זה לא משחק ילדים

פרוייקט מיוחד בחולון לזכר מליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה – "זה לא משחק ילדים", 1,100 בתי ספר יסודיים הצטרפו עד כה לפרוייקט איסוף הגולות להקמת אנדרטה לזכר מיליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה.

ילדי ישראל יאספו בתקופה הקרובה מיליון וחמש מאות אלף גולות צבעוניות, כשכל גולה תנציח ילד יהודי שנרצח בתקופת השואה . הגולה הצבעונית , כמשחק ילדים מוכר , נבחרה גם להנציח את זכר הילדים בפרויקט החינוכי של שנת ה-60 לישראל ביוזמת "בית להיות" בחולון ובשיתוף משרד החינוך ומנהלת שנת ה-60 למדינה.

עד היום , נאספו כ 000, 400 גולות צבעוניות מבתי ספר בארץ ובחו"ל, יחידות צה"ל, אנשי ציבור והקהל הרחב.

עיריית חולון חילקה 1,500 תיבות איסוף שנבנו במיוחד למבצע ברחבי הארץ, האיסוף בבתי הספר החל אחרי הפסח , ויסתיים עד יום ירושלים.
התיבות המלאות יוחזרו לחולון ובקיץ יוקם וייחנך בעיר מיצב "זה לא משחק ילדים " מהגולות שאחריו תוקם אנדרטת קבע, אשר תנציח את הילדים שנרצחו לעולם ועד.

לקראת המבצע , הוציא מינהל החינוך של עיריית חולון , ביחד עם מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, חוברת הדרכה והפעלה, העומדת לרשות המחנכים למען קיום שיחה והסברה עם הילדים , בטרם האיסוף . מי שהגתה את רעיון המבצע , ציפי קיכלר ,   המליצה לכל מחנך ומחנכת לבצע את מילוי התיבה ביחד עם הילדים , תוך שהם מבצעים את הספירה , על מנת להמחיש את גודל ועוצמת השואה שפקדה את העם היהודי.

כולם מזומנים להביא גולות ישירות ל"בית להיות" או לנקודות האיסוף השונות או לשלוח אל:
בית להיות
רחוב הגלעד 10 חולון
פתוח כל יום בין השעות: 9:00-13:00
03-5050085
פרטים נוספים: באתר…

"בית "להיות" בחולון הינו בית מיוחד השוכן במבנה ששימש בעבר גן ילדים הטובל בחצר ירוקה ופורחת. מדובר במרכז חינוכי לטיפוח תודעת השואה ולקחיה, שהוקם על ידי עיריית חולון. מאז נחנך לפני כעשור שנים פוקדים אותו מדי שנה אלפי ילדים, בני נוער, חיילים ומחנכים במפגשים מרגשים ובלתי אמצעיים עם ניצולי שואה וחסידי אומות העולם, תושבי חולון.

בכל מפגש שומעים המבקרים עדויות מפי הניצולים עצמם, כאשר לפני ואחרי העדות משוחחים בדילמות  הקשות שהתעוררו באותה תקופה אפלה של האנושות ובלקחים שעלינו להפיק לגבי חיינו היום במדינת ישראל. בחולון רשומים כ-3,000 ניצולי שואה, מתוכם כמאה אנשי עדות, הפועלים באופן קבוע כל ימות השנה. כל עדות מותאמת לגיל השומעים, כך שעדות מניצול מאושוויץ, למשל, לא תסופר בפני ילדי גן.

ציפי קיכלר, בעצמה דור שני לניצולי שואה,מנהלת בית "להיות": "דרך השמיעה  של עדויות ניצולי השואה מפיהם ולא מספרים, הילדים מבינים טוב יותר את נושא ההומניות. חשובה לא רק שמיעת העדות עצמה אלא מה אתה לוקח מהעדות הזאת לחיים שלך, להשקפת עולמך, ליחס בין אדם לאדם. הילדים  מבינים לאיזה דרגת רוע יכול אדם להגיע, מצד אחד, ולאיזה דרגת טוב יכול אדם להגיע כמו חסידי אומות העולם".

על פעילותו החינוכית יוצאת הדופן זכה בית "להיות" בפרסים רבים, כשהבולט בהם הוא פרס יד ושם למוסד חינוכי מצטיין ופרס הצטיינות ע"י מחוז ת"א במשרד החינוך.

איפה ומתי?

בכל הארץ