עשר דקות משאון העיר ואנחנו באווירה אחרת. מרבדים פתוחים שרועים לפנינו והילדים ממתינים לחוות את הטבע. ואכן, את פנינו קיבלו בשמחה רבה מדריכי רשות הטבע והגנים. כולם מחייכים, נחמדים ומאוד מקצועיים.

מעלית הזמן – הטרמינל, ירושלים
המלצתה של דנה

אם אתם אנשים מהסוג הזה שכל פעם לפני שאתם נוסעים לירושלים אתם חוטפים מין סחרחורת כזאת של הוד והדר ומי היה קודם הרומאים או הצלבנים, אז מעלית הזמן זה בדיוק בשבילכם.

האמת היא שכל פעם שאנחנו בירושלים אנחנו עוברים שם (ולא רק כי סבא משלם).

בסרט הארבע מימדי, עם הכיסאות שזזים בהתאם לסרט, הרוח והשפריצים של המים, הילדים ממש לומדים בעזרת המדריך חיים טופול את תולדות העיר המתוסבכת הזאת. בואו נאמר שאם הם קלטו גם רבע מהחומר, זה מספיק. אמנם יש המון אינפורמציה אבל היא מוצגת באופן סיפורי ודרמטי והטירוף הירושלמי עובר היטב, וזה מה שחשוב, ביננו.

יש גם מסע בגוף האדם וביקום. טיפ קטן – אל תפספסו את סרט ההדרכה המתוק שמצפה לנכנסים בלובי. הוא ממש עושה עבודה טובה בלהכניס לאווירה. אחר כך אפשר לקפוץ לאכול גלידה בעיר העתיקה, להסתכל על החומה האדירה ולהגיד בארשת של מבינים: וואו. כאן צלבו את צדקיהו.

מומלץ מאד. מגיל5 עד 99, כמו שאומרים.  

לפרטים על טרמינל מעלית הזמן בירושלים…

שפיצים – דנה שץ ממליצה

מציור לצילום בעקבות ויק מוניס- תערוכה וסדנה במוזיאון תל אביב: המלצתה של דנה שץ

9.12.09יעל רוטלמן-מתנה

רובי השדון הירוק מתרגש מאוד לקראת החגיגה השנתית ביער הקסום. רובי הוא דמות מצודדת לב ומאוד חברותית. הוא מתגורר ביער הקסום, בפטרייה לא גדולה אך מספקת, שיש בה מיטה, ספה ומטבח קטן להכין ארוחה. רובי מאוד אוהב לארח את חבריו לכוס תה בפטרייה שלו.

רובי כל כך מתרגש לקראת החגיגה עד שהוא שוכח את מי מחבריו הוא הזמין לחגיגה ומה ביקש מכל אחד להביא.. הוא זוכר במעורפל שהאריה, הג’ירפה, הטווס והזברה צריכים להגיע ולהביא פשטידה ופיצוחים.. במקביל רובי עצמו מכין ממולאים וממשיך להתרגש נורא…

ההצגה מתחילה בפתיח (מונולוג) מקסים של רובי השדון לקראת יום מרגש של כיף. אך אבוי, דבר אחד נשכח–איזבל המכשפה הבכיינית לא הוזמנה לחגיגה. איזבל נעלבת מאוד עד עמקי נשמתה ומחליטה לנקום בכולם ולהפוך את חבריו של רובי לפסלים.. הכישוף שהטילה איזבל הופך בתוך24 שעות לכישוף לכל החיים. וכך רובי השדון מוצא את עצמו במסע הרפתקאות מסוכן ומפחיד אל הקוסם הלבן, שהוא הוא הקוסם היחיד שיכול להסיר את הכישוף הנורא שהטילה איזבל..

הקוסם הלבן מתגורר ביער המכושף. על מנת להגיע לביתו של הקוסם הלבן, עובר רובי השדון, באומץ לב מעורר התפעלות, מהמורות ומכשולים רבים, לילה מפחיד וחשוך ואגם כשפים מסוכן וטובעני.

בדרך פוגש רובי השדון את הינשוף החכם שמסייע לו להגיע אל הקוסם הלבן ואל הסוף הטוב והשמח.   

סיפורי היער הקסום היאהצגה מקסימה, שנונה ומצחיקה מאוד–גם לילדים וגם להורים.עודד צדוק מגלם את כל הדמויות בהצגה (וגם מפעיל את הינשוף) במקצועיות רבה, משתף ילדים מתוך הקהל, ושובה את לב הצופים תוך הצגת רצף מרתק של סיפור, משחק, תנועות והבעת רגשות יוצאת דופן.

תיאטרון קליפה מקסים, קטן ואינטימי, והילדים ממש מרגישים שהם חלק מההצגה. בתי בת ה-6 הייתה מרותקת לכל אורך ההצגה, ופה ושם נשמעו גם הגיגיהם של בני שלוש משוחחים עם הדמויות בהצגה..

מומלץ בחום!  

לחצו כאן לצפיה בלוח ההצגות של סיפורי היער הקסום…

9.12.09ליאור אבולעפיה

משחק ילדים – היא הצגה חדשה שעולה לקראת חנוכה. כתב אותה אפריים סידון, ביים אותה במאי צעיר בשם גלעד קמחי ומשתתפים בה צוות של שחקנים צעירים ומוכשרים חלקם מוכרים וחלקם מוכרים פחות.

ההצגה מספרת את סיפורה של ילדה בשם מיכאל, ילדת טום בוי ישראלית שכדי להתקבל לחבורת המקובלים("המגניבים")של השכבה, היא נדרשת לעבור מבחן אומץ ולהחזיר את הכדור המוחרם של ראש החבורה מחנות הממתקים השכונתית.

מיכאל וילד נוסף נקלעים לבלות לילה בחנות הממתקים, תוך כדי הניסיון להחזיר את הכדור המוחרם ולהתקבל לחבורה ובדרך נותנים לילדים שיעור חשוב לחיים על חברות, מקובלות ושייכות וקבלת האחר והשונה.

ההצגה כייפית וזורמת, משלבת שירים המבוצעים במקצועיות שלא תמיד רואים בהצגות ילדים, שירים שהם פס הקול של הילדות שלנו ומעבירה לילדים את המסר לדעת ולקבל קודם כל את עצמם, ללכת עם האמת הפנימית שלהם ולהאמין בכח הפנימי שיש להם.

העיבוד המוסיקלי, הכוריאוגרפיה, התלבושות, התאורה והתפאורה עובדים מצויין ובמיוחד ראויים לציון השחקנים שמגלמים את הדמויות עם המון אנרגיות וכשרון שסוחף את הקהל.

שורה תחתונה- הצגה מדהימה לילדים שגם ההורים נהנים ממנה – אנחנו ממליצים.

16.12.09עומר שולמן

סיפורו של סימבה–מופע מחול לכל המשפחה
להקת המחול נדין בומר.

הלכו, צפו ונהנו ביותר: אבא עומר, אמא דינארה, עידו בן החמש ושירה בת השלוש.

מומלץ לבוא עם היכרות של סרטו הנפלא של וולט דיסני – ההיכרות עם הדמויות, העלילה והמוזיקה הנפלאה של הסרט רק יחדדו את תחושת ההנאה שלכם מהופעת המחול הנהדרת.

ההופעה של להקת המחול נדין בומר היא איכותית, זורמת, צבעונית ומבוצעת היטב.

הרקדניות המצוינות, התלבושות הססגוניות הכוריאוגרפיה הנפלאה והמוזיקה, כן המוזיקה, כל אלו חוברים להופעה שגם המבוגרים וגם הילדים ייהנו ממנה ביותר.
סיפורו של סימבה במחול היא דרך נפלאה לחשוף את הילדים להופעת מחול טובה"בתלבושת"מתאימה לילדים בגילאי4 ומעלה.

למופעים הקרובים שלסיפורו של סימבה…

19.12.09ליאור אבולעפיה

כששמענו שהבית של ביאליק נפתח שוב וההצגה שמספרת עליו חוזרת לעלות מחדש במקום, חשבנו שזאת הזדמנות טובה להשלים חור בהשכלה הלאומית שלנו, לבקר במקום שבו נכתבו כמה מנכסי צאן הברזל של הגננות שלנו ובהזדמנות זאת להעביר שעה תרבותית ורגועה עם משוקמי הפסטיבלים הקטנים, שעוד מתאוששים מההנג אובר של אירועי חנוכה שעדיין מתנגנים אצלנו בסלון.

ונתחיל בוידוי – משום מה השירים והסיפורים של ביאליק, הצליחו אמנם לחלחל במסגרת שטיפת המח שכולנו עברנו כילדים – אבל הם תמיד נשמעו כמו משהו שחייבים להכיר כי צריך, כי הגננת לימדה בעל פה, כי צריך לעבור את המגן בספרות – אבל בהחלט לא כמו משהו שניקח איתנו בכיף לאיזה אי בודד או צימר בגליל.

