פסטיבל המסיכות בונציה: סופ”ש של אהבה
גונדוליירים משיטים גונדולות בתעלות פוטוגניות תוך כדי שירה מתחת לחבלי כביסה צבעונית, כיכר סן מרקו עם היונים שיושבות על ראש האריה המכונף שראה כבר הכל, מאות דמויות מחופשות שממש יצאו מסרט, האוכל והיין המעולה, הזריחות מהאינסטגרם, הדמדומים ושעת הזהב מגשר הריאלטו, אי הזכוכית ואי התחרה והבתים הצבעוניים, בקיצור עזבו אותכם מפריז או רומא שלא לדבר על ברצלונה. אם אתם מחפשים מקום לסופ”ש קצר ורומנטי (בלי הילדים הפעם…) פסטיבל המסיכות בונציה זה המקום בשבילכם.
14.2.2018 ליאור אבולעפיה
הכל התחיל לפני כמה חודשים, בזכות פוסט של שלומית יפת-ביאליק, מחברת סדרת ספרי הטיולים המצויינת לטיולים עם הילדים בחו”ל משפחה מטיילת, שהצליחה בכמה מילים ותמונות לעשות לנו חשק לראות השנה את פסטיבל המסיכות בונציה. חוויה שחשבנו ששמורה רק לאוליגרכים או לפנסיונרים והסתבר שהיא הרבה יותר מזה. כי מה לא אמרו על ונציה? יקר, צפוף, מלכודת תיירים ממוסחרת? הכל כמעט נכון עד שפגשנו את ניקו…
פסטיבל המסיכות בונציה – איפה מתחילים?
במסגרת חיפוש רעיונות על מה לעשות בונציה בימי הפסטיבל, מצאנו בכמה פורומים המלצות של מטיילים בוונציה את ניקו, מדריך טיולים מקומי שלקח אותנו ביום הראשון בונציה לסיור בצדדים הפחות מוכרים של ונציה והראה לנו אפילו את האתרים השחוקים ביותר מזווית הראיה של מי שחי בעיר ומכיר אותה מקרוב, עם הסברים באנגלית מצויינת.
מהניסיון שלנו, מומלץ בטיולים באירופה להעזר במדריכים מקומיים או סטודנטים ישראליים שחיים במקום ויכולים לגלות לכם בסיור של כמה שעות את כל הטיפים של המקומיים שלא תמצאו באף ספר טיולים או פורום מעודכן ככל שיהיה (ברצלונה, ליסבון או ברלין הם רק חלק מהערים לדוגמא)
סיור בונציה
על מה הבתים עומדים ולמה המגדלים באיטליה נוטים הצידה?
ניקו התחיל מהיסודות, תרתי משמע וסיפר שאת ונציה יישבו בזמנו איטלקים שברחו מהצפון אל איי הבוץ של הלגונה והקימו כפרים קטנים על גבי עמודי עץ שהוצבו בתוך הבוץ, עמודים שהובלו ללגונה על פני המים דרך הנהרות מהרי הדולומטים. עם השנים עמודי העץ הפכו למעין מאובנים מתחת למים ועליהם נבנו בתי האבן, הארמונות והכנסיות במאות האיים עליהם שוכנת ונציה.
בונציה יש רק כיכר (פיאצה) אחת שתיכף נדבר עליה והרבה כיכרות מסוג קמפו, שבשונה מהפיאצה (הכיכר המרכזית בכפרים ובערים של איטליה), שימשו בעבר כשטח ירוק לגידולים חקלאיים, מעין גינה קהילתית עם באר במרכז שסביבה חיו תושבים מאותו אזור ומוצא.
ואם חשבתם שהמגדל בפיזה נוטה על הצד חכו שתראו את המגדלים של ונציה… שנראים כאילו כל רוח קלה עלולה להפיל אותם למים. בגלל שינויים וחוסר היציבות הבוץ בלגונה, המבנים בונציה ובמיוחד המגדלים, קיבלו עם השנים צורות מוזרות וחלקם אפילו נוטים על הצד. בנתיים הם עומדים אבל לא נראה שמומלץ לטפס עליהם…
פסטיבל המסיכות בונציה על מה ולמה קרנבל?
