איך בוחרים חוג לילדים?

אחרי שהתחילו הלימודים ומתחיל להתעצב סדר יום מאורגן וקבוע–זה הזמן להירשם לחוגי אחה"צ.

מומחי חינוך ופנאי מדגישים כי החינוך הבלתי פורמלי-  ספורט, מוסיקה, אומנות ושאר תחומי העשרה, חשובים להתפתחותם של הילדים לא פחות מתחומי החינוך הפורמלי. מושגים וערכים כמו–משמעת, ביטחון עצמי, יצירתיות וחשיבה מקורית מוקנים לילדים באופן טבעי ובמסגרת פחות מלחיצה ותחרותית מכתה בביה"ס.

 כל זאת לצד עוד שתי עובדות כמעט טריוויאליות–

האחת–אפשר"לעלות"ולפתח כשרונות בולטים בספורט, בנגינה, בתיאטרון וכדומה באמצעות החוגים ואולי מתגורר אצלינו בבית הכוכב הבא של שנת2026 ולא ידענו?

והשנייה–שחוגים זה בעיקר וקודם כל כייף והנאה.

אז אחרי ששיכנענו את המשוכנעים–איך בכל זאת בוחרים נכון חוגים לילדים? להלן כמה עצות שריכזה דוברת החברה למתנ"סים:

כן אן לא להכריח? -מתוך אותה נקודת הנחה שחוגים הם מקור להנאה, לא להכריח.  ילד צריך ללכת לחוג שבו הוא בוחר ורוצה. אם האמא חלמה על ילד פסנתרן והילד, אבוי, מסרב, לא כדאי לשלוח אותו בניגוד לרצונו–חבל על העצבים והכסף.

חברים -כדאי ורצוי שהילד/ה יכירו ילדים נוספים מהחוג. זה אומנם לא תנאי הכרחי, אך הוא בהחלט יכול להקל ולהנעים כשמכירים מישהו ולא מרגישים זרים(צריך לזכור–חוג, זה לא בית ספר שכל הזמן נפגשים ומתראים. במפגש של שעה פעם-פעמיים בשבוע קשה ליצור חברויות, ולכן היכרות מוקדמת עם אחד או יותר מהמשתתפים חשובה).

מקום ומיקום –חשוב שמפעיל החוגים יהיה מוסד מוכר המצויד בכל הרשיונות והתעודות המאפשרות לקיים פעילות חוגית.

החל מביטוחים(במתנ"סים, למשל, כל המשתתפים מבוטחים בביטוח צד ג’),אישורי תברואה וביטחון וכמובן–תעודות הסמכה של המדריכים(במתנ"סים–למדריכים יש תעודות הוראה בכל תחום).

גם המיקום חשוב. אין טעם לנסוע חצי שעה לצד השני של העיר בשביל חוג שמתקיים50 דקות. לא מדובר בלימודים באוניברסיטה ואפילו לא בתיכון יוקרתי וכדאי לשמור על פרופורציות נכונות. מיקום החוג צריך להיות במרחק סביר מהבית כך שלא נרגיש "משועבדים"לנושא החוגים ונבלה את שעות אחה"צ בהסעות הלוך וחזור.

מקצועיות –כבר ציינו שחוגים זה לא אוניברסיטה, אבל הם גם לא מוסד שמרטפות. המדריכים כבר אמרנו צריכים להיות בעלי תעודת הוראה רלוונטית לתחום מקצועם. הכיתות צריכות להיות מצוידות באביזרים המתאימים וגודל הקבוצה, במיוחד בחוגי ספורט, צריך להיות עד15 ילדים (בחוגים מסויימים כמו אומנות ותקשורת ניתן לקיים קבוצות גדולות יותר -בתנאי שהחדר מרווח ומתאים).

