ניהול זמן נכון בקרב אמהות עובדות

11.7.2011איילת פדה גולדשטיין מנכל"ית פ.ד.ה – יעוץ והדרכה
מודל20-20-20 מדבר על ניהול זמן של עובדים בתקופה הנוכחית; מקצצים 20% מהעובדים, לאלו שנשארים מקצצים 20% מהתנאים ודורשים מהם לעשות 20% יותר מהרגיל. ובנוסף, בתקופת הקיץ, במשאבי הזמן והתקציב שנותרו, הורים בכלל ואמהות בפרט מתמודדות עם ניצוח על תזמורת החופש הגדול. איך צולחים את הקיץ בשלום, ובפרט בתקופה בה הדרישות בעבודה רבות מתמיד?
 

איילת פדה גולדשטיין פס’ חברתית ומנכ"לית פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה, מציגה את המדריך המתוקצר, למנהלת העובדת; בשל אילוצי המציאות התובענית של ימינו, בפרט לאמהות עובדות, אנו מוצאות עצמנו מתנהלות בשיטות שונות, על מנת להספיק ולהכיל ביום אחד את כל שנדרש. קיימות3 אסטרטגיות שגויות, המאפיינות את ניהול הזמן של רוב בני האדם.

הגישה הנפוצה ביותר, בכתבה להלן, ידועה לשמצה בשם– האסטרטגיה הביצועיסטית
בבסיס גישה זו, קיימת האמונה המוטעית, שבאמת היה יכול להיות מספיק זמן לעשות הכל, לו רק הייתי מצליח/ה לארגן את עצמי ומשימותיי ביעילות רבה יותר. הגישה מאפיינת בעיקר נשים, בשל הסטריאוטיפ הנשי, המתוקשר לנו–החל בפרסומות למוצרי היגיינה וכלה במקומות העבודה, מעביר לנשים מסר שהן אלופות ה- גם וגם וגם. מסר מחמיא לכאורה, אך מלכוד זה, מבהיר את הציפייה מנשים להיות סופר-סטאר–אשת קריירה מדוקדקת, אם מתוקתקת ורעיה למופת. הנוקטים באסטרטגיה זו (קיים גם בקרב גברים הישגיים, בפרט בתחומי הניהול), סבורים שאם יוכלו לנוע מספיק מהר, הם ינצחו במרוץ, ואף יישאר להם זמן פנוי. אסטרטגיה זו טובה מאוד- ליצירת תסכול ותחושת ערך מפוחתת. שכן, כאסטרטגיה לניצול הזמן, עבודה חפוזה אינה מועילה במיוחד, ולעתים קרובות – להיפך, שכן, תחת תנאי לחץ, עושים שגיאות- יש פחות זמן לחשוב, לתכנן ולשקול לפני הפעולה, דבר המוביל לניהול משימות בדרך של כיבוי שריפות. הימים מתחילים להיראות כמו מרוץ משוגע, תוך ניסיון קלוקל להספיק יותר, בפחות מדי זמן. הורים ממשיכים את המירוץ גם בבית, ועלולים להגיע מותשים לסוף היום ולהתיש גם את הסביבה.

אז איך יותר שפוי ונכון להתנהל עם הזמן?

א. ברמת התפיסה – גישה חלופית לאסטרטגיה הדוחקת הורים, ואמהות בפרט אל קצה היכולת, תוך חוויית כישלון למול המירוץ הבלתי פוסק כנגד הזמן, היא הגישה של ויניקוט לגבי אמא טובה דיה. בניגוד לשאיפה להיות אמא מושלמת–יצור שלא קיים, למזלם של הילדים (חשבתם פעם, כמה מתסכל זה עלול להיות לגדול למודל מושלם?). שהרי, עם כל התחכום שלנו ושל הטכנולוגיה בעידן המודרני, עדיין יש רק24 שעות ביממה, ובשאלה מי מנהל את מי, הזמן תמיד מנצח. וכשמפסידים –חשוב לא להפסיד את הלקח, שבמקרה הזה אומר–שעל משהו צריך לוותר. אפשר לעשות הכל–אבל לא את הכל, באותה יחידת זמן. או בשפת הניהול–חוק פרטו הידוע–להתמקד ב-20% ההשקעה שתניב 80% מהתפוקה וכל היתר בונוס. וככל שנבין זאת מהר יותר, כך נחסוך את הזמן שאנו מקדישים לתסכול ולהאשמה עצמית. אחת הפריבילגיות של לעבור את העשור השני לחיים, משולבת בד"כ בתובנה לגבי היכולות הראליות שלנו, בשילוב עם פחות התרגשות כשלא מספיקים. ערך נוסף להטמעת תפיסה זו, הינו מודל שפוי יותר לילדים שלנו, ביחס לזמן. עצירה להתבוננות פנימית, מגלה, שהיחס שלנו לזמן ניזון משורשי הילדות והמודל ההורי שקיבלנו. שאלו את עצמכם, איזה מודל אתם רוצים להעניק לילדיכם והאם אכן התוצאה הרצויה מושגת?