פעם בשנה בפברואר, חוגגים בונציה מסורת עתיקת יומין שהחלה בימי הביניים – קרנבל המסיכות, שהחגיגה שלו חודשה בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הקרנבל שהחל כנראה בהשראת מסורות קדומות מימי הרומאים, נחגג בימים שלפני פסחא, ימים בהם מותר לאכול בשר (משם מגיע ה”קרנה” במילה קרנבל) תקופה בה היה מותר לעבור על כל הכללים, לעטות מסיכות ולבצע חילופי תפקידים בין מעמדות שונים, להמר, להתנהג בצורה מתירנית ובכללי לעצבן את הכמרים ואנשי המוסר… התחפושות שתוכלו לראות בקרנבל כוללות תחפושות מושקעות של אנשים בכל הגילאים המתחפשים בהשראת דמויות מימי הביניים, תחפושות של הקומדיה דל ארטה, דמויות של אנשי רנסנס עם פיאות לבנות ותחפושות מקוריות.
בפסטיבל מדי שנה יש גם תחרות תחפושות שמתקיימת על הבמה בכיכר סן מרקו בה מוכרזים הזוכים בקטגוריית נושא הפסטיבל (השנה זה היה קרקס), קטגוריה תקופתית וקטגוריית תחפושות הילדים.
כל הפרטים על פסטיבל ונציה באתר הרשמי של הפסטיבל www.carnevale.venezia.it
חיים בסרט תקופתי – איטלקים ותיירים מכל אירופה משכירים או יוצרים תחפושות ויוצאים להצטלם ברחובות. המחירים מתחיל מ-100 יורו ליום ויכולים להגיע עד 1,000 יורו לתחפושות המיוחדות!
5 האטרקציות והחוויות שחייבים לראות ולחוות בונציה:
כיכר סן מרקו: יונים ותיירים ומה שבינהם
כיכר סן מרקו, שאומרים שנפוליאון כינה אותה – הטרקלין הכי יפה בארופה, היא המרכז ואחת הנקודות שכל התיירים נוהרים אליה בביקור בונציה. בימי קרנבל המסיכות, מתקיימים בכיכר טקסי הפתיחה והסיום שלו על הבמה המרכזית וקטע מטורף של מעוף המלאך בפתיחה ונחיתת הנשר בסיום הפסטיבל (גלישה באומגה מגובה מטורף ממגדל הפעמונים הענק).
בימי הפסטיבל מגיעים אל הכיכר מאות אנשים מחופשים בתחפושות מיוחדות ומתמכרים לצלמים ולתיירים שמצלמים אותם בלי הפסקה משעת הזריחה, במהלך היום ואפילו בלילה.
מצטלמים על רקע בזיליקת סן מרקו
אפשר לשבת בקפה פלורין היוקרתי ולצפות במצעד התחפושות והטיפוסים שחיים בסרט תקופתי כלשהו, לבקר בארמון הדוג’ה (אם אתם עם ילדים – מומלץ להזמין מראש את הסיור במעברים הסודיים של הארמון) ולהציץ אל בזיליקת סן מרקו המיוחדת שכולה פסיפס של זהב מבפנים בסגנון ביזנטי. שני העמודים שבכניסה לכיכר עם פסלי האריה המכונף סימלה של ונציה ופסל של אביר הנלחם בתנין שימשו כנקודת ציון ולפעמים גם כעמוד הקלון אליהם נקשרו תושבי העיר שעברו על החוק.
ואפרופו חוק – 4 דברים שאסור לעשות בונציה: להאכיל את היונים, לזרוק לכלוך, ללכת עם בגדי ים ולשבת על המדרגות ולאכול סנדביץ….