עד שהגענו להצגה ביאליק פרח חי – בה עם גיטרה אחת, זר פרחים, מטפחת קטנה והרבה כשרון הצליחה אסתי סבדינסקי, לתקן נזק רב שנים ולספר לנו מחדש את סיפורו של ביאליק ולגרום לנו להצטער שכשאנחנו היינו בגיל של הילדים על המחצלת, היא לא היתה שם כדי לספר לנו את הסיפור בדרכה המיוחדת.

ושוב הופתענו לגלות שדווקא הצגות יחיד קטנות, בלי תפאורה מסתובבת, בלי ענני עשן, רעש ואפקטים יכולות להיות כל כך אפקטיבית ומרגשות. ברגע שמביאים אל הילדים סיפור מעניין, המוצג בגובה העיניים עם כל כך הרבה דמיון שמשאיר גם את הקטנים שבהם פעורי פה ומרוכזים למשך35 דקות של חוויה והנאה, שגם משאירות משהו בלב ובנשמה של הילדים מעבר לעוד חתימה של סלב או חוברת מדבקות נוצצת, שכבודם במקומו מונח.

בקיצור בשורה התחתונה – רוץ בן סוסי, רוץ ודהר, להצגה שליד הכיכר.

4.2.2010מאת: דינרה מוסקוביץ

השבוע הזדמנו אל החזרה הגנראלית של הצגת הילדים החדשההמלאךבהפקת בית לסין בשיתוף המדיטק בחולון, עם עוד הרבה סלבס על ילדיהם שהגיעו גם הם להתרשם מהצגה החדשה.

ההצגה מספרת את סיפורו המקורי של אפריים סידון על הזמן בו פעם, לפני שנולדנו כולנו היינו מלאכים קטנים ותמימים בשמים עד שהמלאך האחראי החליט להפוך אותנו לבני אדם ולשלוח אותנו אל קרקע המציאות, אך ברגע שכף רגלנו דרכה על פני האדמה, שכחנו את תקופת המלאכות הקודמת שלנו.

ההצגה אמנם מוגדרת כהצגה לילדים בגילאי7 ומעלה על פי יוצריה,
אבל, היא בהחלט יכולה להתאים גם לילדים קטנים יותר
(החל מגיל5 – טוב, אתם מכירים את הילדים שלכם הכי טוב…)
הקטנים אולי לא יבינו את כל המסרים החברתיים אך ייהנו
מתלבושת יפות, שפה עשירה, מוסיקה ומלא הומור.

באולם ההצגה ישבו הרבה מאוד ילדים מתחת לגלאים המומלצים
והייתה דממה שזה אומר הרבה בימינו.

הילדים וגם אני, האמא הביקורתית בדרך כלל מאוד נהננו,
מהתלבושות היפיפיות ומתפאורה שמצליחה להעביר
תחושה כמעט שמימית לצופים.

הרעיון שפעם כולם היו מלאכים מאוד מדבר אל הילדים
(שלא מאמינים משום מה לסיפור על החסידה…) ואפילו איתי בני 
שהוא כבר בן עשר, היה צריך בסוף ההצגה לקבל אישור שזה"רק"סיפור.

בקיצור אם תשאלו אותי בהחלט הצגה מומלצת- ללכת. בלי לחשוב פעמיים, מאוד מומלץ.

ללוח הצגות לחצו כאן…

22.3.2010ליאור אבולעפיה

הדרקון הראשון שלי, הסרט החדש לילדים של אולפני דרימוורקס הגיע לבתי הקולנוע ומציע סוף סוף סרט ילדים כייפי שגם ההורים יכולים להנות ממנו.

הסרט מספר על נער ויקינגי בשם היקאפ, שלמרות היותו בנו של ראש השבט הוא אאוטסיידר, הגורם לאביו ולמאמן הלחימה בדרקונים שלו הרבה כאב ראש.

השבט הויקינגי של היקאפ, חי על אי נידח ונמצא במלחמה מתמדת מול מתקפות של דרקונים מעופפים שפושטים על האי וחוטפים את עדרי הכבשים של השבט.

היקאפ, האנטי גיבור שבתחילת הסרט מציג מניירות של חנון סקפטי
שכלום לא הולך לו, רוצה להוכיח שגם הוא יכול להיות לוחם ויקינגי
כמו כולם וכדי להפוך לחלק מהחבורה הוא מנסה ללכוד דרקון 
ולזכות בתהילה.

בזכות עקשנותו, הוא זוכה לבסוף להצטרף לאימון הלחימה בדרקונים 
ביחד עם שאר בני גילו וכצפוי הוא איננו מצליח במיוחד, עד לשלב בו
הוא מצליח לבסוף ללכוד דרקון פצוע,לאלף ולשקם אותו בסתר כדי
לא להסתכן כבוגד בבני עמו ומורשתם המלחמתית.

אווטאר קידס
היקאפ מגלה שניתן לאלף דרקונים, המתגלים כיצורים ידידותיים למדי,
ואם רק נותנים להם הזדמנות, אפשר אפילו לעוף עליהם.

בזכות הגילוי שלו, הוא מצליח לזכות בתהילת השבט אחרי שהוא רותם
את הידע הסודי שלו כדי להשתלט על הדרקונים בזירת האילוף, עד לרגע
האמת בו הוא זוכה ל"כבוד"לחסל את הדרקון הנורא מכולם וסודו מתגלה.

האם הוא יצליח להציל את חברו הדרקון, את בני השבט וגם לזכות בנערה
ולעוף איתה על דרקון לעבר השקיעה?
את זה לא נגלה לכם כדי שתלכו לסרט. כי ביננו זה אחד מסרטי הילדים
הכי טובים שתראו השנה.

מחכים לכם בדרקון הראשון שלי הרבה אקשן, עלילה זורמת עם הומור 
שמדבר לשם שינוי להורים וגם לילדים, אפקטים מרשימים וגם קצת
מסרים אנטי מלחמתיים ונגד אלימות בסגנון אווטאר.

הסרט מוצג בישראל בדיבוב לעברית (דיבוב מעולה דרך אגב, ובמיוחד
המדובב שמדבב את היקאפ) ובתלת מימד שמגיע בכמה קטעים לדרגות
ויזואליות מדהימות שיגרמו לכם למצמץ ולהושיט ידיים קדימה כדי לוודא
שאתם לא חיים בסרט.

שורה תחתונה- קחו את הילדים ותהנו מכל רגע.

 לעמוד הסרט…

5.7.2010דנה שץ בראון

תארו לכם שהייתם הולכים בלילה ביער ופתאום היה נופל עליכם…ירח? המון סיפורי ילדים נכתבו בהשראת גרם השמיים הקרוב ביותר לכדור הארץ, אבל מי שמע על זה שירח יכול ליפול, לדבר ואפילו להרביץ כמה פרוסות של עוגת דבש ולקנח בדמקה?… הפתיחה הזאת בהחלט הרשימה את אמיתי בן החמש וחצי, וגרמה לו להישאר סקרן לאורך כל השעה ועשרים של הסרט כדי לדעת האם הדוב והארנב יצליחו בסופו של דבר להחזיר את האומלל לשמיים.

בעידן שבו סרטי האנימציה של דיסני שולטים במסך הגדול, אפשר סוף סוף להציע לקטנים יותר משהו קצת פחות עמוס ומורכב
(החל מגיל שלוש כך מומלץ, אני הייתי הולכת על ארבע עד שבע).
הדיבור איטי ומובן, התנועות וההבעות רכות, האנימציה קסומה והכי חשוב-
לא צריך להסביר את הסיפור יותר מידי… הירח אמנם מסיים את תפקידו
אחרי משחק הדמקה ההוא ושוקע בשנת יופי ארוכה, אבל כל החברים של
דוב דוב באים לעזור ומוכנים אפילו לצלוח את עמק האימה של מר בוהו הנורא
(שאפילו תפוחי אדמה פורצים בבכי כשהם רואים אותו!).האם הם יצליחו
להחזיר את הירח למקום הראוי לו? את זה תצטרכו לגלות כבר לבד.
אנחנו נהנינו. סרט גדול לצופים הקטנים. 

