|
כלנית מצויה
הכלנית אהובה על כולנו, בולטת ביופיה בצבעיה העזים: אדום סגול, תכלת ורוד ועוד. לכלנית פקעת קטנה הטמונה באדמה, שם נשמר המזון לעלים והפרחים של השנה הבאה.
הידעת?פרחי הכלנית מבצעים תנועות אחדות, שמעניין לעקוב אחריהן בשדה: תנועה של פתיחה וסגירה של הפרח בהתאם לתנאי מזג האוויר, ותנועה של הטיית הפרח כלפי השמש ממש כמו אצל פרח החמנית. 
כלנית ברמות מנשה. צילום: קינדרלנד
פרחי הכלנית גדולים וקרויים גם"פרחי צלחת אדומים"לפרחי הצלחת משתייכים גם נורית אסיה ופרג אגסני -לא להתבלבל בינהם. הכלנית הוכרזה כפרח מוגן -אסור לקטוף, לרמוס או לאסוף זרעים.
למידע נוסף…
סביון אביבי. צילום: עמיקם שוב
סביון אביבי
מסתבר שמה שאנו מכנים"פרח"אינו פרח בכלל, אלא קרקפת שבה הרבה פרחים משני סוגים כל פרח (מה שנראה לנו כעלה…) מסביב הוא פרח לשוני, אם נתלוש אותו, הפרח נראה כמו לשון. במרכז הקרקפת כל אחד מהפרחים הוא פרח צינורי. מומלץ להתבונן בפרח מפורק בזכוכית מגדלת. שמו ניתן לו בגלל הפרי הנראה כמו ראש של סבא, כאשר לכל אחד מהזרעים מחובר ציצית לבנה הנראית כמו שערת שיבה.
למידע נוסף…
חרציות עטורות. צילום: קינדרלנד
חרצית עטורה
"פרח"החרצית הוא גם קרקפת בעלת שני מיני פרחים כמו הסביון, אלא שהוא גדול יותר וגבוה מהסביון בן משפחתו (משפחת המורכבים)
חרציות פורחות לעיתים במרבדים הנראים כמו שטיחים, החל מעכשיו עד לאביב ומקשטות את הארץ בצבעים עליזים. בארץ פורחות ארבעה מיני חרציות. הנפוצה שבינהן היא החרצית העטורה. אומרים שעלי חרצית צעירה טעימים לאכילה בסלט ירקות.
למידע נוסף…
מקור חסידה. צילום: שרה גולד.
מקור חסידה חלמיתי
פרחי מקור החסידה מקדימים לפרוח בתחילת החורף, בפרחים קטנים וורודים. הם פורחים יום אחד ועם בוא השמש לקראת הצהריים נושרים עלי הכותרת ומתפזרים. ישנם מספר מינים של מקור חסידה וכולם דומים בפרח ובפרי הדומה למקור של חסידה. מכאן שמו של הצמח. הידעת? למקור החסידה שיטה מיוחדת להתרבות – הזרעים יוצרים מעין"מקדח"בצורת ספירלה שבאמצעותו הם זורעים את עצמם באדמה. למידע נוסף…
ציפורני חתול. צילום: שרה גולד
ציפורני-חתול מצויות
"פרח"זה שייך למשפחת המורכבים כמו הסביון והחרצית. גם הוא תפרחת שפרחיה כולם כתומים. הפרי נראה כמו ציפורניים של חתול ולכן ניתן לו שם זה.
ישנם מספר מינים בר של ציפורני–חתול, ציפורני-חתול המצויות נפוץ ביותר. ברפואה העממית מייחסים לצפורני-חתול סגולות רבות.
למידע נוסף…
השקדיה פורחת.. צילום: שרה גולד
שקד מצוי
את עץ השקד אין צורך להציג, כולנו מכירים את השיר: "השקדיה פורחת ושמש בה זורחת",השקד משתייך למשפחת הורדיים, שגם התפוח, אגס, ורד הנוי ורבים אחרים משתייכים למשפחה זו. המילה שקדיה פירושה מטע שקדים. שקד מצוי פורח ראשון בחורף ללא עלים, (השנה פרחה כבר בחנוכה) כל העץ מתכסה בורוד-לבן כמו כלה, הפרחים ריחניים והדבורים מזמזות מסביב, ממש חגיגה שלמה לסיום החורף ופתיחת האביב. השקד מוזכר בתנ"ך מספר פעמים, באתר"צמח השדה"תגלו היכן הוא מוזכר. פרחי העץ מוגנים ואסורים בקטיף. למידע נוסף…
נורית אסיה. צילום: נתן אמסטר
נורית אסיה
לנורית זו פרח אדום גדול, אחד"האדומים"הבולטים בנוף הארץ.