בוראנו: האי הכי צבעוני בעולם. במבט ראשון חשבנו שהכל הצגה לתיירים, עד שראינו שגם בסמטאות האחוריות אין צבע דל…
שייט אל האיים
טיול מומלץ של לפחות חצי יום הוא שייט אל 3 מהאיים המיושבים בלגונה: בוראנו – אי הבתים הצבעוניים, מוראנו – אי מנפחי הזכוכית (והמחירים המנופחים לא פחות…) וטורצ’לו האי הפסטורלי והירוק. בדרך הסירה שיוצאת מהתחנה בכיכר סן מרקו או מהחלק הצפוני של אזור קנארג’יו עוברת ליד אי המתים המסתורי סאן מיקלה.
מניסיון מומלץ להתחיל את הביקור באיים דווקא עם בוראנו וטור’צלו הרחוקים יותר ואם ממש חייבים – לחזור דרך אי מנפחי הזכוכית – מוראנו. בבוראנו אל תוותרו כמובן על שיטוט בסמטאות הצבעוניות שנראות כאילו נלקחו מהזיה של דיסני על איטליה.
האם ונציה שוקעת?
כנראה שכן… אבל רק בקצב של ס”מ במאה שנה – מה שיותר מדאיג את המקומיים זה השטפונות של החורף (אקווה אלטו) והשטפונות של התיירים בקיץ ובימי פסטיבל המסיכות ומחירי הדיור ותחזוקת המבנים היקרה, שגרמו לכ-40% מתושבי העיר לעזוב אותה בעשר השנים האחרונות. בכניסות לבתים תוכלו לראות מעין סכרים מברזל שנועדו למנוע מהמים להכנס ולהציף את הבתים.
ללכת לאיבוד בין התעלות
פשוט תרשו לעצמכם ללכת לאיבוד… שיטוט בין הסמטאות והתעלות, כמה שיותר רחוק מאזור סן מרקו העמוס בתיירים והחנויות של המזכרות. תמיד מחכה איזו הפתעה מעבר לעיקול.
עושים פוזות מול גשר האנחות – הגשר שדרכו הועברו האסירים מבית הדוג’ה ובית המשפט אחרי שההמלצות התקבלו וניתן גזר הדין אל בית האסורים שמעבר לתעלה.
גשר הריאלטו ושוק האוכל
הגשר עצמו, שבעבר פעלו בו גם חנויות אותנטיות של אוכל, הפך אמנם עם השנים למתחם של חנויות מזכרות מזכוכית ותכשיטים, אבל מה שיפה בו הוא בעיקר התצפית ממנו אל הגראנד קאנאל – התעלה הגדולה שחוצה את ונציה לאורכה ומשמשת כציר התנועה הראשי של העיר. אם יורדים מהגשר מגיעים אל חצר של כנסיה עתיקה שבחזיתה פועל שעון ענק בצורת שמש שממולה בקצה הכיכר יש מעבר אל שוק אותנטי שבמפתיע עדיין לא התמסחר ומשמש בעיקר את התושבים המקומיים.
צ’יקיטי ומצב רוח טוב ממש בכניסה לשוק מצד שמאל תראו חנות קטנה של צ’יקטי (מזכיר את הטאפאס הספרדי… רק אל תנסו להגיד להם את זה…) בירה ויין במחירים סבירים שבסופ”ש מושך אליו את הסטודנטים והצעירים של ונציה.
גשר הריאלטו – יפה גם בלילה ותמיד עמוס בתיירים…
ביקור ברובע היהודי – בתי יציקה וגורדי שחקים וממה הגיעה המילה גטו?
הרובע היהודי ששימש לפני שהפך לרובע יהודי כמתחם תעשייתי של בתי יציקה (ג’טו באיטלקית), נתן השם גטו לכל השכונות היהודיות באירופה ובהמשך כשם מושג לשכונות של מיעוטים. הקהילה בונציה היתה אחת הקהילות העתיקות והמשגשגות באירופה, פעלו במקום 5 בתי כנסת ואפילו 3 בנקים (כחול, צהוב ואדום לפי צבעי הקבלות) ששימשו לעסקי משכון שהיו מותרים רק ליהודים ומהם ניתנה ההשראה למחזה הידוע לשמצה הסוחר מונציה.