7.7.2010עדי בריל

שחר הוא אספן חפצים המשוטט ברחובות תל אביב. באחד משיטוטיו הוא מוצא ברחוב ביאליק בתל אביב מזוודה ישנה, בתוכה בקתה, בבקתה מרתף, במרתף ספר ישן, בתוכו ציפורת שהגיעה מעבר לים. ציפורת ושחר מגלים כי הספר ריק והשירים נעלמו כולם("השירים נעלבו שלא זוכרים אותם")והם יוצאים למסע ברחובות תל אביב, במהלכו ציפורת מלקטת כותרות של שירים מלוחות מודעות, שלטי חוצות ועוד, ואילו שחר מוצא וממציא את דמויות השירים בחפצים ואביזרים שנמצאו ברחוב. בסופו של דבר הם מצליחים להחזיר את השירים לתוך הספר.

למעשה בחרנו ללכת להצגה בגלל השחקן שחר מרום, אותו אני ובנותי
(3.5ו-5.5)אוהבות בגלל הפשטות והחינניות בה הוא מעביר את העלילה. 
אין תפאורה נוצצת, לא פעלולים ואפילו לא תלבושות צבעוניות, רק שחקן
אחד מקסים בבגדים פשוטים עם חיוך כובש שמספר בחן ובחוכמה את
סיפורם של השירים שנשכחו.
מרום משחק בבובות שרקח בגאונות כמו ילד המשחק במשחק חלומותיו.

החפצים שליקט ושזר לדמויות מעוררים את הדמיון ומיד בשובנו הביתה
הוציאו הבנות את"מגירת השונות"והחלו מפיחות בה חיים – מהדק ופיתקית
הפכו לסירה, השלט המקולקל הפך רב חובל ולי רק נשאר לחייך ולהתפעל.

בנסיעה הביתה אחרי ההצגה דיברנו על מיחזור כשלאורך כל הדרך אנחנו מזמזמות
– "יוסי בכינור, פסי בתוף".
למי שאינו בקיא בכל שירי ביאליק, כדאי אולי לעיין בהם לפני ההצגה למרות
שאנחנו היינו מרותקות גם בלי להכיר הכל. 
(שמות השירים השזורים בהצגה: גדי ונבחי, מעבר לים, הדג בחכה, נדנדה, דג,
פרש, סחרחרת, מקהלת נוגנים, הפרח לפרפר, בגינת הירק, קן לציפור).

בקיצור, היה ממש מקסים. מומלץ בחום לכל מי שמעריך פשטות.

בצילום למעלה – שחר מרום, צילמה: ריקי ורטש
 

20.8.2009ליאור אבולעפיה

הגענו להצגה די סקפטים שנגיע להצגה מגוייסת ודידקטית מדי, כי ביננו מה כבר אפשר לחדש על סיפור דוד וגוליית שעוד לא ראינו בהצגות בית הספר?

אבל הופתענו ובגדול.

שני שחקנים, אוהל קטן, 2חרבות, רוגטקה אחת והרבה כשרון מצליחים להעביר את סיפורו של דויד התזזיתי ומלחמתו בענק הפלישתי בצורה מרתקת ומצחיקה לילדים ולהורים.
מעבר לטייפ קאסטינג והליהוק המצויין (מבחינה פיזית) השתמשו בהצגה בטריק בימתי פשוט וחכם, להמחשת הפער הפיזי בין דוד
וגוליית שנעזר בדימיון של הילדים והקהל שנהנים מכל רגע.

ההצגה עוסקת גם במניעים ליציאתו של דוד הקטן לקרב חסר הסיכוי
מול גולית וממקמת את כל הסיפור בקונטקסט של סיפור האהבה הילדותי
משהו של דוד אל מיכל, בתו של שאול המלך.
להקת השחקנים של תיאטרון הפסיק הירושלמי מורידים את האבק מהדמויות
ההסטוריות שאנחנו זוכרים משיעורי התנ"ך בכיתה ו’2 עם הומור מקורי ומרענן,
הכתוב בגובה העיניים ובהמון אנושיות.

שורה תחתונה
בקיצור – דויד וגוליית היא הצגת ילדים אינטיליגנטית וכייפית שכתובה
ומוגשת בצורה קולחת ומרתקת- פשוט לרוץ ולהנות.

6.10.2010דנה שץ בראון

רק באוטו הודעתי לילדים (בני שש ושמונה וחצי) שההצגה שעומדים לראות היא לא הצגה רגילה. לא יהיו שם שירים וריקודים, אורות מתחלפים ותלבושות צבעוניות, ואפילו לא סיפור… אז מה יהיה? הם הביטו אלי בחשדנות בעודי מנסה לנווט בסמטאות נווה צדק, צועקת מידי שתי דקות: תיראו איזה בית יפה! השחקנים יציגו סיפורים אמיתיים שקרו לכם! הודעתי בגאווה. יש למישהו רעיון? ניסיתי למשוך לכיוון הצלילה הראשונה או משהו איכותי דומה, אבל השתיקה במכונית בישרה שהנקמה עוד תגיע.

וזה הולך ככה. בסטודיו אינטימי נמצאת חבורה של חמישה שחקנים
+שני נגנים + מנחה, כולם לבושים שחור ומוכשרים בטרוף.
המנחה שואלת את הילדים אם הם רוצים לספר על"משהו שקרה להם"
ואחרי שהילד התורן מספר, כהרף עין ובתאום מופלא השחקנים ממחיזים
את הסיטואציה, בדרך שגורמת לילד"לראות שוב"את מה שקרה, לחוות
ולהתרגש מהסיטואציה מחדש ולהבין אותה יותר טוב.

היו שם לפחות ארבעה ילדים שהלכו לאיבוד ועוד שלושה שנתקעו במעלית
ולכולם זה קרה באמצע משחק גוגוסים… כי ככה זה אצל ילדים, זה מדבק…
אבל החבורה המוכשרת (והמצחיקה) של השחקנים הצליחה למצוא בכל פעם
את הזווית האישית של הילד התורן.
אני מודה שכמעט בכיתי כששוקו הכלב נדרס, הרגשתי מנצחת כשגילי שעל
הבמה הצליחה להגיד לילד שהציק לה כל הטיול שהוא מטומטם וצחקתי נורא
כששני השחקנים הבנים הפכו לבקבוקי מים שרומזים לילד שהלך לאיבוד בסופר
לאן להתקדם. 

ההצגה הזאת מאד מומלצת למי שמחפש חוויית תיאטרון אקטיבית. הייתי מציעה
לא לפתח בילדים ציפיות גבוהות כי לא כולם משתתפים (למרות שהם מכניסים
לסטודיו די מעט ילדים, וטוב שכך…)… אבל בסך הכל זה לא באמת משנה מי סיפר
כי החוויה וההתרגשות מתקיימים גם ככה… בן השש ובת השמונה ישבו מרותקים
כל השעה וחצי. הנקמה נדחתה בינתיים.

לסיכום–מומלץ ומרגש!! (לדעתי לגילאי חמש ומעלה. אפילו עד12-13).בעיקר כי
זה עושה חשק להקשיב אחד לשני ומראה להם שהצגה זה לא רק שירים וריקודים
נוצצים על הבמה, אלא דרך ללכת פנימה ולהבין משהו על עצמך…
 
למועדי המופעים הבאים- תיאטרון פלייבק לילדים…

30.10.2010דנה שץ בראון
 
כבר שנים שאני מתכוונת להגיע עם הילדים לצלילי קסם עם ניצה שאול אבל בכל פעם יש איזה תירוץ. מה, לא מספיק כל הבייבי מוצרט שהאכלנו אותם בתור תינוקות? יש לנו בעיה, לדור שלנו. מוזיקה קלאסית תמיד נתפסה כמשהו מתנשא, שלא לומר משעמם עד דמעות, משהו ששייך יותר לשכן היקה, ששונא שמפריעים לו בין שתיים לארבע. אבל אז באה ניצה שאול, שיודעת לספר סיפור. וזה כל הטריק בצלילי קסם.

במקרה יצא לנו לראות את הנדל, ההוא מהמאה ה-16… בסטודיו לא מאד גדול הושיבו את הילדים על מחצלות והבמה הקטנה היתה מעוטרת בזהב כיאה לתקופת הבארוק. דור הנצנצים אהב את זה מאד.
כשנכנסו הנגנים בתלבושות ששייכות לתקופה, זה כבר נראה כמו משהו מספיק משעשע.

אבל מה שלקח בסוף זה הסיפור שהוא משהו שבין סיפור אימה של האחים גרים לטלנובלה
חדשה בערוץ ויוה. ככה זה. ילדים שרגילים שמתחננים אליהם שיתאמנו על החלילית נדהמים
כשהם שומעים על ילד שבכל פעם שהוא נתפס מנגן הוא היה נשלח לעונש בעליית הגג.
שיעריכו קצת.

ואם בתוך כל זה הם גם שומעים הרבה קטעי נגינה של הנדל, צופים בכמה וכמה ריקודים
קלאסיים משעשעים ונהנים מהתלבושות הבאמת מהממות, יצאנו ברווח. מומלץ מאדלמי
שרוצה להרגיל את האוזן של הקטנים לדברים קצת שונים ולהשוויץ בגינה שהילד יודע
להגיד גיאורג הנדל בלי להתבלבל.