היא פורחת אחרי הכלניות או יחד איתן. עלי הגביע נוטים לאדום בגון נחושת מבפנים. בתוכם5 (לפעמים יותר) עלי-כותרת אדומים בגוון נוטה לכתום. עלי הכותרת
מבריקים בברק מתכתי עז. הברק של עלי הכותרת וקיומם של עלי גביע מבדילים את הנורית ממינים אדומים אחרים, כגון פרג, כלנית, וצבעוני. ממין זה טופחו זנים תרבותיים בצבעים מרנינים שונים, השומרים על הברק הנפלא של המין. השם העברי מחדש שם תלמודי ארמי"נוריתא",וניתן בזכות האור הזוהר מהפרחים. השם המדעי משמעו בלטינית צפרדע קטנה.
הצמח מוגן
למידע נוסף…
פרגים. צילום: מירי בחטיזן
פרג אגסני
פרחי הפרג האדומים כדם פורחים בהמוניהם בצפיפות בשדות, וצובעים מרחבים גדולים באדום עז באביב.
כל חלקי הצמח מכילים שרף צהבהב הנוטף אם חותכים או תולשים אותם. (המין נקרא בעבר גם פרג מצוי.)
פרג אגסני פורח בסוף האביב, בין מרס למאי. הפרחים נישאים על עמוד מסועף שגובהו מגיע עד50 ס"מ
עם היפתח הפרח, נספור ארבעה עלי כותרת עדינים, וגדולים. הם מקומטים לפני פתיחת הפרח ומתיישרים בזמן הפריחה. צבעם אדום עז ובבסיסם בולט כתם שחור גדול ששוליו לבנים.
כאן קיבלתם רמז איך אפשר להבדיל בינו ובין הנורית והכנית מלבד מועד הפריחה.
השם פרג מקורו במשנה. פרג תרבותי משמש לנוי (פרחיו גדולים ומפוארים), להפקת זרעי פרג לאפיה, ולהפקת אופיום לרפואה וכסם משכר.
למידע נוסף…
נזמית הלופתת. צילום: אלי ליבנה
נזמית לופתת
צמח חד שנתי שכיח מאוד בבר, במעזבות וכעשב-רע בגינות. השם מדמה את צורת הפרח לנזם. הגבעול מרובע אופייני למשפחת השפתניים, הפרח מוארך ואלגנטי, שעיר–פרוותי מבחוץ. צבעו סגלגל עז.
הפרח מסקרן ומעניין, ועליו איורים המיועדים כנראה לכוון את הדבורים להאביק אותו. חלק מהפרחים אינם נפתחים כלל.
למידע נוסף…
לופית מצויה
צמח בעל פקעת ממשפחת הלופיים, כולם נתקלים בצמח בגינות מושקות, ובשדות בור.
העלים מבריקים, דמויי לב, העלים והתפרחות הם לבנים בבסיסם, ומנומרים בכתמים כהים בחלקם העליון. ילדים אוהבים לקרוא לפרי בשם : מקל סבא או מטה אהרון. בתוך הפרי ישנה תפרחת שאותה קשה לראות מבחוץ. צורתו הציורית של הפרי מושכת תשומת לב. לצמח זה, כמו לגיאופיטים רבים אחרים, יש שורשים מתכווצים אשר מעמיקים את הנבט לעומק המתאים לו ומרחיקים ולכן קשה לעקור אותו מגינות.
למידע נוסף…
חרדל לבן. צילום: שרה גולד
חרדל לבן
חרדל לבן הוא פרח ממשפחת המצליבים (ארבעה עלי כותרת, ארבעה עלי גביע ושישה אבקנים), צהוב-פרחים שכיח מאוד. פרחי החרדל פורחים בחורף ובאביב במרבדים . לצמח בלוטות צוף ולכן מזמזמות סביב הפרחים דבורים רבות, אוספות אבקה וצוף.
