שיגור החללית הישראלית לירח: הספירה לאחור כמעט החלה

בחמישי הקרוב, אחרי פרויקט ארוך של כ-10 שנים, תתחיל הספירה לאחור לקראת שיגור החללית הישראלית לירח, במסע שיימשך כחודשיים שבסיומו, אם החללית תצליח במשימה ותנחת בשלום ותצליח לעשות סלפי על הירח, תרשם הסטוריה וישראל תצטרף למועדון המכובד של המדינות שהנחיתו חללית על הירח, אחרי רוסיה, ארה”ב וסין.

החללית הישראלית, בראשית, תשוגר לירח בלילה שבין חמישי לשישי הקרוב (22 לפברואר) ותצא למסע שיימשך כחודשיים עד למועד הנחיתה המתוכנן ב-11 באפריל 2019.

שיגור החללית הישראלית לירח – עושים הסטוריה

הנחיתה על הירח תצרף את ישראל למועדון המעצמות המתקדמות שהנחיתו חלליות על הירח החל מרוסיה שהנחיתה ראשונה חללית לא מאוישת על הירח ב-1966, ארה”ב עם הנחיתה המאוישת הראשונה בהיסטוריה ב-1969 (צעד קטן לאדם…) וסין שתקעה את הדגל האדום על הירח רק ב-2013.

החללית שזכתה לשם בראשית תנסה לעשות היסטוריה – המסע הארוך ביותר לנחיתה על הירח לאורך של 6.5 מיליון ק”מ של החללית הקטנה ביותר במשקלה והראשונה שתנחת על הירח ביוזמה פרטית ולא ממשלתית ונבנתה בעלות נמוכה יחסית של 100 מיליון דולר לעומת מיליארדי דולרים שהושקעו בפרויקטים דומים.

אז מתי השיגור? ומתי תתחיל הספירה לאחור?

שיגור החללית הישראלית לירח יתרחש בלילה שבין חמישי לשישי ב-22 בפברואר 2019,
סביב השעה 03:45 שעון ישראל (20:45 שעון ארה”ב, החוף המזרחי).

החללית תשוגר לירח על גבי טיל מסוג פלקון במסלול שיימשך כ-8 שבועות. אחרי ההתנתקות מהמשגר, החללית תקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים שיקרבו אותה לירח, בקרבתו היא תילכד בכוח הכבידה של הירח ותתחיל להקיף אותו עד שלב הנחיתה.

איפה רואים את השיגור לירח?

השיגור ישודר בטלוויזיה בשידור חי מ-3 מוקדים בלילה שבין חמישי לשישי (בשעה 3:45) מקייפ קנוורל שבפלורידה, מחדר הבקרה בתעשייה האווירית ומבית הנשיא בירושלים שם תתקיים ספירה לאחור בהשתתפות ילדים שיגיעו למסיבת פיג’מות בבית הנשיא.
אם אתם מזדמנים לתל אביב השבוע – ברחבת תיאטרון הבימה הוצב היום דגם של החללית שתוכלו להגיע עם הילדים ולהצטלם לידו.

בראשית – כל מה שרציתם לדעת על החללית הישראלית הראשונה ויש גם פעילויות לילדים:

קטנה אבל לפניך
בראשית תהיה החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח, המערכת הישראלית המהירה ביותר שנבנתה עד היום וזולה משמעותית לעומת פרויקטים דומים. החללית תגיע למהירות של כ- 10 ק”מ לשניה (36,000 קמ”ש) ביציאה למסלול אל הירח. מהירות גדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס F15

600 ק”ג של טכנולוגיה ודלק
בתהליך התכנון ופיתוח החללית שהחל בפועל ב-2015, השתתפו עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות מעמותת SpaceIL והתעשייה האווירית. החללית שמשקלה כ- 600 ק”ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה מטר וחצי ו רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה ששליש ממנו ישמש את החללית בשלב הבלימה בנחיתה.

