אקסטרים: תערוכה במוזיאון העיצוב חולון
התערוכה אקסטרים תציין עשור להקמת המוזיאון, תבחן את העשור שחלף ותעסוק בשינויים שהתחוללו בתחום העיצוב ובעולם. בתערוכה מעל ל-80 עבודות של מעצבים ידועים מהעולם ומישראל, תוכלו לראות פה כמה מהמיצגים בתערוכה. הפרויקטים המוצגים נוגעים בנושאים אקטואליים בארץ ובעולם, ומצליחים להעביר מסרים, מושגים ושאלות חשובות גם לילדים.
אנו חיים בעידן של מצבי קיצון. שינויי אקלים הרסניים, מרחב תקשורתי אלים וטכנולוגיות חדשניות, שמטשטשות את הגבול בין טבעי ובין מלאכותי. בו-בזמן, המדע, הטכנולוגיה והדמיון האנושי, פותחים בפנינו אפשרויות חדשות ומעלים שאלות שונות.
גם הילדים יוכלו ליהנות, ללמוד ולשאול מהמיצגים השונים במוזיאון העיצוב חולון. כמו סרטונים שמנסים לשקף את העתיד, משחק מחשב שמעלה שאלות מוסריות, אקדח אימוג’ים, כיסאות שמעלים מחשבה, משחק לגו ואפילו צבע חדש.
תערוכת אקסטרים במוזיאון העיצוב חולון
התערוכה מבקשת להציג את האפשרויות של שדה העיצוב לחשוף, לבקר, להתנגד, למתן ולפעמים גם להחריף את מצבי הקיצון ואת המנגנונים המפעילים אותם. בתקופה שבה הטכנולוגיות שאנו מפתחים, מנגנוני הכוח השולטים בחיינו וההשפעה שלנו על כדור הארץ מובילים לתרחישים קיצוניים יותר ויותר, התערוכה הנוכחית היא קריאה להתמתנות.
בתערוכה ייבחנו מצבי אקסטרים דרך 5 זוויות שונות: קיטוב, סחרור מואץ, הקצנת יתר, נורמלי חדש, ומעבדת אקסטרים.
קיטוב
העבודות המשתייכות לקטגוריה זו, בוחנות כיצד נקודות הקיצון מונעות על ידי השקפות עולם קוטביות המחזקות את הרעיון: אנחנו לעומת הם.
העבודות בוחנות מגוון של נושאים: החל בחוסר שוויון כלכלי, מגדרי, או כזה המבוסס על גזענות, קיצוניות פוליטית ובדלנות. דרכם הן מציעות אפשריות שונות לגישור על הפערים המפרידים בינינו.
אנה אוגארד ינסן, הגברת הגדולה – אינסטינקט בסיסי
חלק מסדרה של כיסאות שעוצבו במיוחד עבור נשים, במטרה לעודד אותן לאמץ שפת גוף המשדרת עמדה מעצימה ופרובוקטיבית יותר. ההתנהגות שלנו מוכתבת על ידי מוסכמות חברתיות ותרבותיות שמשמרות לעיתים קרובות מנגנוני כוח קיימים. ההצעה לשנות את תנוחת הישיבה של האישה, לכזאת שתפגין יותר בטחון עצמי וישירות, היא ניסיון לערער היררכיות מסורתיות שמתקיימות בין גברים ונשים במרחב הציבורי.
ג’וני מילר, סצנות של חוסר שוויון
עבודות הצילום של הצלם המוערך מתמקדות בסוגיות אורבניות, תרבותיות וחברתיות בעולמנו המשתנה במהירות. בתערוכה יציג מילר מספר עבודת מתוך הפרויקט שזיכה אותו בהכרה בינלאומית: סצנות של חוסר שוויון (Scenes Unequal), שעוסק בפערים הכלכליים העצומים ובאי השוויון המתהווה בערים שונות מסביב לעולם.
אי שוויון זה מקבל ייצוג בשטח וניכר בבירור ברגע שמתבוננים בו במבט-על דרך צילומי רחפן.
בנו את החומה
משחק שמורכב מקוביות בסגנון לגו ובובת צעצוע של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ.