בשיאו גרו ברובע מעל 5,000 איש ומאחר ואסור היה להם לגור במקום אחר, נבנו בגטו מבנים לגובה של 7 ואפילו 8 קומות שהיו ככל הנראה בין גורדי השחקים הראשונים בהיסטוריה. מה שהרבה לא יודעים הוא שלזכות הוונציאנים ייאמר שלמרות שהשלטון האיטלקי שיתף פעולה עם המשטר הנאצי במלחמת העולם השניה, רוב יהודי ונציה הצליחו לשרוד את המלחמה ונשארו בגטו, מאחר ואיטליה לא נכבשה אלא היתה בת ברית של הגרמנים.
הנשר נחת… בשלום… מסורת מוזרה פותחת וסוגרת את פסטיבל המסיכות בונציה כאשר דמות מסתורית של מלאך או נשר מרחפת מעל הקהל על גבי אומגה ממגדל הפעמונים של סן מרקו עד מרכז במת הפסטיבל.
אפילו מלכת אנגליה רשמה הופעה השנה…
כתבנו בשטח הלך לאיבוד – מי ימצא את הצלם?…
שייט בגונדולה – הכל שאלה של איזון בחיים…
יקר? תיירותי? ממוסחר? הכל נכון – אבל חוויה מיוחדת שאסור לפספס. 80 יורו לחצי שעה לגונדולה של עד 6 אנשים ואתם משייטים בגרנד קאנאל ובתעלות הקטנות והציוריות.
* הידעתם? את הגונדולה בונים מ-8 סוגים עצים שונים והיא בנויה בכוונה בזווית הצידה – כדי שהגונדלייר יוכל לעמוד בצד השמאלי והמשקל יישאר מאוזן החרטום של הסירה בנוי עקום במקצת עם נטייה ימינה. אתגר משעשע הוא שלב העליה והירידה מהסירה עד שכולם מתייצבים על כיסאות העור הנוחים…
אז מתי נוסעים לוונציה?
קחו בחשבון שבונציה מבקרים בשנה יותר מ-20 מיליון תיירים! אז לבד לא תהיו שם…. הקיץ חם ומיוזע והחורפים קרים, אבל אם מתלבשים טוב ואתם מגיעים לימי הקרנבל זאת חוויה מיוחדת. הקרנבל מתקיים בתחילת פברואר.
איך מגיעים?
לונציה יש טיסות סדירות וטיסות לואו קוסט ישירות או עם קונקשיין דרך איסטנבול. אפשרי גם לטוס למילנו ומשם להגיע ברכבת. אנחנו מצאנו הפעם טיסה ב-50 יורו למילנו! רק קחו בחשבון שהלינה והתנועה בתוך ונציה לא זולה וחשוב להזמין מספיק זמן מראש – במיוחד אם אתם מתכננים להגיע בקיץ או בתקופת הפסטיבל.
ונציה עם ילדים?
טוב לא ממש חייבים… אבל אם כן, כל האטרקציות כמו שייט בגונדולה, הפלגה אל האיים, מנפחי הזכוכית, סיור מודרך אל המעברים הסודיים בארמון הדוג’ה, טיפוס על מגדלי הפעמונים וביקור באקווריום החדש שבחוף הלידו בטוח ידברו אל הילדים. חשוב לשים לב שבגלל עומסי התנועה בסמטאות פחות מומלץ להגיע עם פעוטות בימים עמוסים.
הפוסט הזה משתתף בבלוג הופ של יום האהבה ואם כבר מדברים על יום האהבה מוזמנים להכיר את שיעמום הוא בחירה – הבלוג המקסים של גלית, אמא שקמה כל בוקר עם התחייבות, ללמוד משהו חדש. שיעמום הוא בחירה, נולד מתוך הצורך שלה, אחרי תקופת שיעמום מאוד קשה, לגלות את כל הכייף שיש סביבנו, עם חוויות לשעות הפנאי. ממליץ לכם להרשם לבלוג המעולה של גלית ולחגוג איתה את כל הכיף הזה: http://hamsagalit.blogspot.co.il