טיול אל תל עזקה שבשפלת יהודה

קק”ל חידשה את תל עזקה לטובת המבקרים: מבואה חדשה, ספסלים ושילוט עם הסברים בשלוש שפות

אתר תל עזקה אשר בשפלת יהודה עובר בימים אלה חידוש ורענון ומשנה את פניו לטובת אלפי המטיילים שמגיעים אליו מדי שבוע. במהלך הקיץ חידשה קק”ל את האתר, חידוש הכולל – שילוט מחודש לתל עזקה, בניית מבואה חדשה הכוללת ספסלי אבן ושלט הסבר גדול בשלוש שפות, שמהווה המחשה עבור קבוצות.

לדברי נטע לסקה מזרחי, רכזת קהילה ויער באזור שפלה וחוף בקק”ל, במהלך חודש אוגוסט פתחה קק”ל את התל לקהל הרחב בשני סיורים מודרכים שהודרכו ע”י פרופ’ עודד ליפשיץ, שהיו מרתקים וסחפו מאות מתעניינים. לדבריה, סיורים כאלה מתקיימים כל שנה באוגוסט במהלך עונת החפירות.

תל עזקה מציין את הקצה הצפוני של פארק בריטניה, לב ליבה של שפלת יהודה. הפארק משתרע בעיקרו בשפלה הגבוהה – 40,000 דונם של גבעות ששיאיהן מתנשאים יותר מ-400 מ’ מעל פני הים. מדובר בחבל ארץ עטור ביערות נטועים, בחורשים טבעיים ובאתרי עבר.
בשש השנים האחרונות חופרת בתל עזקה משלחת מטעם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת היידלברג, בראשותם של פרופ’ עודד ליפשיץ, פרופ’ יובל גדות ופרופ’ מנפרד אומינג. זוהי משלחת חפירות ענקית, שלוקחים בה חלק כ-100 איש ממדינות רבות ובהן ישראל, גרמניה, ארצות הברית, סקוטלנד ובריטניה, סין וצ’כיה. קק”ל, בניצוחו של היערן יוסי שרואני, מגישה למשלחת החפירות סיוע לוגיסטי נכבד.

תל עזקה מתנשא לרום של 347 מ’ מעל פני הים, ונשקפת ממנו תצפית על עמק האלה ועל נופי השפלה וההר. בגלל מקומו האסטרטגי חלש היישוב במקום על המעבר החשוב מהשפלה להר ועל צומת הדרכים שהוביל מבית שמש לכיוון לכיש. היישוב במקום התחיל באלף השלישי לפנה”ס ובאלף השני לפנה”ס (תקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת) והתקיימה בו עיר גדולה ומשגשגת, מבוצרת בחומה גדולה. עזקה הייתה עיר בנחלת שבט יהודה, והיא נזכרת במלחמת יהושע עם חמשת מלכי האמורי ובמלחמת ישראל בפלשתים, שבה הרג דוד את גוליית. העיר נמנית עם הערים שביצר רחבעם. עזקה נזכרת בכתובת אשורית, המתארת את כיבוש העיר בידי סנחריב בשנת 701 לפנה”ס. כמאה שנה מאוחר יותר מתאר ירמיהו את עזקה כאחת משתי הערים האחרונות שנותרו ביהודה לפני חורבן ירושלים (586 לפנה”ס), ובכתובת שנחשפה בשכבת החורבן בלכיש מתוארת נפילת עזקה בידי צבאות נבוכדנאצר, מלך בבל. בימי שיבת ציון חזרו משפחות אחדות משבט יהודה והתיישבו בעזקה, ובהמשך התקופה הפרסית התפתח במקום יישוב חקלאי גדול. היישוב בה הוסיף להתקיים גם בתקופה הרומית-ביזאנטית. במפת מידבא, מן המאה השישית לספירה, לא מופיע השם עזקה, ובמקומו מופיע שמו הביזאנטי של היישוב – בית זכריה, שם שנשתמר עד היום במושב זכריה, הסמוך לתל.

במדרונות התל אותרו מערכות מסתור, כנראה מתקופת מרד בר-כוכבא.