ב. מיקוד בדברים הקטנים שעושים את ההבדל–אמא טובה דיה, המשולה בניהול גם למנהל/ת טוב/ה דיו/ה משקפת מנהלים ומנהלות, המתמקדים במשימות החשובות, בהן יש להם יתרון יחסי. מיקוד בחוזקות, מאפשר להתבלט ולתת ערך מוסף ביתר קלות, ובכך לעשות יותר עם הזמן שיש. את יתר הדברים נסו להאציל לאנשים אחרים החזקים בכך מכם, או שזמנם יקר פחות משלכם. למשל בבית, אם בחינוך הילדים הערך המוסף המשמעותי שלכם, הוא בזמן איכות, או בחינוך לערכים- השאירו את הדברים בהם אתם פחות מצליחים ליצר את המיטב, לאחרים. כמו להביא מנקה או מורה פרטי למשימות הקיץ, במקום להיכנס למלחמות מיותרות–או להגיע עייפים ומותשים להמשך הערב. עלות מנקה או מורה פרטי, הינה השקעה טובה מאוד ביחס לטיפול פסיכולוגי בהמשך….

ג. הפכו את החוויה של אי הספק–לאי של הספק – מתוך הבנה שלא באמת ניתן לנצח את הזמן, ושאנו נוטים לתכנן תמיד יותר ממה שאפשר להספיק, עדיף לנקוט בשיטה הפוכה, שלוקחת ויוצרת איים של זמן ביום, כטווחי ביטחון . למשל במקום לדחוס פגישה אחרי פגישה, ולהיות כל הזמן בתסכול מהאיחורים, פרגנו לעצמכם בתכנון זמן הגעה של כרבע שעה מראש לכל פגישה. גם אם זה בא, על חשבון דחיית פגישה אחת ביום. הדבר יאפשר לכם להיות יותר נינוחים ויעילים לאורך היום, לבזבז פחות משאבים על לחצים ואי נעימויות והכי חשוב–להרגיש טוב. נשים רבות מאופיינות ברצון לרצות את הזולת, ועל כן הן מעמיסות את יומניהן יתר על המידה ולא לוקחות בחשבון זמן הפרעות. פעמים רבות הן מצליחות להיות מאוד יעילות, אך במחיר כבד של מותשות וחוסר שביעות רצון תמידית. הגיע הזמן להתחיל לרצות קצת את עצמכן ואת הבריאות שלכן, והמרוויחים הבאים בתור יהיו הילדים והמשפחה–שבד"כ הם המקום בו התסכול והעייפות, מוצאים פורקן. צרו אי של הספק, גם בין המעבר מהעבודה לבית, במקום לרוץ הביתה עם תחושות האשם של מיעוט הזמן עם הילדים, פרגנו לעצמכן רבע שעה של מנוחה, בין העבודה לבית–לרישום הדברים שמציקים לכן, כך שיישארו על הנייר למחר ולא בראש, לנשום עמוק ולהירגע מהמירוץ בעבודה ולהיכנס הביתה במצב צבירה נינוח יותר. פרגנו לעצמכן רבע שעה של נחת עם בן הזוג, שמצטרף מהמירוץ שלו–במקום לצרפו ישר, למאבק הקיומי על תקתוק הילדים. זכרו–רבע שעה פחות תמיד שווה הוויה איכותית יותר בהורות ובזוגיות. רק25-50% מהזמן של מנהלים נמצא בשליטתם, בשל בלת"מים (בבעיות בלתי מתוכננות). שימוש מושכל בידיעה זו בייצור איי זמן, יאפשר קליטת בלת"מים אלה בנינוחות יחסית.

ד. עצלנות או התפנקות–אינן מילים גסות – עצלנות ופינוק הם ערכים שזכו ליחסי ציבור גרועים מדי, בעידן ההישגי המודרני של ימינו. כשלמעשה ההיפוך המודרני המוערך שלהם–הוורקוהוליזם, אינו טוב בהרבה. החכמה היא האיזון, לאפשר לעצמכם גם להרפות, להתבטל, כמדד חשוב לניהול נכון של הזמן והבריאות. כך גם לילדים בקיץ, זו הזדמנות לשבור את השגרה, תוך ייצור שגרה אחרת, לוחצת פחות. אל תחששו לשנות כללים בקיץ, תוך הגדרה שאלו כללים זמניים. גם אם החופש הינו ההיפך הגמור של חופש עבורכם, אפשרו חוויית חופש לילדים. תנו להם להתמודד גם עם שעמום – סקרנות, העסקה וויסות עצמי–בלי לקחת בכל רגע נתון את תפקיד צוות הווי ובידור. בנוסף, אפשרו לעצמכם, משהו אחד מפנק בכל יום. הדבר יחסוך לכם משאבי זמן וכוחות רבים על תחושות תסכול, שיתפנו לעשייה והוויה חיונית לאורך זמן. ויהוו מודל לילדיכם, שנעים, מותר ואפשר להינות–גם כשגדולים.

 

אין תגובות

השאר תגובה