המשחק מאפשר לשחקנים לבנות “חומת טראמפ” משלהם, ומתייחס לתכניתו מעוררת המחלוקת של הנשיא לבנות גדר הפרדה לאורך גבולה הדרומי של ארה”ב במטרה למנוע הגירה בלתי-חוקית ממקסיקו. המשחק מוצע לצד מגוון רחב של מוצרי MAGA, ראשי התיבות של סיסמת הבחירות של טראמפ: Make America Great Again.
סחרור מואץ
קל לאבד שליטה על מצבי קיצון. הם נוטים להזין ולהעצים את עצמם בסחרור מואץ. האינטרנט לדוגמה, שגילם בראשית דרכו הבטחה לכוח אזרחי חיובי, התגלה כפלטפורמה המאפשרת לרשתות חברתיות להפוך בקלות לאתרים חשוכים ומרושעים שתפיסות קיצוניות מקבלות בהם תהודה ויראלית במהירות שבעבר הייתה בלתי נתפסת.
בינה מלאכותית ולמידה חישובית עשויים להפוך מכונות לישויות אוטונומיות מסוכנות שיצאו מכלל שליטה. בו בזמן, אנו לכודים במחזורים המנציחים את עצמם של ניצול כלכלי והרס סביבתי שאת השלכותיהם אנו טרם מבינים במלואן.
הפרויקטים בקטגוריה זו בוחנים כיצד באמצעות פרקטיקות של התנגדות, העלאת מודעות, החדרה מחודשת של ערכים ויכולות שיפוט אנושיות לתוך עולם הטכנולוגיה – מצליח שדה העיצוב לעזור לנו להבין את אותם מחזורים הרסניים, ואולי אפילו לעצרם.
קייצ’י מאטסודה, מיזוג (Merger)
המעצב והקולנוען מציג באמצעות הסרט מיזוג כיצד מציאות וירטואלית ומרובדת תוכל להגדיר מחדש את סביבת העבודה בה נבלה בעתיד.
הסרט מתעסק באובססיה לייעול הפרודוקטיביות של חללי העבודה ומציג את העתיד הקרוב בו יתמזגו יחד חללי העבודה הווירטואליים והממשיים. מיזוג הווירטואלי עם המוחשי מוצג בסרט באמצעות סיפורה של עובדת אחת המנסה לעמוד בקצב הבלתי הגיוני של משימותיה.
MIT, מכונה מוסרית (Moral Machine)
פלטפורמה ניסיונית מקוונת מבית מעבדת המדיה של MIT, הבוחנת החלטות אנושיות במצבים של דילמות מוסריות. העבודה נעשתה כחלק ממחקר אודות האתיקה של מכונות בעלות בינה מלאכותית, דוגמת רכבים אוטונומיים. הפלטפורמה בנויה כמעין משחק, שמציג דילמות מוסריות ומבקש מהמשתתפים לקבל החלטות בהתבסס על תסריטים שונים כמו: האם במצב חירום צריכה המכונית האוטומטית לגרום למותם של חמישה הולכי רגל, או להציל את שני נוסעיה?
הצופים מחליטים איזו תוצאה היא לדעתם הרע במיעוטו. העבודה מעלה שאלות בנוגע לכוח שאנחנו מעניקים למכונות.
Emotigun from Tadas Maksimovas on Vimeo.
הקצנת יתר
כאשר תהליכים קיצוניים מתחילים להתפתח, הם מחריפים בהתמדה ומובילים לתוצאות שאינן צפויות מראש. העבודות בקטגוריה זו מנסות להתמודד עם שאלות העולות מתופעת ההקצנה: אילו תרחישים אנו יכולים לדמיין עבור עתיד שבו הטכנולוגיה תשתלט על חיינו? מה יקרה לגוף האנושי במציאות וירטואלית, ובאיזה נקודה יהפוך הטבע עצמו למלאכותי? יתרה מכך, האם גם למצבי הקיצון יש גבולות? לאיזה קיצוניות נוכל לדחוף את הקיצוני, ומה יבוא אחריו?
