המלצת הורים מוזיאון המרציפן – מרכז המבקרים שקד תבור
בדרך לכנרת ביום קיץ חם במיוחד כשיש עוד חצי יום להעביר לפני שנוכל להתנחל בצימר המפנק – פתאום הגיעה ההברקה מהמושב הקדמי שלצידי אחרי שעברנו את עפולה – למה שלא נעצור איתם במוזיאון המרציפן הממוזג שבכפר תבור? בכניסה למושבה הוותיקה כפר תבור, פנינו ימינה אל מתחם המוזיאון-יקב-מסעדה שליד פארק המעיין היפה, קבלנו חלת מרציפן טעימה והובלנו אחר כבוד לסרט קצר שבו התבשרנו על ידי שחקן עם מבטא איטלקי כבד שמקור המרציפן בסיציליה (הספרדים טוענים בתוקף שהוא הומצא בטולדו – אבל עם סיצילאניים לא מתווכחים).
איך אומרים – שקד או שקדיה?
אחרי שלמדנו איך מייצרים את המתוק המתוק הזה והבנו שלשקדיה שפורחת קוראים בכלל שקד, עברנו לסיור קצר בתערוכה של פסלי מרציפן מקסימים שהשתתפו בתחרויות שבמוזיאון, חלקם מזכירים את ימי מוזיאון השעווה המיתולוגיים של כלבו שלום והם כוללים את גדולי האומה כמו בן גוריון, אולמרט, פרס וגאידמק, אורנה בנאי וארז טל ואפילו את אלביס פרסלי בגודל טבעי…
בנוסף הקטנים שמחו לראות פסלים מקסימים כמו אלאדין, תיבת נח, ספינה ויקינגית, אינדיאנים, רחוב בהודו ועוד.
מהתערוכה עברנו לתכל’ס – החלטנו ללכת על הדבר האמיתי מהשקדים והקטקטים קיבלו כלי שקוף עם כדורי מרציפן צבעוניים, מערוך, תבניות סיליקון בצורת לבבות ופרחים בשבילה ובעלי חיים בשבילו ויאללה לעבודה.
אחרי לישה קצרה ודביקה הקטקטים קלטו את הרעיון ובסוף הסדנה נותרנו עם 2 מגשי מרציפנים. הבעיה היחידה עם הסדנה הזאת שהקטנים לא הבינו איך הבצק לא הספיק להם לכל התבניות – עד שהם קלטו שחלק מתהליך היציקה בתבנית כולל גם יישור וטעימה על ידי ההורים המורעבים…
אפשר גם להצטייד בחנות המוזיאון בצידה לדרך, הכוללת שקדים משובחים הגדלים באזור, מרציפנים בכל הצבעים והגדלים (אפילו דיאט), חבילות של בצק מרציפן למי שרוצה להמשיך ולפסל בבית ועוד הרבה דברים טובים.
הקשבנו להמלצתו של הסיציאלני בסרט וקפצנו גם למסעדה הצמודה למוזיאון, בה הפסלים הצעירים נהנו מרביולי ולימונדה גרוסה עם נענע וקרח גרוס ואנחנו מסלט צ’רקסי משובח – ועוד נשאר לנו קצת זמן לסיבוב קצר ביקב להצטייד ביין לערב בצימר, אחרי שהקטנים יירדמו סוף סוף.