מעבר לים-הצגה מומלצת לילדים
18.10.2011מאת: אפרת לב
הצגה סימפטית זו נפתחת עם רוכל הדוחף עגלה וכמו איש אלטע זאכן מימים עברו, מכריז על הסחורות שמחפש לרכוש – הכל בהגייה האשכנזית, המוכרת לנו כיום רק משירי ביאליק: היזכרו ב"שלום רב שובך ציפורת נחמדת, מארצות החום אל חלוני…"
זהו שחר, המעיד על עצמו שהוא"אספן, אוסף ומרים כל חפץ קטן".ומכל החפצים הנזרקים והנשכחים ברחובות תל אביב, הוא יוצר תפאורה, אביזרים, דמויות וחיות. בראש ובראשונה, אנו רואים את התפאורה האורבנית המרהיבה של העיר תל אביב(זאת יודעים בגלל השלט"רחוב ביאליק"),שעשויה ממזוודות ודלתות מקררים ועוד שאריות של חיי עיר גדולה.
להצגה אין ממש סיפור, והיא יותר מסע בין שירי ביאליק – חלקם ידועים פחות, האחרים מוכרים לכולנו. "מי זה ביאליק? זה לא שם של רחוב?"שואל שחר את חברתו החדשה ציפורת, שבאמצעותה הוא עובר משיר לשיר("איך נראה שיר? קשה למצוא אותם בעיר"),וממקום למקום, ומכיר חברים חדשים. נבחי הכלבלב עשוי מטלפון ישן אך מצליח להידמות ליצור חי לצופים. ציפור גן העדן מקסימה מסלילי חוטים, דג גדול עשוי מבקבוק מים חמים, ציפורים על קולבי בגדים, פטיפון ישן שמשמש כסחרחרת, וספינה ששטה מעבר לים מתגלה כקופסת תפירה של פעם, מהסוג שהיה לסבתות שלנו. המשעשעת מבין החפצים בהצגה היא שקית של אפונה ירוקה קפואה שמגלמת את האפון מערוגת הגינה("מסביב לחבית"). הילדים שהתבקשו להצטרף לשירת"קן לציפור"עשו זאת ברצון, וסיכום ההצגה של שתי בנות החמש שאיתי (שעקבו בעניין בהצגה כולה) היה: "יפה",ו"יפה מאד".בעיני אחת מצאה חן ציפורת השורקת, והשנייה אהבה"שהכל עשוי ממיחזור" (חינכתי אותה היטב…). גם אני נהניתי במיוחד ממיחזור החומרים בצורה כה יצירתית, כשחלק מההנאה נבע מניחוש המקור של כל חפץ. עם ויזואליות מעניינת, שפה עשירה ומוסיקה מאד נחמדה, ההצגה בהחלט מומלצת – אם כי לילדים קצת בוגרים יותר, מגיל חמש ומעלה(או בנות ובני ארבע שיכולים לשבת50 דקות ללא הרבה "אקשן"). מעבר לים – על פי שירי ביאליק לילדים… |