7.12.2010דקלה גלבוע

בת הים הוא ללא ספק מחזמר מרשים, מושקע, עם סאונד מצוין (לשם שינוי) ואיכויות קול מרגשות של רינת גבאי אך לא פחות גם של מיקי קם.

הסיפור המקסים של וולט דיסני עובד והותאם לילדים בצורה ברורה ואינטיליגנטית, התפאורה כללה אפקטים,שימוש במסכים ומשחקי תאורה והתלבושות היו יפות וססגוניות.
שמעתי אבא אחד אומר שהוא היה במופע בחו"ל והמופע הזה היה בהחלט ברמה דומה(הוא כנראה לא שמע על זכייתה של הסדרה רמזור – מבחינתי חו"ל זה פה…).

למופע לקחתי את בתי בת ה-5 וחבר מהגן, בתי הקטנה היתה מוקסמת
ונרגשת מהעלילה, מהתלבושות והשירה ולכן אומר בפה מלא שלדעתי
עבור מרבית הבנות יהיה זה מופע בלתי נשכח.
לעומתה החבר מהגן, חובב גיבורי העל לסוגיהם, נע בחוסר נוחות בכיסאו
למעט בקטעים בהם הופיע הנסיך האמיץ (גיא זוארץ) או גיבורים אחרים
ממאדים בתפקידים שונים על הבמה לאיזון.

במופע השתתפו שחקנים טובים נוספים כמו הסטנדאפיסט יעקב כהן בתפקיד
השחף והשחקן הנחמד והמוכשר ניקי גולדשטיין בתפקיד סבסטיאן הסרטן,
מיקי קם היא אורסולה המכשפה ורינת גבאי בתפקיד אריאל הקטנה בעלת
הקול הבאמת מדהים.

שורה תחתונה – מופע בהחלט מפתיע ומומלץ עם שואו מרשים לחנוכה.

למידע על בת הים הקטנה…

7.12.2010 אפרת לב

הצגת ילדים חדשה ומקסימה מועלית בימים אלו בתיאטרון הקרון הייחודי בירושלים. הורים שנמאס להם להתאכזב מהצגות ברמה נמוכה מוזמנים לעשות את המאמץ ולעלות לירושלים כדי לחוות את תיאטרון הקרון – המקום, והצגותיו היצירתיות! וכן, הם מציגים גם בשבתות…

השושנה ישנההינה קסם של הצגת יחיד המבוססת על אגדת היפיפייה הנרדמת. הסיפור מוצג באמצעות ספר גדל מימדים שדפיו מגלים איורים נהדרים (מאת עמליה הופמן) וחלונות נפתחים המגלים בפני הצופים את הדמויות. את הנסיכה (ששמה שושנה) ואת הנסיך על סוסו, מוציאה המספרת נעמי יואלי (אחותה של עמליה) מתוך הספר,
ובאמצעים פשוטים וחכמים מביאה אותם לחיים. היא משתמשת במעט
אביזרים נוספים ובמוסיקה מקורית ומעניינת ליצירת האווירה. את הפייה
"השלוש עשרה"-הלוא היא הפייה שמקללת את הנסיכה-משחקת יואלי
בעצמה באפקטיביות רבה של קול ותנועה, אך ללא הפרזה.

אל תטעו, למרות שזוהי הצגה ללא הרבה"אקשן",הילדים ישבו מרותקים,
שיתפו פעולה בהתלהבות, ושמחו מאד לקבל בסיום ההצגה סוכריות ורודות
קטנות מחתונת הנסיך והנסיכה. ולמרות שכביכול אפשר היה לטעות שזהו
סיפור לבנות, הרי שגם הבן השובב שישב עימנו, ורבים אחרים מסביב, נהנו
ו"החזיקו מעמד"לאורך כל ההצגה, למרות העדינות והתחכום שלה.

מומלץ בחום להורים ולילדות וילדים מגיל4 ולא כדאי להביא צעירים יותר.

למידע נוסף על הצגת הילדים השושנה ישנה…

14.1.2011דנה שץ בראון

אחרי חודשים שחיפשנו, סוף סוף מצאנו את"הקץ של העץ".אמרו לנו שזאת הצגה שחייבים לראות… אמרו שיענקלה’ יעקבוסון יודע איך לספר סיפור, אמרו שהילדים יאהבו את זה, והנה בשבת הגשומה האחרונה זה קרה לנו, והאמת–כל מה שאמרו נכון.

כשיצאנו מההצגה ניסיתי להבין מה כל כך מרגש בה. זה שהשחקנים עושים עבודה נהדרת זה בטוח, זה שהעלילה מצחיקה ומעניינת כל הזמן זה נכון, זה שהמוזיקה פשוט נפלאה, הקצב, התלבושות, האלמנטים התיאטרליים–הכל מעולה, אבל מה שבאמת הופך את ההצגה הזאת למרגשת הוא שעל הבמה רואים רק גברים. גברים גברים ששרים יחד, רוקדים יחד, מזיעים, מחליפים דמויות בקצב
מסחרר והכל בניחוח יווני אסלי (כוריאוגרפיה מצוינת של ארז שפריר).
ממש מתחשק לשבת איתם על הטברנה ולהוריד איזה אבטיח עם בולגרית.

באסטיונר מהשוק (אודי רוטשילד העורב) ומדען (יהויכין פרידלנדר הינשוף),
אחד ער ביום והשני בלילה, מגלים לתדהמתם שהם שכנים.
כל אחד מהם נחוש לזרוק את השני מהעץ המשותף כשממש מתחת לאפם
מתרקם לו סיפור אהבה ענוג בין ילדיהם (ניר רון וארז שפריר)… שום דבר לא
שגרתי בהצגה הזאת, וגם אם נדמה לכם שאתם מכירים את הסיפור, תתפלאו
כמה נחמד אפשר לספר אותו…להזמין כרטיסים מהר.
 כדאי להקפיד על הגילאים ולא להגיע עם ילדים מתחת לגיל חמש-שש.

לעמוד ההצגה: הקץ של העץ…

5.4.2011דקלה גלבוע

כך דמיינתי וכך היה..ההצגה החדשה עלאלאדין ומנורת הקסמיםהיא הפקה מיוחדת במינה מאחר ומדובר בשיתוף פעולה בין תיאטרון אורנה פורת לתיאטרון המחול ענבל, האגדה האהובה כל כך מתאימה לשילוב הזה בין רמה גבוהה של תכנים לבין מחול ומוסיקה.

לתוך ההנאה הזאת הוסיפו שלל תלבושות מרשימות ותפאורה מקסימה וגם בחרו בחכמה להמיר את דמותו המפחידה של השד בשדון קטן ומצחיק שכל הילדים אוהבים.

להצגה לקחתי את בתי בת החמש וחצי שסיכמה את החווייה
ב"אמא זאת ההצגה הכי יפה שלקחת אותי"… אז כן, אנחנו 
ממליצות, בחום. 

20.4.2011נועה רותם

ביקרנו במופע שלגיה של להקת קומפס, תיאטרון מחול המיועד למשפחה ולילדים (מגיל4 ומעלה) , המספר את סיפורה של שלגיה דרך שפת הפלמנקו.
המופע משלב קטעי משחק וריקוד – את תפקיד האם המרשעת והאם הטובה מגלמת מיכל נתן, כוריאוגרפית המופע שהיא גם הכוריאוגרפית של להקתcompas,שגונבת את ההצגה בכישרונה הגדול בריקוד הפלמנקו, ומצליחה לקרב לבמה ולסיפור את ספרד הרחוקה.
 

5.4.2011 מאת אפרת לב

רובנו, כולנו, מחפשים יופי בחיים – או לפחות רגעים של יופי. אחד המקרים של יופי מושלם שזכיתי לחוות אירע בצפייה בבלט"אגם הברבורים"של צ’ייקובסקי עם כוריאוגרפיה של בלנשין האגדי, בביצוע הבלט של ניו יורק. היופי של בלרינות רבות בלבן המבצעות בשלמות ריקוד למוסיקה נפלאה נשאר איתי שנים רבות.

גם למפצח האגוזיםיש לי פינה חמה בלב עוד מילדות, ולכן קפצתי על ההזדמנות להכיר לבת החמש שלי (שלא לומדת בלט אלא ג’ודו!) את היצירה הקלאסית הזו, אף היא של צ’ייקובסקי, על פי סיפורו הידוע
של א.ת. הופמן. לשמחתי, החוויה הייתה טובה וגם בה היו רגעי יופי.
 

