שעון הקיץ החדש החל מהשנה עד אוקטובר

שעון הקיץ החדש – עד סוף אוקטובר – יושווה למקובל במדינות אירופה. למועד שעון הקיץ יש השפעה ישירה על איכות החיים של אזרחי ישראל. שעון קיץ חדש בישראל משמעותו יותר אור לישראל ושיפור איכות החיים של אזרחי ישראל.

המצב כיום: שעון הקיץ מסוף מרץ עד תחילת אוקטובר.

השינוי המוצע: שעון הקיץ מסוף מרץ עד סוף אוקטובר.

חברי הועדה: שמואל אבואב יו”ר הועדה| פרופ’יונינה אלדר, הנדסת חשמל-טכניון| מר ינון אלרועי, משנה למנכ”ל משרד הכלכלה| פרופ’גבי ברבש מנכ”ל בי”ח איכילוב| מר שרגא ברוש נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר| ד”ר קרני לוטן קיימות ואיכות הסביבה המרכז הבינתחומי הרצליה| מר חזי ליפשיץ סמנכ”ל תשתיות, אנרגיה ומים במשרד האנרגיה והמים| עו”ד אבי ניסנקורן יו”ר אגף איגוד מקצועי בהסתדרות|  מר ראובן קוגן סגן הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר| ד”ר שמשון שושנינשיא המועצה להשכלה גבוהה.

המלצות הוועדה שהוצגו ב-23 במאי קובעות כי יותר אור לישראל – יותר איכות חיים לאזרחי ישראל:
 

1.נושא שעון הקיץ נתפס לא אחת כנושא במחלוקת בקרב הציבור במדינת ישראל, ומדי תקופה אנו עדים

להתעוררות ציבורית של קהלים ומגזרים שונים, הקוראים לעריכת שינויים בהחלטות הנוגעות למשכו.
 

2.הנושא נדון במסגרות ממלכתיות שונות כעשר פעמים מאז שנות החמישים, אך למרות זאת, עודנו

נמצא על סדר היום הציבורי במדינת ישראל. גם יו”ר ועדת הפנים לשעבר,חהבר הכנסת אמנון כהן, עמד על

הצורך בבחינה נוספת ומעמיקה של הנושא בעת אישור החוק בשנת2012 .
 

3.הוועדה מצאה כי בקרב המומחים השונים, שהופיעו בפניה והגישו את עמדותיהם, קיימת הסכמה

רחבה לכך שהארכת שעון הקיץ תיטיב הן עם הציבור והן עם המשק הישראלי.
 

4.הוועדה סבורה, כי הארכת שעון הקיץ תביא לשיפור ותרומה נרחבת לאיכות החיים ולרווחת הפרט.

מסקירה של כלל העמדות שהוצגו לוועדה עולה כי הארכת השעון תוביל לשיפור משמעותי באיכות

החיים של הציבור ולהגדלה של רווחת הפרט.
 

5.יש לזכור כי במאה העשרים ואחת, עוד יותר מבעבר, מתרחבת הגלובליזציה והקשר בין המתגוררים,

עובדים ועוסקים במדינות השונות – הופך מיידי יותר ויותר. שינוי זה המשפיע כמובן גם על ישראל מחייב

אותנו לבחון את התאמת השעון הישראלי בזיקה לעולם.
 

6.התאמת מועדי השעון אל מול מדינות אירופה שבה ועלתה בפני הועדה כמהלך שיש בו משום תרומה

לפעילות הכלכלית של המשק הישראלי במגוון ענפים. העמדות השונות שהוצגו לוועדה קבעו כי התאמת

השעון מהווה צעד חשוב בשיתוף הפעולה ובעבודה המשותפת אל מול מדינות אירופה.
 

7.הועדה מצאה כי למשך שעון הקיץ השפעה חשובה על תרבות הפנאי של המשפחה בישראל.

שעת האור הנוספת מעודדת פעילות תרבות ופנאי משפחתית וקהילתית בקרב כלל הגילאים ובדגש על

ילדים ובני נוער.
 

8.הוועדה מצאה כי הפעלת שעון הקיץ תתרום לכלכלה הישראלית. תרומה זו נאמדת על ידי משרד

הכלכלה בכ-300 מיליוני שקלים בשנה. עמדה זו נתמכת על ידי משרד התיירות, נציגי ענפי כלכלה

רבים לרבות התאחדות התעשיינים ועוד.
 

9.הועדה מצאה כי תוספת שעת האור כתוצאה מהארכת השעון יש בה משום חשיבות לקידום בריאות הציבור.

מתוך עמדת משרד הבריאות, אשר הובאה בפני הועדה, עולה כי להרחבת משך החלתו של שעון הקיץ עשויה

להיות השפעה חיובית על בריאות האדם–גופנית ונפשית.
 

10 .כלל המומחים, שהופיעו בפני הועדה, ציינו כי שעת האור הנוספת בשעות הערב היא בעלת השפעה חיובית

על רמת הבטיחות בדרכים וצפויה לצמצם את היפגעות משתמשי הדרך.
יתרה מזאת מאחר ועסקינן בדיני נפשות הרי שבהארכת שעון הקיץ יש משום פיקוח נפש.
 

11 .הוועדה מצאה כי להארכת שעון הקיץ יש תרומה למשק האנרגיה הישראלי וכי ההארכה תביא לחיסכון

כלכלי. מסקנה זו נתמכת ונסמכת על עמדות משרד האנרגיה והמים, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, חברת

החשמל וגופים מקצועיים נוספים.
 

12 .אחד הנושאים השבים ועולים כמהותיים לסוגיית מועד שעון הקיץ הוא ההשלכות על חלק מהציבור הדתי

בישראל. כמו ועדות קודמות, התייעצה גם הוועדה הנוכחית עם קשת רחבה של רבנים וגורמי דת, ובדומה

לוועדות הקודמות, הגיעה לכדי מסקנה דומה, כי הנהגת שעון הקיץ אינה סוגיה הלכתית.