חיסונים – בעד ונגד
18.4.2011
לאחרונה, התעורר מחדש סוגיית הצורך במתן חיסונים לתינוקות, והחל דיון ציבורי בקרב הורים רבים ונשמעים קולות המתריעים כנגד תופעות הלוואי שלהם והסיכונים הכרוכים בחיסון תינוקות.
הבעיות בחיסונים
המתנגדים טוענים כי שבתחום החיסונים אין לרופאים כמעט ידע, והנושא אינו נלמד בבתי הספר לרפואה. גם לאחיות טיפת חלב אין מספיק מידע על השפעות החיסונים. רוב רובו של הידע הקיים אצל הממסד הרפואי מתבסס על מחקרים שממומנים על ידי חברות התרופות (התעשייה השנייה בגודלה בעולם)
שיווק החיסונים–טוענים המתנגדים, נעשה לא מתוך דאגה לשלום הילדים אלא בתאוות בצע המניעה את חברות התרופות לחפש שווקים חדשים ברחבי העולם ולפתח זנים שונים ומיותרים של חיסונים.
|
החיסונים, טוענים המתנגדים, בניגוד לכל שאר התרופות הניתנות בזמן מחלה, ניתנים על ידי הזרקת מאות נגיפים לגופו של תינוק בריא, ואמורים להגן עליו מפני מחלות מסוימות – שחלקן די נדירות או בלתי מסוכנות כיום, בעיקר תודות לשיפור בתזונה ובתנאי ההיגיינה. מחקרים רבים, טוענים המתנגדים, מצביעים על קשר הדוק בין התערבות פולשנית זו במערכת החיסונית המתפתחת של הרך הנולד, לבין התפרצות חסרת תקדים של אלרגיות למיניהן, מחלות ממאירות, סוכרת נעורים ואף אוטיזם.
בנוסף, לדעת המתנגדים אין זה הגיוני להזריק כמה חיסונים בבת אחת ולתת למערכת החיסונית של התינוק להתמודד עם מצב שאינו קיים בטבע היות ולא קרה שילד יחלה בו-זמנית בשתי מחלות ילדות.
ומה עונים להם מחייבי החיסונים
לעומתם–טוענים מחייבי מתן החיסונים כי טענות אלה שגויות מיסודן. הרעיון הכללי שעומד מאחורי בצוע חיסונים, מסבירים המחייבים, הוא יצירת הכרות של מערכת החיסון עם המחלה, ללא גרימת המחלה. כיוון שמערכת החיסון היא מערכת זוכרת, הפגישה עם החיסון יוצרת תבנית פעולה כנגד המחלה, ואז, במקרה וייחשף האדם המחוסן למחלה הוא ידע להגיב כנגדה ולא יחלה.
אל מול הטענה שמערכת החיסון לא יכולה להתמודד עם מספר חיסונים בו-זמנית משיבים המחייבים כי מערכת החיסון יודעת להתמודד עם איומים רבים ביעילות ולכן לטענה של"עומס"חיסונים אין כל בסיס.
אכן, כמעטלכל פעולה או התערבות רפואית יש תופעות לוואי. למרות זאת בזמן פיתוח חיסונים נבדקות בצורה קפדנית כל תופעות הלוואי האפשרית ובמידה ונמצאות תופעות משמעותיות החיסון אינו מקבל אישור. עבור כל חיסון קיימת מערכת ניטור הבודקת תופעות לוואי או תחלואה באוכלוסיה שחוסנה. במידה ומתגלית תופעה חריגה שלא היה ידוע עליה נשקל השימוש בחיסון ובמידה ונמצא שהתופעה אכן קשורה לחיסון מורד החיסון מהמדפים.
החיסון המשולש מפני מחלת הטטנוס, הדיפטריה (קרמת) והשעלת הוריד בצורה דרמטית את אחוזי התחלואה מהמחלות הללו למרות שמחוללי המחלות הללו עדיין קיימים באוכלוסייה.
בנוגע לטענה שחיסונים גורמים לאוטיזם: מחקרים רבים שנערכו עקב טענה זו על מיליוני ילדים במדינות שונות כשלו מלהראות את הקשר בין חיסון זה לאוטיזם וכיום מקובל על כל העולם המדעי שאין קשר כזה. למרות זאת הטענה עולה במחזוריות כל כמה זמן עקב הרכיב הסנסציוני שלה.
לסיכום, בדומה לביטוח דם טבורישתלוי בהחלטתם של ההורים, כך גם רוב החיסונים ניתנים רק לאחר אישורכם והשיקול בידכם. יחד עם זאת הוכח, שמדיניות החיסונים של היום דומה לביטוח בריאותשל כלל האוכלוסיה: ככל שיותר אנשים יהיו מחוסנים ייעלמו מהעולם מגפות שונות ותחלואה קשה.