בצילום למעלה מתוך מפצח האגוזים בביצוע להקת הבלט הישראלי.
צילום: עמנואל אוגדן
>>בחזרה לעמוד המופע לחצו כאן…

7.8.2011מרב גלבוע

סוף יולי, תחילת אוגוסט, רגע אחרי סיום הקייטנות ורגע לפני החודש המאיים, שלושה סרטים כבר ברזומה, ערימות פופקורן, אויר מזגנים צלול ושלושה זבי חוטם שלא תמיד מרוצים.

״אולי לים היום?״ אני שואלת, ״לא בא לנו״ הם עונים במקהלה, ״אולי למוזיאון?״ אני מנסה, ״משעמם״ הם עונים, מעולם לא היו כל כך מגובשים.. הבקשה ״תנו לטלויזיה לנוח קצת״ הפעם נענית, לטובת האייפוד, האייפון והאייפד, איי איי איי…

25.9.2011מרב גלבוע

יום שבת, בוקר, שלט המונית הוכנס למגירה עד לפרוץ השבוע החדש.
מנוחה.

ואז, נזכרתי, יש הצגה, מבחינתי גיחה מיותרת לעיר הגדולה. אבל בן הזקונים שלי, בן החמש, סובל מחסך במופעי תרבות, וחסך בבילוי אישי עם האמא. אז המצפון והתקווה הוציאו אותי לשבת קסומה, אחת האינטימיות שחוויתי בחודשים האחרונים עם בני הקטן.

אני יכולה לבטא במשפט אחד, את מה שכל הפגנות המחאה וימים סוערים אלה טומנים בחובם: מעט אבל הרבה.

2שחקנים, במה אחת, אולם קטן ואינטימי, ללא פירוטכניקות, ללא מתעופפים, פשוט תיאטרון.
התרגשתי.

התרגשתי מהעובדה שאף אחד לא זלזל בזבי החוטם, הם קיבלו תיאטרון משובח, עם שפה גבוהה, מוסיקת בארוק קלאסית, טעימה תיאטרלית אמיתית. התרגשתי שיש משהו בשפה המלודרמטית שמרגשת גם את ילדי האייפון/פוד/פד התרגשתי לצחוק יחד איתם מאותן בדיחות.

התרגשתי לגלות את מה שטרם ידעתי, שיש בכשרון אמיתי, גם אם אינו מלווה ומגובה בארסנל מפואר של תפאורה ואפקטים לנגוע בצאצאים הקטנים. לגרום להם להתגלגל מצחוק אמיתי. מופע של שני שחקנים שמחזיקים במשך שעה, ללא הפסקה, את הקטנים ואת הגדולים.שני שחקנים שחולמים ומגשימים בשעה את חלומם להופיע ולשעשע בהצלחה את קהלם. שני שחקנים שמביאים את סיפורי האגדות בבלבול קסום ושובה לב.

שני עובדי במה מוכשרים שהופכים לרגע להיות שחקנים. בובו ולוסינדה.

אותי הם הצליחו לכבוש. נראה גם שאת שאר השותפים לכסאות לצידי.
אינטיליגנטי ומרגש. ממליצה בחום, לכו לפני שיגמר.

למועדי ההצגות ומידע נוסף…

18.10.12011דיקלה גלבוע

לפני כמה ימים חשבתי לעצמי שהנה מתקרב עוד ערב של חג עם נסיעה לדודה והרבה אוכל ועוד אוכל.. אז החלטתי הפעם שאני רוצה לבלות בוקר של קצת תרבות עם הבנות -כמובן שההחלטה היתה מלווה בעיכובים המוכרים: הפעם הייתי צריכה לשכנע את הגדולה (11) שההצגה מתאימה גם לה, שכיף לעזוב את המחשב ולצאת לתיאטרון וכשזה לא עזר "ניפנפתי"בזה שמדובר בהצגה שנבחרה ל"טובה ביותר לשנת2011 "בשלב הזה ראיתי ניצני התעניינות ולפני שיחול שינוי הודעתי"יש כרטיסים"…

לכל אורך ההצגה היתה בתי הקטנה (6) קשובה ונרגשת מאוד מהעלילה המספרת על שחקן בודד שבבעלותו תיאטרון ישן וריק, המשמש מקום משחק סודי לילדים, סיפור שהעציב ושימח אותה כאחד.

גם הגדולה נהנתה מאוד והרבתה לצחוק בכל פעם"שאביבית הקבלנית" (סוכנת הנדל"ן הרוכשת את התיאטרון הישן) עלתה לבמה.

בתפקיד הראשי בלטה בת דמותה של אורנה, אשר נבנתה בהשראת מנהלת התיאטרון הגברת אורנה פורת, בתפקיד של ילדה שונה עם שפה גבוהה ובעלת כישורי תיאטרון בולטים המצליחה להוביל עלילה נפלאה שבתוכה משולבת גם האגדה"הזמיר וקיסר סין" (2הצגות בכרטיס אחד..)

ממליצה מאוד לקחת הילדים, הצגה חכמה הבנויה במספר רבדים ונוגעת בכולם, לילדים וגם לנו ההורים, שבפנים נשארים גם ילדים, שמתרגשים כל פעם, כשהקסם של התיאטרון מתרחש מולם מחדש.

למידע נוסף על הקסם של אורנה…

18.10.2011יעל פז

כשהילד בן ה10 מטיח בפניך שאתה לא מבין כלום במוסיקה מגיע הזמן להעמיד אותו במקום…
עם כל הכבוד לקולדפיי וגרין דיי מוסיקת רוק (טובה!) קיימת כבר הרבה זמן והחלטנו שהגיע זמן להכיר לילדים מוסיקה"של פעם".

שבת בצהריים, יצאנו שני מבוגרים, ילד בן10 ילדה בת 7 ותינוקת בת שנה (לעולם לא מוקדם מידי) להפקת רוק חדשה להורים וילדים בשם I-Rock,מופע משפחתי הפונה לקהל מבוגר ולילדיו ומוקדש לעולם הרוק.
 

לעמוד המופעI-Rockלחצו כאן…

 15.9.2011עדי נבון

פו הדב, הסרט החדש של וולט דיסני, נכתב בהשראת חמשת ספריו של א.א.מילן, עשוי בסגנון הקלאסי של הסרט הראשון, מלווה בהרבה קטעי מוסיקה מקסימים המקדמים את העלילה ההרפתקנית אליה נקלעו פו וחבריו.

הסרט מגולל יום בחייו של פו, תוך שהוא מקפץ לו בין פסקאות הספר ומחפש קצת דבש שיוכל להכניס לביטנו המקרקרת. בתחילת המסע מסתבר לחברים שאיה איבד את הזנב שלו("ובכן, זנב.. או שהוא שם או שהוא לא שם"אומר פו. "ושלך לא שם")והם פוצחים בתחרות מציאת זנב אלטרנטיבי לאיה האומלל.

13.6.2011דנה שץ בראון

כשהייתי ילדה, לא היה דבר כזה פארק מים, הייתה בריכה וגם זה בקושי ולכן בכל פעם שיש לי הזדמנות אני לוקחת את הילדים ומתייצבת ראשונה בתור למגלשות.

זאת הפעם הראשונה שהיינו בפארק המים בשפיים.הסוד של הפארק הזה לדעתי הוא בזה שהוא בנוי נכון. במרכז יש בריכה מקסימה לפעוטות, עם מגלשות קטנות, פטריות מטפטפות, מזרקות שמפתיעות אותך בסילוני מים ודלי שמתהפך על הראש ומסביב סביב כל האטרקציות האחרות–אבובים ומגלשות מים תלולים יותר או פחות לכל הגילאים, בריכת גלים ובריכה אולימפית… כך שאם אתה יושב עם הקטן בבריכת הפעוטות, הגדולים לא יוצאים לך מהעין….

ואכן בן השש ובת התשע התרוצצו להם לבד, עלו וירדו עלו וירדו ארבע שעות ברצף ויצאו מהמים רק כשהמציל כבר איים בסוף שאם הם והאמא ההיפראקטיבית לא יוצאים מהמים מיד, הוא מתחיל לשפוך כלור… הפארק ירוק מאד, נקי ואסתטי. ובין המתקנים השונים יש דוכני יצירה ומזון… חשוב להגיד שגם הצוות המפעיל חביב ומסביר פנים באופן מיוחד. מומלץ לבוא מיד כשפותחים ולנצל את הכרטיס עד סוף היום.

11.6.2011די נבון

ההצגהדודי שימחהמבוססת על סיפרו של ע.הלל והיא מגוללת את הרפתקאותיו של קטנצ׳יק המתגורר ברחוב שמגר5 בבניין בן 6 קומות שם גר גם דודו שמחה ״המטורלל״.