בדרך לירח מקיפים את כדור הארץ
המרחק מכדור הארץ לירח הוא כ – 384,000 ק”מ. לצורך המחשה מדובר במרחק גדול פי 10 מהמרחק שבין כדור הארץ לבין לוויני התקשורת שנעים סביבו. כדי לצאת מהאטמוספרה, החללית תשוגר לירח על גבי משגר ענקי – טיל פלקון 9 של חברת SPACEX.

אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, היא תתחיל להקיף את כדוה”א במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור 6.5 מיליון ק”מ, המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. החללית תגביה את מסלולה סביב כדור הארץ עד שתגיע אל קרבת הירח, שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו.

מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. סה”כ צפוי המסע לירח להימשך כ-8 שבועות מהשיגור ועד הנחיתה.

יוסטון פינת צומת הטייסים
החללית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ מחדר הבקרה שנמצא במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.

ננו לווינים
על החללית מותקן מחשב, הדומה בעוצמתו למחשב שחבוי בסמארטפון. מערכת הבקרה והניווט וכל שאר המערכות בחללית מופעלות על ידי מחשב זה. מחשב המשימה הוא פיתוח ייחודי של תע”א ומיועד לננו לווינים. מחשב זהה שוגר בלווין BGUSAT בדיוק לפני שנתיים. מעבד המחשב פותח גם הוא על ידי סטארט-אפ ישראלי.

סלפי על הירח עוד לא עשינו
החללית מצוידת במצלמות מיוחדות שיכולות לספק וידאו ותמונות פנוראמיות, שישודרו מהחללית חזרה לכדור הארץ. אחת המצלמות מיועדת לצילום סלפי של בראשית עם נחיתתה על הירח.

תהליך הנחיתה
תהליך הנחיתה ימשך 20 דקות והוא מתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על יד מהנדסי SpaceIL והתעשייה האווירית.  על מנת לנחות, יש להאט את המהירות האופקית יחסית לקרקע ולאחר מכן לבלום את המהירות האנכית. החללית משתמשת בחיישנים שונים למדידת מיקומה וגובהה ביחס לפני הירח. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה.

מה קורה אחרי הנחיתה?
במקביל למשימת הצילום על פני הירח, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנטומטר המורכב על החללית לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע – UCLA.

לאחר שתשלים גם את המשימה המדעית, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל. ב-SpaceIL מקווים שהדור הבא יידע להחזיר אותה משם.

השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, עבור מדינת ישראל ועבור תעשיית החלל בכל העולם. אם אכן המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.

פעילויות לילדים – מכינים עוגת ירח, ספר ילדים ודפי צביעה

באתר של עמותת ספייס איי אל SpaceIL שחלק ממטרות העמותה הוא לקדם את הסקרנות והחינוך של ילדים לתחום החלל הכינו מדור מיוחד לילדים שמלווה את הפרויקט ויכולים להכניס את הילדים לאווירה לקראת השיגור:

איך מכינים עוגת ירח מקסימה עם חללית ומכתשים? לחצו כאן…

להורדת דפי צביעה בנושאי החלל לחצו כאן…

להכנת משחק זכרון חללי לחצו כאן…

*
להזמנת ספר הילדים – החללית בראשית  לחצו כאן…

דגל ישראל על הירח, סלפי ומשימה מדעית בשיתוף נאס”א, באמצעות סוכנות החלל הישראלית
עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום “סלפי” כדי הוכיח שהיא אכן נחתה על הירח… לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס”א.

שותפים ותורמים התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא איש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.

עד 2019 תגיע לירח – איך הכל התחיל?

2010
יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שלושה יזמים צעירים מחליטים לבנות חללית ישראלית ראשונה בדרך לירח ונרשמים לתחרות השאפתנית של גוגל לבניית חללית שתנחת על הירח.

2011
הקמת עמותת Spaceil , עמותה ללא כוונת רווח המהווה בסיס לבניית החללית ועידוד חינוך למדעים בקרב הדור הצעיר וטקס השקת הפרויקט בתעשייה האווירית במעמד הנשיא פרס ורונה רמון

2011-2014
ביצוע מספר סקרים טכנולוגיים במהלך שלוש השנים הראשונות לביקורת על התכנון הראשוני לאישור תכניות סופי של החללית וחתימה על חוזה לפיתוח מערכת ההנעה והשלמת סקר התכות ראשוני (PDR) לאנטנות של החללית.