לוסי מקריי, עריסת דחיסה
המעצבת והאמנית בעבודתה מנסה להכין אותנו לעתיד בו מגע אנושי יהיה נדיר מאוד ויוחלף בידי מכונות מגע.
המכונה בעבודה לוחצת על הגוף ועוטפת אותו באופן הדוק המשחזר את חווית החיבוק. בכך מנסה המכונה לייצר מענה לצרכים פיזיים ורגשיים עתידיים שישררו בעולם בו אנשים יחיו בבידוד זה מזה ובחוסר מגע.
ליאם יאנג, כוריאוגרפיית הסוואה
הבמאי והארכיטקט יציג וידאו המתרחש בעתיד ספקולטיבי.
הווידאו עוקב אחר קורותיה של קבוצת צעירים מחתרתית ב – DEZ – אזור הסחר הכלכלי העתידני של העיר דטרויט, שנמצא תחת בעלות ושליטה סינית. בעתיד זה, שבו מכונות עוקבות אחר אנשים באופן מתמיד, הצעירים המרדנים לובשים בדי הסוואה כדי ליצור שיבושים ועיוותים שימנעו את גילויים. כוריאוגרפיית הסוואה הוא המשך לסרט אחר של יאנג: היכן שהעיר אינה יכולה לראות (Where the City Can’t See).
הווידאו צולם באמצעות טכנולוגיית לידאר (LIDAR) המותקנת ברכבים אוטונומיים ומשמשת לסריקת הסביבה באמצעות קרני לייזר. יאנג ושותפיו להפקה יצרו כוריאוגרפיה של תנועות ריקוד שהופכות את גופי השחקנים לבלתי קריאים לטכנולוגיית הלידאר, כך הם מציעים תת-תרבות חדשה כמענה לעתיד דיסטופי הנשלט על ידי טכנולוגיות חכמות.
נורמלי חדש
מה שנתפש כקיצוני היום עשוי להפוך לנורמלי של מחר. ממש כפי שמה שנחשב בעבר כקיצוני נהפך לנורמלי של היום.
מצבי קיצון תלויים ביחס שלהם לנורמות משתנות. שתי הקטגוריות אינן קבועות או מוחלטות, אלא נמצאות במצב מתמיד של הגדרה מחדש.
העבודות בקטגוריה זו מעלות שאלות בנוגע למה שאנו מוכנים לקבל כנורמלי. אילו נורמות חדשות עלינו לקדם בברכה ולאילו עלינו להתנגד? כיצד יש להסתגל למצבים נורמליים – חדשים שמביא איתו העידן הנוכחי, בו אנחנו משנים את כדור הארץ באופן בלתי הפיך? מצבים שתהיה לנו עליהם שליטה מעטה בלבד?
UN סטודיו, The Coolest White
זהו צבע חדש שפותח על ידי סטודיו UN ומונופול צבעים, כדי לצמצם את אפקט “אי החום העירוני”. מיצב מיוחד, שנוצר במיוחד עבור התערוכה אקסטרים, מבקש להמחיש את מאפייני הצבע הלבן הקריר ביותר.
חומרים תרמיים המשמשים לבנייה בסביבות עירוניות הם אחד מהגורמים העיקריים ליצירת אפקט זה, דבר שהופך את הערים לחמות משמעותית מהאזורים הסובבים אותן. ככל שהבניינים סופגים יותר קרינה של שמש ואוגרים בתוכם את החום, כך נדרשת אנרגיה רבה יותר כדי לצנן אותם מבפנים, ורמת החום הנפלטת מהם עולה ונלכדת בסביבה העירונית.
הצבע העמיד במיוחד, שמבוסס על טכנולוגיית פלואורופולימר, נועד להגן על מבנים עירוניים מפני קרינת השמש, ובכך להאט את היווצרות אפקט “אי החום העירוני”. המיצב שצבוע חלקו צבע רגיל וחלקו בלבן הקריר ביותר, עושה שימוש במצלמה תרמית כדי להמחיש את הבדלי הטמפרטורה.