בכל פעם שהוריו של קטנצ׳יק לא בבית הוא מבלה את זמנו עם דוד שמחה בהרפתקאות, משחקים וחלומות, והם מבקרים את שכניהם השונים ביניהם האופה והנגר, וגם מפריעים להם מדי פעם במשחקים קולניים.

ההצגה קולחת ומלאת שמחה (תרתי משמע) והמוזיקה מלווה אותה בצורה יוצאת דופן, לוקחת אותנו למסע ילדותי קסום ונפלא.

בנותי (בגילאי4 ו-6) ישבו מרותקות לדמותו הצבעונית וחסרת הגבולות
של שמחה ובמיוחד אהבו את החלק בו מחליט הדוד שמחה לעוף כמו ציפור.

התפאורה מינימליסטית וכל פרט בה נבחר בקפידה ליצירת אווירה קסומה,
והשחקנים מצליחים לסחוף את הילדים לצחוק והנאה וקשה לומר מי מהשניים נהנה יותר.

בדרכנו הביתה תום (הבכורה) אמרה לי שהיא ממש התלהבה מהבובה של קטנצ׳יק
וגם איה הסכימה שהבובה היתה"מאוד יפה וגם חמודה"והוסיפה שהיתה רוצה גם דוד כזה,
כמו הדוד שמחה.. ושתיהן צחקו.

שורה תחתונה: הצגה מהנה ומוצלחת, מתאימה לגילאי4.5 ומעלה.

למידע נוסף על ההצגה דודי שימחה…

17.1.2012אפרת לב

יש הרבה סיבות טובות להגיע לביקור משפחתי בירושלים, וברצוני להציע להוסיף לרשימתכם גם את תיאטרון הקרון האיכותי, שבמחיר של כרטיס אחד לפסטיגל ניתן למשפחה שלמה ליהנות מתיאטרון יצירתי, איכותי ואינטימי.

 16.2.2012מרב גלבוע

האמת היא ששכחתי, שכחתי את הגיל התמים והמתוק הזה.. זאטוטים בני שנה עד5 (שלי היה הגודזילה היחידי, בן כמעט 6) הורים זוחלים (שכחתי איך עושים את זה…), מוחאים כפיים ויודעים את מילות השירים…

וואו, שלוש שנים של ילד שלישי הרחיקו אותי מכל התום הזה. מוסיקה מעודנת מלווה בצלילי ג’ז, קלאסיים, מנחה המלווה אותנו , שלא נלך חלילה לאיבוד, וילדים מוקסמים מהקירבה של הכלים הגדולים("קונטרבס? – וואו אמא זה ע נ ק")… טוב, זה לא מסובך לגרום לי לחייך בשבת מוקדמת, שמש נעימה, מוסיקה טובה, והכל ממש בנמל מול הים.

הופ גדלנו בשנה
אני מניחה שאלמלא הייתי צריכה לבקר את המופע, לא הייתי בוחרת בו עבור ילד בן6 – כי השירים היו מאוד מתוקים אך קצת ילדותיים לטעמו וחבל… מרגע שהתכשיט הקטן הפנים את החלוקה המחייבת ל"גדולים"ו"קטנים"הוא החליף דיסק: דורה, דיאגו ובוב הבנאי ננטשו אי שם במעמקי ארגז הצעצועים ואפילומופע משובחשל שחקן/מוסיקאים איכותיים כמו צוות ילדוג’אז שהעלה את סוכריות קופצות בנמל, לא יצליח להחזיר את עידן התמימות לאחור.

בקיצור: אם יש לכם ילדים עד גיל4, אולי מגרד את החמש אני ממליצה בחום, מופע ממש מקסים.

28.5.12

זו השנה השנייה שההצגה מופיעה בז’נבה, השנה הוזמנו להצגה ילדים ממספר מדינות בעולם : מגרמניה, צרפת, פולין, שוויץ ועוד.
ההצגה תוצג ב-2.6.12 במסגרת יומיים שמארגנת הנציגות הפולנית באו"ם בז’נבה בשיתוף עם אגודת קורצ’אק הבינלאומית בראשותה של הגב’ בתיה גלעד והוועדה לזכויות הילד באו"ם.

ההצגה מופיעה בעשר השנים האחרונות (כ-1800 הצגות) בארץ ובעולם: שיחקה בארה"ב, אנגליה, יפן, רוסיה ופולין וזכתה בפרס השחקן המצטיין בפסטיבלrainbow,מאי2001.

על ההצגה:
ההצגה היא עיבוד לסיפור של קורצ’אק .קורצ‘אק מספר על עשרה ילדים שקיבלו במתנה קופסת גפרורים ריקה. כל ילד יוצר מהקופסא משהו אחר על פי אופיו ואישיותו. הצגה מרגשת על חינוך, זכויות הילד וחובותיו ועל האיש שהפך לסמל ומופת במלחמתו האישית והציבורית למען הילד.
משחק: עמיחי פרדו, יעוץ אמנותי: רות קנר
 

14.6.2012דיקלה גלבוע

בילדותי גרנו ברח’ וינגייט פינת חביבה רייך ותמיד ידעתי שחביבה רייך הייתה גיבורה אבל לא ממש זכרתי למה בדיוק… כשששמעתי שיש הצגה בשםצו הלבשמספרת סיפור המשלב הווה ועבר ואשמע סוף סוף על התקופה של חביבה רייך – מיהרתי לקחת את בתי בת השתיים עשרה וחצי להצגה.

ההצגה ריתקה את בתי ונגעה לליבה וזאת למרות ששכחתי להגיד לה לפני ההצגה, שהיא מבוססת על סיפור אמיתי (מה שבודאי היה מעצים יותר את החוויה). מצד אחד -סיפור מרתק החושף את עולם הקיבוץ של פעם, משלב ערכים של חברות ונאמנות ומצד שני- סיפור של בני הנוער כיום עם ערכים חומריים ואחרים..
ההתלבטויות של בני הדור הצעיר של ימינו.

 זו הצגה שיש בה הכל, גם המון הומור וקטעי מוסיקה של היום ושל פעם, גם גבורה,
גם כאב ועצב נו…זה באמת סיפור אמיתי – סיפור מהחיים… לא אגלה יותר…

שורה תחתונה: כשאתם מתלבטים כיצד אפשר לבלות עם הילד המתבגר
יש לכם עכשיו אופציה ממש איכותית ומרגשת במיוחד!

עוד עלצו הלב…

16.6.2012דינרה שולמן

צפינו בפסטיבל ישראל לילדים במחזמרצפרדי וקרפדבמדיטק בחולון, מקום שבדרך כלל מצטיין בבחירת הצגות הילדים שהוא מפיק או מארח, כך שאני עדיין לא התאכזבתי מהצגה שראינו שם. המחזמר מתאר חברות בין שני צפרדעים (יותר נכון – צפרדע וקרפד) הגרים בשכנות טובה, במשך שנה שלמה בין חילופי העונות.

אז איך המחזמר?
ההצגה מושקעת, שחקנים/זמרים מצויינים, סיפור זורם, בימוי מעולה, תלבושות ותפאורה מקסימים.
שני נגנים מוסיפים המון לאווירה ולאיכות ההצגה במקום הפלייבקים ששומעים בדרך כלל בהצגות ילדים.

ההצגה מומלצת מגיל4, לדעתי גיל חמש נכון יותר מכיוון שמדובר
במחזמר של שעה ורבע (יחסית להצגות ילדים של45 דקות עד שעה)
ורוב המלל מועבר בשירה. מה שלא קל תמיד לילדים קטנים שלא
מכירים את השירים מהבית.

שורה תחתונה: אני נהנתי מאוד וגם בתי בת החמש שבשבילה הגענו
במיוחד עד עיר הילדים שמצליחה להצדיק את השם שלה גם הפעם.

עוד על ההצגה צפרדי וקרפד…

23.7.12

 במסגרת הפרויקט, נבחרו5 יצירות מחול מתוך כ-40 מתמודדים. היוצרים שנבחרו זכו במענק בגובה100,000 ₪ ממפעל הפיס, עבור פיתוח היצירה והפקתה כמופע בימתי .

מטרת הפרויקט הינה לחשוף את קהל הילדים ובני הנוער ברחבי הארץ למחול אמנותי איכותי ולתמוך ביצירה המקורית באופן שיאפשר חשיפה מרבית לקהל בעלות סמלית. בנוסף, נועד הפרויקט לתמוך ביוצרי המחול ולעודד אותם להפיק יצירות מחול חדשות ובכך להעשיר את היצע יצירות הילדים הקיימות המיועדות לילדים.