צמחים אלה מייצרים ומכילים ברקמות של כל אבריהם חומר חריף, שזכה לכינוי"חומצות-חרדל".טעמו בפינו חריף ומרענן, ואנו אוכלים זרעים טחונים של חרדל כתבלין.
למידע נוסף…
מסרק מזרחי. צילום: אלי ליבנה
מסרק מזרחי (או איברי)
במסרק זה לא מסתרקים… שמו של הצמח מסרק, מכיוון שהפרי שלו דומה לשיני מסרק. גם צמח זה שייך למשפחת הסוככיים והתפרחת שהוא יוצר מהפרחים הלבנים דומה למטריה או שמשיה ובפי הבוטנאים"סוכך".כל סוכך בנוי מסוככון קטן. כשתפגשו תצמח זה אל תשכחו לחקור אותו. (הפרח לא מוגן- אבל אין כמובן להשחית ללא סיבה) למידע נוסף…
נרקיסים בפי גלילות. צילום: קינדרלנד
נרקיס מצוי
מהפרחים הידועים, היפים והנפוצים בארץ. גדל לפעמים במרבדים צפופים ונרחבים. הפרח מדיף ריח נעים וחזק, וכשהצמחים צפופים הם ממלאים את האויר כולו בריחם. לנרקיס בצל גדול בקרקע. הפרח פורח בשיא עונת הגשמים, אך אינו נסגר בגשם כמו רוב הפרחים האחרים. אולי עוזרת העטרה הצהובה להגן על האבקה והצוף בפני מי הגשם. הבצל מכיל רעל, ובעבר ייחסו לו גם סגולות רפואיות. מינים רבים של נרקיס תורבתו לנוי. הצמח מוגן.
למידע נוסף…
מתחת לסלע צומחת רקפת… צילום: קינדרלנד
רקפת מצויה
פרחי הרפת החינניים, אהובים על כולם למרות שהם נפוצים. לרקפת פקעת פחוסה רעילה והיא גדלה לרוב בין סלעים. לעלי הרקפת צורת לב אופיינית, ויש אומרים כי לכל עלה טביעת"עלה"אופיינית ושונה מעלה אחר. הפרחים יוצאים כל אחד בנפרד ישר מן הפקעת. עוקצי הפרח (גבעולי הפריחה) זקופים אבל הפרח"מתכופף"לכן חושבים שהרקפת"ביישנית" .באתר נמצאת אגדה על הרקפת וגם הסיפור על הרקע לכתיבת השיר על הרקפת. הפרח מוגן.
למידע נוסף…
גזר קיפח. צילום: שרה גולד
גזר קיפח
גזר קיפח הוא צמח בולט מאוד בנוף של האביב וראשית הקיץ , התפרחת שלו נראית כמו סוכך לבנה או ורודה. במרכז הסוכך מתנוססת קבוצת פרחים שחומים או סגולים, הנראים כחיפושית או זבוב, והם מושכים חרקים לנחות על הסוכך (אפקט העדר).
הפרחים לא שווים בגודלם, ועם ההבשלה הפירות מתכסים בזיזים המסייעים להם להתפזר ולהפיץ את הזרעים שינבטו בשנה הבאה.
מצמח זה תרבתו את הגזר התרבותי אותו אנו אוכלים היום.
למידע נוסף…
צהרון מצוי
ואחרון חביב, פרח שהוא כנראה לא טיפוס של בוקר -הצהרון, פרח סגול נמוך ממשפחת האיריסים הפורח רק משעת הצהריים עד לפנות ערב לכן שמו צהרון. תארו לעצמכם שאתם נמצאים במסלול טיול, לא רואים פרחים כלל, פתאום בשעות הצהריים (בערך בין השעות אחת לשתיים בצהריים) מתמלא השדה במרבד של פרחים סגולים.
זה קורה בתל חדיד בכרמל ובמקומות רבים אחרים. הפרח די נפוץ וצבעו משתנה בין סגול בהיר לכהה.
למידע נוסף…
להיכרות ידידותית עם עוד צמחי הבר של ישראל, היכנסו באתר צמח השדה: www.wildflowers.co.il
והעיקר לשמור על פרחי הבר והנוף ולא לקטוף!
|
השכלתי מהכתבה המקסימה. תודה רבה!!