פרופסור עזרי טרזי, xCoral
הפרויקט נוצר בשיתוף עם מעבדת הדיזיין טק של הטכניון. xCoral הוא פרויקט מחקרי שעוסק בשיקום שוניות האלמוגים, שנפגעו כתוצאה מעליה בטמפרטורה ובחומציות של מי הים, וכן מגורמים נוספים שנוצרו כתוצאה משינויי אקלים ומפעילות אנושית.
המבנים הקרמיים, שהודפסו בתלת-ממד, מכילים מגוון של חללים פנימיים ומורכבים שמושכים דגים, וכך מסייעים לשקם את המערכת האקולוגית ומעודדים גידול אלמוגים. קרמיקה היא חומר טבעי ושכיח. בסיוע תוכנות דיגיטליות, ניתן להדפיס עמה אובייקטים ייחודיים בצורות מורכבות. הפרויקט נבדק לאחרונה במסגרת ניסוי שנערך בים סוף, והניב תוצאות מבטיחות. עבודה זו מדגישה את היכולת של תכנון עיצובי להתמודד עם אתגרים סביבתיים.
סטודיו Plastique, מצב טיסה
סטודיו בלגי לעיצוב, שהקימו המעצבים ארצ’יבלד גודטס ותרזה באסטק בשיתוף עם BEKAERT.
הסטודיו יציג בתערוכה את העבודה מצב טיסה, המעלה על הפרק את הסכנות הפוטנציאליות הגלומות בקרינה האלקטרומגנטית, קרינה שמקורה בכל המכשירים האלחוטיים שמקיפים אותנו. הפרויקט כולל שמיכה ופיג’מה המשמשים כמגן מקרינה אלקטרומגנטית ובכך מייצרים רגעי מנוחה ומקומות המאפשרים החלמה מהקרינה.
שניר גדסי, מגרש בטוח
בוגר האקדמיה לעיצוב באיינדהובן, יציג בתערוכה את העבודה מגרש בטוח. זוהי הצעה למגרש משחקים עבור ילדים הגרים באזורי קונפליקט ונתונים תחת איום של התקפות טילים. המבנה המודולרי מתפקד במקביל כמקלט וכמגרש משחקים.
הוא עשוי מצינורות בטון מזויין בתוספת שלבי טיפוס, מגלשות ופתחים, המציעים לילדים החיים תחת איום, הזדמנות לשחק בבטחה.
מעבדת אקסטרים
מעבדת האקסטרים תמוקם במסדרון ההיקפי של המוזיאון. יוצגו בה ניסויים חדשניים המותחים את גבולות החומר ואת האופן שבו אנו בוחרים להגדיר אותו.
לדוגמה: מלט “חי”, אצות המודפסות בתלת ממד, סושי תלת ממדי המותאם לנתונים הביולוגיים של הסועד, מערכות מבניות הגדלות מתפטיר פטריות, ואגרטלים שגדלים מתוך רקמות אנושיות. כל אלו ועוד הם פרויקטים המטשטשים את ההבדל בין טבעי למלאכותי, בין ייצור לצריכה ובין חומרי גלם לפסולת.
סושי ייחודי מבית OPEN MEALS היפני
זהו סושי המותאם באופן אישי לצרכיו התזונתיים של כל סועד. הסועדים מתבקשים לשלוח דוגמיות ביולוגיות, ולאפשר לסטודיו גישה לנתונים אישיים לפני הכנת הסושי. על בסיס הפרופיל הייחודי של כל סועד, מודפס הסושי במדפסת תלת-ממד.
הפרויקט מבוסס על ההנחה שבעתיד הלא רחוק, ייצור המבוסס על הפרופיל הגנטי האישי של כל צרכן יהפוך לנורמה חדשה בענף המזון. מסעדת סושי ייחודי מתוכננת להיפתח בטוקיו בשנת 2020 .
דיו אוויר מבית מעבדות גרביקי
זהו הדיו הראשון בעולם שמורכב מחומרים מזהמים. מכשיר בשם KAALINK, המתחבר לצינור הפליטה של הרכב, לוכד את האדים הנפלטים והופך את הפחמן לדיו עמיד במים. 45 דקות של זיהום אוויר יוצרות טוש אחד עם מיכל דיו בנפח של 30 מ”ל. הפרויקט מדגים כיצד ההחמרה במצב זיהום האוויר בעולם, עשויה להפוך למשאב בעל ערך.