היצירות הזוכות ייחשפו הקיץ בשלושה מופעי בכורה בשלושה מוקדים ברחבי הארץ–בצפון, במרכז ובדרום

היוצרים והיצירות הזוכות:

ענבל פינטו ואבשלום פולק – דגי זהב
מסע אינטימי אל הדמיון אשר הופך את הפרטים הקטנים של החיים לעולמות חדשים מלאי הומור ופיוט. השגרה השוחקת של החיים, הופכת מתוקה ועשירה כשמשחררים את כבלי הדמיון.
ייחודו של המופע הוא בשילוב בין האומנויות של התיאטרון לבין המחול, מופע שמתאים לכל גיל ומלא בקסם, ביצירתיות, בהומור וביופי.
קרדיטים:כוריאוגרפיה, עיצוב תלבושות, תפאורה ופס קול: ענבל פינטו ואבשלום פולק. משתתפים: מיכל אלמוגי, נגה הרמלין, יוסי פולק, צבי פישזון

נעה דר – עננוצה
עננוצה מוקדש למי שאוהבים לשחק במשחקי דמיון, באמצעותם מתאפשרים שינויי מהות וצורה ודרכן נפתחות אפשרויות שמרחיבות את גבולות העולם הידוע ומרשות לנו לחוות מציאות מוכרת- באופן חדש ושונה. למרות שהמקור הוא בדמיון ובמשאלות הלב– הם מעניקים פתח ליצירת שינוי במרחב המציאותי. המשחק בדמיון מאפשר לחוות הרפתקאות מרתקות ומראות יפהפיים, להתגבר על פחדים, לנצח ולהתחבר עם אויבים, להיות מי שאנחנו עדין או כבר לא, ובעיקר להתעודד ולקבל אומץ לשנות ולהשתנות. לפעמים השינוי הוא תהליך ללא צורה ברורה – כמו צורת ההשתקפות של עצם במים, כמו מעברי הצבע בקשת, או כמו ענן שמשנה צורה.

כך גם המופע עננוצה שמורכב מאפיזודות קצרות, שכל אחת מהן מתרכזת בסיפור, דמויות וסביבה שונה שנעות הלוך וחזור מהמוכר לדמיוני. התמונות נוזלות אחת אל תוך השנייה ונובעות אחת מתוך השניה – כמו בסיבוב קליידוסקופ ובהשתנות של צורות עננים. 

עננוצה היא יצירתה השלישית לילדים של נעה דר, אחרי משחקי ילדים מ2002 והחלום הוא צייר גדול מ 2004.
קרדיטים: יוצרת וכוריאוגרפית: נעה דר. רקדניות יוצרות: סתיו מרין, מעיין חורש, אור אבישי. טקסט מקורי: שירה גפן. מלחין ויוצר פס קול מקורי: דניאל סלומון

קבוצת במה- נימה יעקובי וישראל ברייט- מסובב המכנסיים
מופע על ילד שאהב ללבוש את המכנסיים שלו מסובבים – כלומר הריצ’רצ’ בצד והכיס מלפנים… כולם אמרו שזה לא מקובל, שונה חריג…. ההורים המודאגים מיד לקחו אותו לרופא שקבע שהילד סובל מ- סבבת המכנסיים, מחלה מסוכנת יותר אפילו מהפכת הנעליים, המחלה של מי שנועל את נעל שמאל על רגל ימין ולהיפך ויותר מ- טפשת הטלביזיותיים, המחלה של מי שיושב מול המסך שעות…אבל הוא הצליח לסובב את העולם כולו.

קבוצת במה משתמשת במסובב המכנסיים, עבודתה השלישית, באביזרים ובתפאורה עשויים מחומרים המוכרים לכל ילד והפעם–מכנסיים–רובו של המופע מתרחש בתוך חלום, שבו עולם שלם של מכנסיים. המופע נוגע בהומור מעיני הילד בכל נושא האבחונים והטיפולים הפורחים בימינו ומספר סיפור שבסופו דווקא יכולתו המיוחדת של"מסובב המכנסיים"מצילה את העולם כולו…

קרדיטים: כוריאוגרפיה- נימה יעקובי . סיפור ומוסיקה מקורית- ישראל ברייט . רקדנים–ישי קרסנטי, שירלי ברבי ויוחאי גינתון  

דביר רוזן (בית אומנויות תרבות רחוב)- חיי רחוב ישראלי
חיי רחוב ישראלי| STREET LIFEהוא מופע המשלב בתוכו את אומנויות הרחוב המרגשות ביותר בעשורים האחרונים–ברייקדאנס, היפ הופ. פארקור, גראפיטי. ביחד עם אמצעי הקרנה חדשניים, תאורה מרהיבה, פס קול מוסיקאלי רב ערוצי ועוד .מופע חוויתי המסעיר את צופיו ומעלה בקרבם שאלות רבות על החברה סביבנו בישראל של2012 .

זה סיפורם של דמויות שונות בהוויה הישראלית – ההומלס שאף אחד לא רואה, אנשי העסקים, הפמיניזם, המאבק החברתי ועוד. האנשים שקיימים כל הזמן בינינו , אלו שחיים מציאות אחרת ממה שנדמה לנו. זה סיפור המפגש בין הנורמטיבי המקובע המתייג לשלילי לבין אמנים צעירים שיוצרים על מנת שיראו אותם, שיקבלו אותם כמו שהם.
המופע משלב14 אמני במה ומיצג מהמובילים בתחומם כיום.

קרדיטים: מפיק וכוריאוגרף – דביר רוזן. בימוי – מיכאל יוסף. המופע יבוצע עם מיטב האומנים מהתחום האורבאני: אומנויות הברייקדאנס, היפ הופ וריקודי הרחוב–הרכב אריות ציון.
אומנים: סרגיי שטיימן, גניה שטיימן, אלונה מנזון, גיימס קריסמס, מור אדל נחום, סיון קרמונה, דין פרטוש, טרייסי מילר, עמנואל יוסופוב, לירון אפרתי.
פארקור ותנועה אורבאנית- הרכב הפארקור הישראלית(I.P.T).
אומנים: דניס ריזיקוב, דימה ולקוב, קוסטה מירושניקוב, סרגיי מנישקוב, דני נובלמן.

עירד מצליח – מעשה בקוץ
זה ידוע אצל קיפודים (ואולי גם אצל אחרים), כשכועסים סומרים הקוצים ועד שלא מבינים מה הסיבה אין לזה ממש תרופה. אך אבוי מה קורה לקיפוד קטן שאינו מפסיק לכעוס ודוקר את כולם?

מופע מחול לילדים בכל הגילאים עפ״י סיפור מקורי שבמרכזו קיפוד צעיר וחם מזג, הוריו וחבריו שבקרחת היער, שכוח האהבה הוא סוד כוחם המאחד אך הלא מובן מאליו.
איך יצרים אנושיים שמטבעם מעמידים את כולנו במבחן עלולים להפוך למכשול וכעס קטן – לטיול בשאול. וכמו שלהקת החיפושיות שרים כל מה שאתה זקוק לו הוא אהבה זה כלל ידוע ומרגיע כאב
האהבה היא פשוט התרופה של הלב.

קרדיטים: יוצר וכוריאוגרף – עירד מצליח. מפיק ודרמטורג – שולי כהן. מוסיקה _ להקת החיפושיות  THE BEATLESרקדנים: שרון בקלי, מורן מילר, שניר נקר, נדב צלנר, גיל קרר, נעה שילה

לוח מופעים לפי איזורים:

צפון–היכל התרבות מעלות-תרשיחא
יום ראשון ה-29.7 בשעה 18:00: המופע חיי רחוב ישראלי
יום שני ה-30.7 בשעה 18:00: המופע מסובב המכנסיים
יום שלישי ה-31.7 בשעה 18:00: המופע דגי הזהב
יום רביעי ה-1.8 בשעה 18:00: המופע מעשה בקוץ
יום חמישי ה-2.8 בשעה 18:00: המופע עננוצה
כתובת: קהילת יהדות צרפת1, שכונת זיתים, מעלות-תרשיחא
לרכישת כרטיסים:04-9573050
הקופה פתוחה בימים א-ה בין השעות09:00 – 16:00

דרום–המשכן לאמנויות הבמה באר שבע
יום ראשון ה-5.8 בשעה 10:00 מסובב המכנסיים, בשעה11:30 עננוצה, בשעה 13:30 דגי זהב, בשעה 16:30 חיי רחוב ישראלי ובשעה 18:00 מעשה בקוץ
כתובת: שד’ יצחק רגר41, באר שבע
לרכישת כרטיסים:08-6266400 שלוחה 1
הקופה פתוחה בימים א-ה בין השעות09:00 – 21:00