כמה פעמים בשבוע? –למרות שאין עוררין על חשיבותם של חוגי אחה"צ–גם כאן אסור להגזים. ילדים צריכים גם זמן פנוי לעצמם–בלי שיעורים, בלי חוגים ובלי מחויבויות אחרות ולכן עד פעמיים שלוש בשבוע חוגים זה בהחלט מספיק(ומכיוון שמרבית חוגי הספורט מתקיימות פעמיים בשבוע–ניתן להירשם לעוד חוג אחד המתקיים פעם בשבוע–ויותר, כבר לא כדאי להעמיס).נהגי מוניות כבר אמרנו?…

המחיר –ההנחה כאילו ככל שמשלמים יותר מקבלים יותר לא כל כך תופסת כשמדובר בחוגים. כיום, כשכל המדריכים מחוייבים בתעודות הוראה ובניסיון מקצועי מה שמשנה את רמת המחירים זה לא איכות החוג אלא היוקרה וה"שם"של המקום (או המדריך); האם המקום פרטי או ציבורי וכדומה.

במילים אחרות – עבור אותו חוג עם אותו המדריך ועם אותו ציוד שיתקיים במוזיאון, במכון פרטי או בקאנטרי קלאב יוקרתי, ישלמו ההורים כמעט פי שניים מאשר במתנ"ס. למה? ככה!

עוד נושא חשוב בעניין המחיר הוא הסבסוד וההנחות–המתנ"סים, כגופים ציבוריים, מחוייבים בהנחות לאוכלוסיות חלשות כמו ילדי מובטלים, ילדי עולים, ילדים ממשפחות חד-הוריות וכיו"ב… ולכן כל מי שחושב שהוא זכאי להנחה–יכול להגיש, בכל מתנ"ס, בקשה ל"וועדת הנחות".

שיעורי ניסיון  -חודשי ספטמבר–אוקטובר, הם הזמן שבו מתקיים הרישום לחוגים ובמתנ"סים מאפשרים לילדים להתנסות פעם-פעמיים בחוגים ללא תשלום. חשוב וכדאי לנצל את התקופה הזו על מנת להתרשם מהחוג עוד בטרם משלמים ומתחייבים כספית.

ואגב התחייבות–לא לשלם אף פעם את כל הכסף מראש לשנה שלמה! במיוחד לא במקומות פרטיים ולא מוכרים. התשלום צריך להיות חודשי עם אפשרות לביטול תוך זמן סביר.

 (בכל הוראת קבע כדאי לקרוא את האותיות הקטנות המסבירות את תנאי התשלום והביטול, במידת הצורך).

טיפים לרוקדים עם כוכבים:

אם החלטתם (ביחד איתם כמובן…) שלרקוד עם כוכבים זה הכיוון שלהם בחיים -קבלו כמה טיפים לתחום מעינת לאור-אטיק, רקדנית מחול קלאסי מגיל4 המנהלת כיום את סטודיו קודולמחול בגבעתיים: 

חוג ריקוד יעזור לפיתוח קואורדינציה ויציבה נכונה,רכישת בטחון עצמי, פיתוח יכולת קשב וריכוז הם רק חלק מהיתרונות הבולטים של פעילות תנועתית בגיל הרך, מודעות מצד ההורים לתנועות הילד בגיל צעיר ותשפיע על התפתחותו.

גם כאן חשוב ביותר שהילד או הילדה ילמדו מרצונם,ולא מרצון הוריו. הגיל המומלץ להתחיל תנועה הוא גיל3 ולא יאוחר מגיל 6, כאשר הילד הגיע למצב מתאים של קואורדינציה, תיאום תנועה וחוש מוזיקלי. בגיל 3 לילד יכולת תקשורת טובה עם המורה, ולמורה יכולת עבודה עם הילד. אורך השיעור חייב להיות מותאם ליכולת הריכוז של הפעוט.
ענת מרום בוגרת הרוייאל בלט אקדמי מלמדת מחול בגיל הרך בסטודיו ‘קודו’, מדגישה כי את ההבנה הגופנית אפשר לפתח לכןכל אחד יכול ללמוד לרקוד .. 
המטרה היאשהפעוט יהיה מודע לתנועתיות של הגוף בחלל- תנועות ישרות תנועות עגולות ולמקצבים השונים.
צילום:סולנג’ אור, מלמדת אומנות ויצירה לגיל הרך שמצליחה כל שבוע להמציא ביחד עם הילדים את היצירתיות שלהם מחדש.

שתהיה לכם שנת חוגים כייפית ופוריה.

אין תגובות

השאר תגובה