מידן לוי, ניאו פרוט
פרי מלאכותי עתיר בחומרים מזינים החיוניים לבריאותנו, שנוצר בטכנולוגיה עכשווית. הגידול באוכלוסיית העולם והיעלמות שטחי החקלאות מחייבים מציאת חלופות לצריכה של ערכים תזונתיים שמקורם בטבע. יותר ויותר אנשים צורכים באופן יום־יומי תוספי תזונה כדי להתגבר על החסך במינרלים ובוויטמינים.
העדר בחומרים מזינים מזוהה עם עלייה בבעיות פיזיות ונפשיות כאחד. בהקשר זה, הצורות והמרקמים של ניאו פרוט עוצבו כדי לספק את צרכינו התזונתיים והחושיים כאחד. העבודה נוצרה כפרויקט גמר במחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים (מנחה: דב גנשרוא), בשיתוף עם חברת AMP, המתמחה בהדפסות תלת-ממד ומודלים בטכנולוגיה מתקדמת.
תערוכת אקסטרים: פרטים נוספים
מיה דבש, אוצרת ראשית, מוזיאון העיצוב חולון: “עשור למוזיאון הוא הזדמנות נדירה להתבונן מעבר לאובייקטים ולתופעות בנות חלוף, ולבחון את המנגנונים המפעילים אותם ואת התהליכים המובילים ליצירתם. הבחירה באריק צ’ן שהיה בין האוצרים של תערוכת הפתיחה של המוזיאון ב-2010, לבוא ולאצור תערוכה חדשה, מאפשרת להתבונן בשינויים שחלו בעולם העיצוב ובתפקיד המעצב, דרך שתי נקודות הזמן האלה.
להבדיל מהתערוכה הראשונה שביקשה לשקף את מצב הדברים העכשווי נכון לאותה תקופה, התערוכה אקסטרים דנה במנגנונים המניעים את תהליכי ההקצנה בעולם ובתפקיד המעצב כמתווך, כמתנגד, וכמי שמציע אלטרנטיבה לאופן שבו הדברים מתקיימים בהווה.
עיצוב ביקורתי, התחום שבו עוסקת התערוכה, אינו עיצוב שלילי המתנגד לכול, או כזה המפנה אצבע מאשימה, הוא מציע דרך חשיבה אחרת ומייצר אפשרויות נוספות לעולם הסובב אותנו”.
דני וייס, מנכ”ל המדיטק: “מאז הקמתו מיצב עצמו מוזיאון העיצוב חולון כמוביל בתחום העיצוב בישראל ובין המוזיאונים החשובים בתחומו בעולם. אין זה מקרי שמעצבים, ומנהלי מוזיאונים מכל העולם מגיעים לחולון על מנת ללמוד את העבודה שנעשית כאן ולהציג בתערוכות. מוזיאון העיצוב חולון, כמו כל מוסדות המדיטק בחולון הוא מופת של מצוינות, השקעה וחשיבה יצירתית המושכת אליה מאות אלפי אנשים מדי שנה, ובשנת העשור למוזיאון בכוונתנו להביא ערכים אלה לשיאים חדשים”.
איפה: פנחס אילון 8, חולון.
מתי: נעילת התערוכה מתוכננת ב- 28 במאי 2020.
שעות פעילות מוזיאון העיצוב:
יום ראשון: סגור.
יום שני: 10:00–16:00
יום שלישי: 10:00–20:00
יום רביעי: 10:00–16:00
יום חמישי: 10:00–18:00
יום שישי: 10:00–14:00
יום שבת: 10:00–20:00
כמה: ילד: 45.00 ₪ | הורה מלווה: 35.00 ₪ | אזרח ותיק: 17.00 ₪ | כרטיס משפחתי לזוג הורים וזוג ילדים: 120 ₪
לאתר מוזיאון העיצוב: לחצו כאן…