מעשה בדייג ובדג הזהב

מעשה בדייג ובדג הזהב הוא אגדת עם רוסית עתיקה, שפושקין שמע בילדותו מפי האומנת האהובה עליו. בבגרותו, הפך את האגדה ליצירת ספרותית שזוכה לתרגום חדש של רנה ליטוין הנאמן למשקל המקורי בו נכתב הספר על ידי פושקין, ומותיר בסיפור את הקצב ואת הטעם השירי שטמונים בו במקור.

את הספר המנוקד מלווים ציוריו של ירמי פינקוס, ממקימי קבוצת הקומיקס הידועה אקטוס וראש מגמת האיור בשנקר.
לספר מצורפת גם אחרית דבר הכוללת את תולדות חייו ויצירתו של פושקין, ובין היתר כיצד התוודע המשורר לאותו דג זהב שממלא את כל המשאלות. כמעט. 

הספר מעשה בדייג ובדג הזהב, פותח את סדרת הספרים החדשה, "פושקין לילדים",שבמסגרתה עתידות לראות אור עוד ארבע אגדות מאת גדול משוררי רוסיה, שיאוירו על ידי טובי המאיירים בישראל.
 

ואיך הספר?
רב הקהל הישראלי יליד הארץ, שלא מכיר את פושקין ולא יודע שהוא כתב את הדייג ודג הזהב, יופתע לקרוא ולהקריא את הגרסא הזאת של הסיפור ולגלות כמה עומק יכול להיות באגדת עם פשוטה, מוכרת ושחוקה ואיך הגאונות של פושקין הצליחה לבנות סביב סיפור העם הפשוט עלילת מתח של ממש.

התרגום שנאמן למקור מתאים מאוד להקראה לילדים או לילדים בתחילת קריאה, למעט מילה אחת שאבשלום קור ישמח לדון עליה בפינתו ברדיו (גדר מלווחת – מהמילה לוח…) שתדרוש מאתנו ההורים לתרגם אותה לעצמנו ולילדים.

מעניין לעקוב אחרי התהליך שעובר על3 גיבורי הסיפור – אשתו של הדייג שחמדנותה גוברת מרגע לרגע, הדג שהים סביבו מסמל את תגובתו לבקשות הבלתי נפסקות והדייג שנשאר נאמן לנסיונותיו לרצות את כולם אבל חוזר בסוף אל אותה זקנה נרגנת והשוקת השבורה.

אולי דווקא האגדה המזרח אירופאית הצנועה הזאת, בימים אלו שהחמדנות של העולם המערבי מובילה את כל העולם למשבר הנוכחי, מגיעה בדיוק בזמן כדי להזכיר לכולנו מה קורה כשלא מסתפקים במועט ובמה שיש ורוצים תמיד עוד ועוד…

בקיצור, סיפור ישן וטוב בעיבוד יפייפה שמצליח לעבור יפה גם היום אל ילדי ה-wii והוואו, ספר חובה בכל גן ילדים לפחות, אם לא בעצם בכל בית, טירה או ארמון שיש בו ילדים…

פושקין לילדים
מַעֲשֶׂה בַּדַיָּג וּבְדַג הַזָּהָב
מאת אַלֶכְּסַנְדר סֶרְגֵיבִיץ’ פּוּשְׁקִין
תרגמה מרוסית והוסיפה אחרית דבר: רנה ליטוין
איורים: ירמי פינקוס
הוצאת אחוזת בית

וקצת על פושקין
אלכסנדר סרגייביץ’ פושקין נחשב לאבי השירה הרוסית המודרנית. מי שניער את השירה הרוסית ממוסכמות המאה ה-18 ודורות של משוררים וסופרים הושפעו מיצירתו. עד היום חרוט שמו ברשימת גדולי עולם הספרות, וברוסיה נחשב פושקין למשורר שאין שני לו.

א"ס פושקין נולד ביוני1799 במוסקבה. אביו היה נצר למשפחת אצולה רוסית, ואלו אמו היתה נכדתו של עבד אתיופי, שהובא לרוסיה כמתנה לצאר פטר הגדול. פרט ביוגרפי אקזוטי זה השפיע גם על גון עורו, שהיה שחום. כיאה למשפחות אצולה, היו אלה המורים הפרטיים שלימדו את פושקין הצעיר, והאומנות הן שטיפלו בו. מאחת מהן, ארינה, שמע פושקין סיפורי אגדות, כאלה ששנים אחר כך התגלגלו ביצירותיו.

פושקין החל לכתוב כבר כנער, וכשסיים את לימודיו, עבר להתגורר בסנט פטרבורג. הוא אמנם החל לעבוד במשרד ממשלתי, אך לא ויתר על תפקיד המשורר ופירסם שירה פוליטית, שבה הביע את דעתו על הצאר, ושירים סאטיריים. הצאר אלכסנדר הראשון לא ראה את זה בעין יפה, ופושקין בן ה-21 נלקח לחקירה, והוגלה ליקטרינוסלב שבאוקראינה והורחק מכל מידידיו. הוא התגלגל בין ערים שונות, ולרגע לא הפסיק לכתוב. שנה אחרי מות הצאר, הורשה פושקין לשוב לסנט פטרבורג, אך בתנאים מגבילים. בין היתר, הכתיבה שלו, ואפילו הקריאה שלו, היו נתונות תחת פיקוח.

בשנת1831 נישא פושקין לנטליה גונצ’רובה, צעירה יפהפייה ונחשקת. כעבור שנתיים פירסם את "יבגני אונייגין",פואמה רומנטית שנחשבת עד היום ליצירתו הגדולה ביותר.
ב-1834 גילה פושקין שרעייתו מנהלת רומן עם קצין צרפתי ששמו ז’ורז’ שארל דנטס. בזעמו כי רב, הזמין פושקין את המאהב לדו קרב. על אף שנסוג בו, בסופו של דבר התייצבו השניים זה מול זה באקדחים שלופים. דנטס ירה ראשון. פושקין נפצע אנושות ומת כעבור יומיים, בגיל 37. מותו הטראגי נחשב לאסון לאומי.

בשנותיו המעטות כתב פושקין פואמות, רומנים, מחזות, אגדות וסיפורים מחורזים, וזכה להכרה ולאהבת הקהל עוד בחייו. רבות מיצירותיו הופיעו גם בעברית, המחזה"בוריס גודונוב"והפואמה"יבגני אונייגין"זכו גם לעיבודים לאופרות, וסיפורי האגדות פרי עטו מוקראים עד היום לילדים בכל העולם.

האגדות של פושקין לילדים הן אולי הדרך הטובה ביותר להכיר לקהל הישראלי הצעיר את המשורר הנערץ הזה. מי שישמע ויקרא את פושקין בילדותו, יוכל בקלות רבה יותר להתוודע אל יצירותיו הגדולות, ובראשן הפואמה הרומנטית"יבגני אונייגין",מיצירות המופת של הספרות הרוסית ושל התרבות העולמית בכלל.