בייגלה או זהובה?

אז זהו. חשבתם על העניין רבות ולבסוף החלטתם: מאמצים כלב! אבל איזה כלב כדאי לבחור?

עוד לפני שמגיעים ביום האימוץ ו"מתבלבלים"מול הפנים החמודות, כדאי לקחת בחשבון כמה נקודות שיעזרו להחליט איזה כלב מתאים לכם, ע"מ שכל הצדדים יהיו מאושרים: הצד המדבר וכמובן הצד הנובח…

גור או בוגר?
נקודה זו היא אולי המשמעותית ביותר. בעלי ניסיון יאמרו לכם שההבדל בין אימוץ גור (למשל בן חודשיים)
לבין אימוץ כלב בוגר (למשל בן שנה) הוא עצום. אולי יותר מההבדל שבין אימוץ כלב לאימוץ חתול…

אם בוחרים בגור כדאי לדעת שהעניין דורש השקעה רבה – בעיקר השקעה של זמן.

עשיית צרכים:
במקרה שהגור צעיר מאד – מתחת לגיל לחדשים וחצי – לא ניתן להוציא אותו החוצה לעשיית צרכים משום שבגיל כזה הוא עדיין לא מחוסן. מאותה הסיבה אסור שישהה בחצר או בגינה, כך שאם תכננתם ששם הוא יגור – השלב הזה יגיע יותר מאוחר בחייו, לפחות לאחר שיחוסן בחיסון הראשון, ולאחר שנועצתם בוטרינר.

מחוץ לבית, אפילו בגינתכם הפרטית, הוא עלול להידבק באחת ממחלות הגורים (פרוו, כלבלבת וכדומה) שפגיעתן קטלנית (לגור, לא לבני האדם). לכן, בכל פעם שהגור"נכנס לפוזה"של עשיית צרכים יש לשים נייר עיתון על הרצפה, עליו הצרכים יוטלו- ולנקות לכשסיים. זו נקודה שיש לקחת בחשבון: גור שעדיין לא הגיע לגיל החיסון הראשון – עושה את כל צרכיו בבית (כמובן שמרפסת או גג יכולים להקל משמעותית את חייכם בפרק הזמן המדובר). גורים רבים מתרגלים מהר לעשיית צרכים על עיתונים כך שעבודת הניקוי עבורכם הופכת קלה הרבה יותר
(על חינוך לצרכים וניקיון – ראה מאמר באוסף המאמרים).

גור צעיר יש לשאת על הידיים אם מטיילים אתו מחוץ לבית (שלא יידבק במשהו), כך שהרעיון של טיול רגלי הוא מוטעה לפני החיסון הראשון (דהיינו לפני גיל חדשים וחצי-שלושה).
לאחר שהגור חוסן וניתן כבר להוציאו לעשיית צרכים – יש לעשות זאת פעמים רבות ככל שניתן, כך ילמד מהר מאד לעשות את צרכיו בחוץ. כלב בוגר, לעומת זאת, מספיק להוציא3 פעמים (וישנם אפילו בעלי כלבים שנשבעים שכלבם מסתפק בפעמיים בלבד).

האכלה:
גור יש להאכיל מספר פעמים ביום, לעומת כלב בוגר (פעם או פעמיים ביום). (על האכלה וטיפול: כתבה בקרוב)

גור מצמח שיניים עד גיל8 חדשים וינסה ללעוס כל מה שנמצא בסביבתו הקרובה… לכן יש לדאוג לעצם לעיסה (כזו שמיוצרת במיוחד לכלבים – ולא עצם אמיתית של עוף וכיוב’ שמסוכנות לבריאותו!). כמו כן להרחיק מטווח פיו חפצים היקרים לכם: נעליים, שלט טלויזיה וכו’… יש להבין שהלעיסה היא פעולה חיונית עבור הכלבלב המתבגרמ ואין לנסות "לחנך"אותו שלא ילעס כלל.

כלב בוגר ששיניו סיימו כבר לצמוח זקוק גם הוא לצעצועי לעיסה אך הדחף שלו אינו כה חזק ובדרך כלל ילמד מהר שלא ללעוס חפצים אסורים.

רעש:

גור עשוי לבכות במקרים רבים, לעיתים בלילה, וינסה להיכנס לחדרים שאולי אינכם מעונינים שייכנס אליהם.
זו תופעה טבעית. כמות היללות ומשך התקופה משתנה בהתאם לסוג ולאופי הגור. כלב בוגר שיאומץ ע"י משפחה חדשה
עשוי לייבב מספר לילות עד שיחדל מכך. לעומת זאת, יש לשים לב באימוץ כלב בוגר, האם הוא נבחן.
נטייה לנבוח קשה לשנות באופיו של כלב. גור צעיר מאד, לעומת זאת, כמעט ולא ינבח וניתן להשפיע על כמות נביחותיו
לכשיתבגר ע"י חינוך נאות.

גודל, צורה ואופי:

במקרים רבים בהם מאמצים גור כלבים מעורב, אין לדעת בוודאות מה תהיה צורתו הסופית. ניתן כמובן להעריך (זה קל יותר אם אינו מעורב בגזעים רבים, או לחלופין אם ראיתם את ההורים), אך לעיתים קרובות יש הפתעות כשהגור מתבגר:
צורת הראש, הגובה, ואף האופי עשויים להשתנות. החינוך כמובן משפיע מאד על אופיו, אך גם הנטייה הטבעית של הכלב להיות שובב/חשדן/עליז/פחדן הטבועה עמוק בגנים שלו, כפי שיעידו בעלי כלבים רבים.

סוג הפרווה יכול לעיתים לעבור שינוי עם ההתבגרות, לא שינוי קיצוני אך מספיק עבור מי שרצה כלב שאינו משיר שיער בבית ובסופו של דבר קיבל תלתלים בכל מקום…
במילים אחרות: המאמץ גור -בעיקר אם הוא מעורב- לא יוכל לדעת בודאות כיצד ייראה כלבו לכשיגדל.

לסיכום: 

לאמץ גור – מומלץ בדרך כלל לבעלי ניסיון או לבעלי זמן פנוי וסבלנות לרוב. עם כל הערך המוסף של ההתרגשות מהחוויות הראשונות שהגור עובר, המשחקים והשובבות – הטיפול בגור הוא משימה לא פשוטה, וכוללת הוצאות רבות, חיסונים ועוד.
רק מי שיודע לאיזו"טריטוריה"הוא נכנס ונכונותו גבוהה מספיק, כדאי שייקח גור.

עוד נקודה: גם אם הילדים אחראים מאד ומבטיחים לטפל בגור ולבצע את כל מה שיידרש, ברב המקריםבסופו של דבר ההורים הם שנשארים עם עבודת הטיפול…

אימוץ כלב/ה בוגר/ת או מתבגר/ת (מעל גיל חצי שנה לפחות) מונע מן המשפחה המאמצת לכלוך, השקעת זמן רב והוצאות. רוב הכלבים הבוגרים גדלו בעבר בקרב אנשים והם רגילים לחיים בחיק המשפחה, וכן לחוקים מסוימים. לכשיגיעו לבית אוהב ומפנק ייקלטו במהירות ותוך מספר ימים מועט לא ניתן יהיה לנחש שהכלב הוא בן משפחה חדש ולא היה כאן מאז ומתמיד…

לפרטים עלימי האימוץ של אגודתS.O.S

כתב: אור בן זאב. 
המאמר באדיבות אגודתתS.O.Sשניתן לקבל פרטים נוספים באתר האינטרנט שלה www.sospets.co.il
או לקבל ייעוץ מנציגי האגודה בטלפון  03-744-10-10