2015
תחילת פיתוח מלא של החללית והגעת חלקים אל מעבדת האינטגרציה, חתימה על הסכם שיגור באמצעות חברת SpaceX, טקס חתימה במשכן הנשיא ריבלין בירושלים, בו נחשף עיצוב חדש לחללית וסיום פיתוח המקמ”ש (מקלט-משדר)

אוגוסט 2016
SpaceIL מארחת בת”א את ועידת הפסגה אחרונה בהיסטוריית התחרות, כקבוצה המובילה את תחרות Google Lunar Xprize

2017
SpaceIL מעפילה לגמר התחרות, בה נותרו חמש קבוצות בלבד.

החלה בניית החללית ובדיקות המערכות השונות השלמת הרכבת מערכות אווירונטיקה, סנסורים, קשר וחשמל, השלמת גרסת תוכנת הניווט המבצעית, תחילת תרגולי צוותי ההפעלה ובדיקת נוהלי ההפעלה תוך שימוש בסימולטור.

מרץ 2018
התחרות הרשמית מסתיימת ללא זוכים, לאחר שגוגל הודיעה על סיום הענקת חסות לתחרות.
למרות זאת הקבוצה הישראלית החליטה לא להשבר ולהמשיך ולהגיע לירח

יולי 2018
הכרזה רשמית על מועד השיגור והנחיתה ותחילת בדיקות פונקציונליות ובדיקות סביבה לחללית. עמידות החללית בפני תנאי חלל קיצוניים לפני שיגור, שנערכות במתקנים מיוחדים בתעשייה האווירית.

אוקטובר 2018
חתימת הסכם שיתוף פעולה עם נאס”א שיאפשר ל- SpaceIL לשפר את יכולת המעקב והתקשורת עם החללית לקראת הנחיתה על הירח, במהלכה ולאחריה. יותקן רפלקטור לייזר על החללית, שיאפשר לנאס”א לאתר את מיקום החללית על הירח. כמו כן, תשתף SpaceIL את נאס”א בנתונים שיתקבלו מהניסוי המדעי למדידת השדה המגנטי באתר הנחיתה.

דצמבר 2018
החללית מצטיידת בקפסולת הזמן – המכילה סמלים לאומיים, היסטוריים ותרבותיים, כדוגמת מגילת העצמאות, שירים ישראלים תפילת הדרך, אוסף ציורים של ילדי ישראל וחומרים נוספים שנאספו במהלך שנים האחרונות מהציבור הרחב. מדובר במאגר מידע עצום שנשמר על גבי שלושה דיסקים מיוחדים, שניתן לפרוק החוצה מהחללית.

קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, ייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים. הקפסולה יוצרה על ידי Arch Mission Foundation archmission.org בטכנולוגיה מיוחדת המתאימה להישרדות לאורך זמן ממושך על הירח.

ינואר 2019
החללית מועברת לאתר השיגור בקייפ קנאווראל, במבצע לוגיסטי מורכב. היא הוטסה במכולה ייחודית, שעברה שינויים מבניים והנדסיים כדי להתאימה למטען הרגיש. לאחר שהגיעה לנתב”ג, היא הועמסה אל מטוס מטען מבוקר טמפרטורה וכשנחתה החללית באורלנדו ארה”ב, הובלה יבשתית לאתר השיגור בפלורידה.

פברואר 2019
החללית עוברת סדרה של ניסויים ובדיקות לקראת השיגור, מתודלקת ומשולבת עם לווין נוסף. בכך היא ערוכה ומוכנה לשיגור המיוחד הצפוי להתרחש בשבועיים הקרובים.

21-22 בפברואר
התאריך המתוכנן לשיגור מקייפ קנאוורל

11 לאפריל 2019
צפי לנחיתה על הירח