רים רבים, ואיתה עוד נשמעו קולות נוספים המתריעים כנגד סכנות החיסונים. גם אחרי שהוכחה העובדה שאין קשר בין החיסונים למות הילדים שסבלו ממחלות רקע, ושלא נרשמו דיווחים דומים ממקומות אחרים בעולם–לא נרגעו הרוחות לגמרי.
הבעיות בחיסונים
המתנגדים טוענים כי שבתחום החיסונים אין לרופאים כמעט ידע, והנושא אינו נלמד בבתי הספר לרפואה. גם לאחיות טיפת חלב אין מספיק מידע על השפעות החיסונים. רוב רובו של הידע הקיים אצל הממסד הרפואי מתבסס על מחקרים שממומנים על ידי חברות התרופות (התעשייה השנייה בגודלה בעולם, אחרי תעשיית הנשק). שיווק החיסונים–טוענים המתנגדים, נעשה לא מתוך דאגה לשלום הילדים אלא בתאוות בצע המניעה את חברות התרופות לחפש שווקים חדשים ברחבי העולם ולפתח זנים שונים ומיותרים של חיסונים.
החיסונים, טוענים המתנגדים, בניגוד לכל שאר התרופות הניתנות בזמן מחלה, ניתנים על ידי הזרקת מאות נגיפים לגופו של תינוק בריא, ואמורים להגן עליו מפני מחלות מסוימות – שחלקן די נדירות או בלתי מסוכנות כיום, בעיקר תודות לשיפור בתזונה ובתנאי ההיגיינה. מחקרים רבים, טוענים המתנגדים, מצביעים על קשר הדוק בין התערבות פולשנית זו במערכת החיסונית המתפתחת של הרך הנולד, לבין התפרצות חסרת תקדים של אלרגיות למיניהן, מחלות ממאירות, סוכרת נעורים ואף אוטיזם. בנוסף, לדעת המתנגדים אין זה הגיוני להזריק כמה חיסונים בבת אחת ולתת למערכת החיסונית של התינוק להתמודד עם מצב שאינו קיים בטבע היות ולא קרה שילד יחלה בו-זמנית בשתי מחלות ילדות.
ומה עונים להם מחייבי החיסונים
לעומתם–טוענים מחייבי מתן החיסונים כי טענות אלה שגויות מיסודן. הרעיון הכללי שעומד מאחורי בצוע חיסונים, מסבירים המחייבים, הוא יצירת הכרות של מערכת החיסון עם המחלה, ללא גרימת המחלה. כיוון שמערכת החיסון היא מערכת זוכרת, הפגישה עם החיסון יוצרת תבנית פעולה כנגד המחלה, ואז, במקרה וייחשף האדם המחוסן למחלה הוא ידע להגיב כנגדה ולא יחלה.
אל מול הטענה שמערכת החיסון לא יכולה להתמודד עם מספר חיסונים בו-זמנית משיבים המחייבים כי מערכת החיסון יודעת להתמודד עם איומים רבים ביעילות ולכן לטענה של"עומס"חיסונים אין כל בסיס.
אכן, כמעטלכל פעולה או התערבות רפואית יש תופעות לוואי. למרות זאת בזמן פיתוח חיסונים נבדקות בצורה קפדנית כל תופעות הלוואי האפשרית ובמידה ונמצאות תופעות משמעותיות החיסון אינו מקבל אישור. עבור כל חיסון קיימת מערכת ניטור הבודקת תופעות לוואי או תחלואה באוכלוסיה שחוסנה. במידה ומתגלית תופעה חריגה שלא היה ידוע עליה נשקל השימוש בחיסון ובמידה ונמצא שהתופעה אכן קשורה לחיסון מורד החיסון מהמדפים.
החיסון המשולש מפני מחלת הטטנוס, הדיפטריה (קרמת) והשעלת הוריד בצורה דרמטית את אחוזי התחלואה מהמחלות הללו למרות שמחוללי המחלות הללו עדיין קיימים באוכלוסייה.
בנוגע לטענה שחיסונים גורמים לאוטיזם: מחקרים רבים שנערכו עקב טענה זו על מיליוני ילדים במדינות שונות כשלו מלהראות את הקשר בין חיסון זה לאוטיזם וכיום מקובל על כל העולם המדעי שאין קשר כזה. למרות זאת הטענה עולה במחזוריות כל כמה זמן עקב הרכיב הסנסציוני שלה.
לסיכום, בדומה לביטוח דם טבורישתלוי בהחלטתם של ההורים, כך גם רוב החיסונים ניתנים רק לאחר אישורכם והשיקול בידכם. יחד עם זאת הוכח, שמדיניות החיסונים של היום דומה לביטוח בריאותשל כלל האוכלוסיה: ככל שיותר אנשים יהיו מחוסנים ייעלמו מהעולם מגפות שונות ותחלואה קשה.
אין במאמר זה משום ייעוץ רפואי כלשהו וכל החלטה בריאותית מחייבת התייעצות עם גורם רפואי מוסמך.
|