים שונים, כאשר קיים דגש על נוחות האחיזה, אף אם הם ניתנים לפעוט לטעימה ו”משחק” בלבד.
3. לא מתעקשים עם הילד על סוג מזון מסויים– חשוב לחשוף את הילד לטעמים ומרקמים מגוונים על מנת שיתרגל לאכול מגוון. ישנם ילדים שהם באופיים נסיינים וירצו לחקור את עולם המזון והטעמים וישנם ילדים שיחששו יותר. טעימה חד פעמית לא מוצלחת איננה מעידה על דבר. מחקרים רבים מראים כי יש לחשוף את הילד לעיתים גם 15 פעמים, כדי שילמד להכיר ולחבב סוג מזון מסוים ובטח להסכים להכניס אותו לתפריט הקבוע. דוגמא אישית של ההורים והמשפחה, על ידי אכילת המזונות במקביל לתינוק, אף היא דרך מצוינת לסייע באימוץ המזון החדש.
4. “כדאי להתחיל דווקא במזון מוצק מתוק כדי שיתקבל טוב “ לא נכון. כדאי להציג לתינוק מזון ניטרלי בטעמו כמו ירקות או עוף על פני פירות או להעדיף מעדני חלב לא מתוקים על פני מעדנים כדי שיהיה לילד קל התרגל. תינוקות וילדים לרוב יעדיפו מזון מתוק ולכן כדאי להרגיל אותם לאכול גם מזון בעל טעם אחר כמו מחית ירקות, קטניות המכילים ערך תזונתי רב ומגוון הכוול ויטמינים ומינרלים, סיבים וחלבון לעומת מזון מתוק.
5. גירויים בזמן האכלה – “כדאי להכיל את הילד מול טלויזיה כדי שיאכל יותר גם מזון בעל העדפה נמוכה”. לא נכון. אמנם הגירוי לתת לילד ארוחה מול טלויזה או סרטון בסלולרי יכול להעלות את כמות המזון הנאכל או את ההענות שלו אך כדאי להאכיל את הילד בכיסא הגבוה בפינת האוכל כאשר הטלוויזיה כבויה. לילדים יש קשב נמוך וכדאי שהם ירכזו אותו לצורך האכילה. לקראת גיל שנה התינוק יהיה מסוגל לחוות ארוחה משפחתית, חוויתית וחברתית.
6. “הכי חשוב שהתינוק לא יהיה רעב” . לא נכון. חשוב שהצינוק יהנה ממזון איכותי, ולאו דווקא מהמזון המועדף עליו. כדאי שההורים יתנו את הטון לגבי חשיבות המזון האיכותי ולא ייכנעו בקלות לגחמות התינוק והילד אחר חטיפים עתירי שומן או סוכר או מעדנים מתוקים. כדאי בתהליך שגם לילד יהיה משקל האם לאכול וכמה. כאשר הארוחה צריכה להעשות באווירה טובה.
7. תיבול המזון- “חיך התינוק הוא עדין, אין צורך לתבל לתינוק את המזון, זה לא טוב לו”.-התינוק גדל ומתפתח לתוך חיק משפחתו עם כל מה שמשתמע מכך, כולל התפריט המשפחתי, הנטייה העדתית לסוג מאכלים מסוים והרגלי תזונה, כמו ריבוי אכילת ירקות. כדאי להרגיל את התינוק בהדרגה לתבלינים ולמאכלים הנהוגים במשפחה, כאשר כדאי לשים לב במיוחד לשני רכיבים: מלח וסוכר. הנטייה להגביר את כמות המלח היא התנהגותית, כלומר תלויה בהרגל. ה”אהבה” למלח אינה מולדת והריבוי בשימוש בו עלול לגרום לבעיות בריאות בעתיד. כדאי להוסיף למזון התינוק והפעוט עשבי תבלין או תבלינים אחרים ולהפחית במלח, דבר שיטיב גם עם כל המשפחה. המשיכה לסוכר, לעומת זאת, היא תכונה מולדת, שנועדה אבולוציונית לדאוג שתהיה לנו מספיק אנרגיה בגוף, שהרי זה תפקיד הסוכר. בדומה למלח, גם צריכת כמות סוכר גבוהה, היא עניין של הרגל המזיק לבריאות. ככל שנרגיל את כל המשפחה להפחתה בכמות הסוכר במזון כך נטיב איתם.
לסיכום: חשוב להקפיד על צריכת מזונות מיטביים העשירים או מועשרים במספר רב של ויטמינים ומינרלים, התורמים להתפתחות התינוק. מוצרים מחומרי גלם איכותיים ומרכיבים בריאותיים אשר מאפשרים לתינוק להתנסות במגוון טעמים, מרקמים וצורות אחיזה, ומספקים לא רק חוויה מהנה, אלא גם מותאמים לשלבי ההתפתחות השונים של התינוק.