מרכז– מרכז דוהל, שכונת התקווה תל אביב
יום שלישי ה-7.8 בשעה 11:00 המופע עננוצה ובשעה 17:30 המופע חיי רחוב ישראלי
יום רביעי ה-8.8 בשעה 10:00 המופע מסובב המכנסיים, בשעה 13:30 המופע דגי זהב ובשעה 17:30 המופע מעשה בקוץ
כתובות: התקווה76, שכונת התקווה
לרכישת כרטיסים:03-6395333
הקופה פתוחה בימים א-ה בין השעות10:00 – 17:00

עלות כרטיס לכל מופע:20 ₪
הפקה: עמותת הכוריאוגרפים
בתמונה: חיי רחוב צילום: אייל לנדסמן

25.7.2012רמה מסינגר

בילינו אחר צהריים קסומים במיוחד במוזיאון לתאטרון בובות בחולון, אחד המקומות היותר נעימים להעביר בהם את החום המשוגע הזה. אוסף הבובות מרשים, מחכים ומעורר את הדמיון, באוטו בדרך חזרה, נסב הדיון על מה שקורה בחדריו של המוזיאון בלילה, כשהמנעול נסגר…

לא אגזים אם אומר שזהו אחד היפים בעולם מסוגו, ולאילן סביר- האיש שאחראי על כל היופי הזה – הודעתי שאשמח לעבור לגור שם…

נכנסנו גם לצפות בהצגה שומרי הגוזלים, שביימה אופירה ארכוני.
הבובות היו מקסימות, ההצגה כולה היתה עדינה והשרתה עלינו
שלווה גדולה, גם בזכות השחקניות שהפיחו חיים בבובות בעלי
החיים בלי לחץ מיותר ובחן.

אני אומרת – האופציה הרגועה ומעוררת הדמיון לחופש ולחום…

לפרוט מופעיפסטיבל תיאטרון הבובות בחולון לחצו כאן…
 

2.8.2012 ורד שלאוזר-אידה

מתי בפעם האחרונה היתה לכם הזדמנות להשתתף בפעילות משפחתית עם הילדים שהיא גם פרויקט ישראלי מיוחד המקרב לבבות ומשפחות? בבית התפוצות תוכלו לקחת חלק בחופש הגדול בפרויקט החדש והמיוחד למשפחות של האמן הישראלי חנוך פיבן, שמזמין אתכם להיות חלק מהסיפור הלאומי של כולנו.

נתחיל מהסוף – האומן חנוך פיבן עומד ליצור מיצב אומנותי ענק12 מ’ רוחב x 3מ’ גובה, שיוצג באולם הכניסה המרכזי של בית התפוצות ויהיה חלק מהסיפור שלנו כמשפחה, כקהילה וכעם.
מדובר בתמונת ענק שתורכב מ-3,600 יצירות משפחתיות!
פרויקט ראשון מסוגו בישראל של האמן חנוך פיבן, המזמין משפחות
לקחת חלק ביצירת מיצב אמנותי ענק, שיוצג בבית התפוצות.

תחילתו של הפרויקט הוא ביצירות משפחתיות אישיות של כל אחד ואחת מאיתנו.
חנוך פיבן, מזמין משפחות ליצור את הדיוקן המשפחתי שלהן, תוך שימוש בחומרים 
הלקוחים מחיי היום יום שלנו. חומרים אלה יסייעו למשתתפים ליצור דימוי חזותי-אמנותי
של עצמם, דימוי המיצג את הסיפור, ההווי והמנהגים שמגדירים אותם כיחידים וכמשפחה.
לצד היצירה יספרו המשתתפים על עצמם, על משפחתם ובעיקר ינסו להגדיר מה מאפיין
אותם כמשפחה.

מתי הפעילות מתקיימת?
בחודש אוגוסט החל מיום ראשון,5.8.12 – 23.8.12
ימים א’ -ה’10:00 – 19:00
בתיאום מראש

מתי להירשם?
כבר עכשיו!

פרטים והזמנות:03-7457808

תהליך היצירה:
כשתגיעו לסדנה, כל משפחה תבחר ריבוע צבעוני ועליו היא תיצור תמונה שמייצגת
את המשפחה שלה מתוך מגוון חומרים וצעצועים המוצעים לכם בחדר. כשהתמונה
תהיה מוכנה, היא תצולם. כל משפחה תקבל תמונה של היצירה למזכרת ועותק נוסף
מהסיפור ומהדימוי המשפחתי יודפס בחברתHP Indigoויועבר לבית התפוצות.
אלפי הדיוקנאות של המשפחות שישתתפו בפרויקט יהיו חלק במיצב האמנותי
של חנוך פיבן.

"בעשר השנים האחרונות בהן אני מנחה את סדנאות היצירה שלי, הבנתי
שאני בעצם מלמד תקשורת בין-אישית ולא אמנות",אומר פיבן"שפת היצירה
בחפצים, נגישה לכולנו ומאפשרת גם לכל מי שאין לו כישרון אמנותי, ליצור
סיפור משפחתי ולספרו בחיוך. הפרויקט בבית התפוצות",מוסיף חנוך פיבן
"הוא הזדמנות עבורי לחבוש את שני כובעיי: כובע האמן וכובע המורה המנסה
לאפשר לאחרים ליצור. בעיני הדיאלוג הפנימי שכל משתתף ינהל עם עצמו,
התקשורת והאנרגיות שתיווצרנה בין בני משפחה אחת בזמן היצירה ובין
המשתתפים לביני, הם המהות האמנותית של הפרויקט, לא פחות מאשר
היצירה שאט אט תצמח על קיר בית התפוצות."

חנוך פיבן, יליד אורוגוואי, שעלה לישראל בשנת1975, הוא אמן בעל סגנון
ייחודי, העושה שימוש בחפצים יומיומיים ליצירת דיוקנאות. יצירותיו מתפרסמות
קרוב לשני עשורים במיטב כתבי העת בעולם, מטיים וניוזוויק בארצות הברית,
לדר שפיגל והגרדיאן  -באירופה. בישראל קנה פיבן את פרסומו דרך טור
הדיוקנאות האישי, בעיתון הארץ, ובספרי הילדים (נוצה סגולה).
לאחרונה, יצר את תכניות הטלוויזיה חפצים מתלוצצים לערוץ הופ ואת סדנה
עם חנוך פיבן -לטלוויזיה החינוכית.
יצירתו של חנוך פיבן הקנתה לו גם מעמד של אמן ישראלי ובינלאומי ייחודי.
הוא הציג את יצירותיו בתערוכות במוזיאון סקירבול בלוס אנג’לס, במרכז
התרבות בפראג ובבית התפוצות.

יוזמת הפרויקט: שלי קידר, מנהלת חטיבת התוכן בבית התפוצות
מנהלת הפרויקט: חן סער-כהן
עיצוב וליווי אמנותי: חנוך פיבן
הפרויקט מתקיים בשיתוף חטיבת אינדיגו שלHP,אגודת ידידי בית
התפוצות בישראל וקרן נדב.

מיצב משפחתי: החומרים שמהם עשויה משפחה
החל מיום ראשון,5.8.12 – 23.8.12
ימים א’ –ה’10:00 – 19:00
מתאים למשפחות עם ילדים מגיל4
מחירים מיוחדים למשפחות:75 ₪, למשפחה עד שלושה אנשים
(15 ₪לכל משתתף נוסף)
פרטים והזמנות:03-7457808

מאת: רמה מסינגר(צילום: יוסי צבקר)

היינו בשבת עם הילדים בסוזן דלל, במופע החדשענן על מקלבמסגרת פסטיבל הפסנתר. שעה של שירים מקסימים, פרי עטה של רינת הופר, ללחניו של דידי שחר, שגם נמצא על הבמה ושר ומנגן פשוט מקסים.

עידן אלתרמן וירדן בר כוכבא על הבמה, ולצידם נגנים נהדרים, טל בלכרוביץ׳ על הפסנתר ועל הניהול המוסיקלי המצויין וסלעית להב המוכשרת והמקסימה בחליל ואקורדאון.

הילדים ישבו שעה שלמה ונהנו… ממליצה בחום!

ההרכב החדש יוצא בימים אלה גם עם הדיסק של שירי המופע שמגיע לחנויות.
לחצו כאן ללוח המופעים הקרוב שלענן על מקל…

6.12.2012דנה שץ

אבנר המוזר (והמוכשר) – מופע יחיד קסום ואיכותי לכל המשפחה: אם עוד אין לכם הצגה לחנוכה, לכו ל"אבנר המוזר".הלכתי עם הגדולה בת ה-11, שהגדירה את אבנר כ"קורע",אבל אין לי ספק שגם הקטנים היו נהנים (מגיל5).

הוא הגיע מניו יורק, הוא כבר לא ילד, אבל הוא ליצן וקוסם ואקרובט מסוג ליצני הרחוב הצרפתיים עם הומור מלא נשמה שמתחשק לאמץ אותו בסוף המופע כסבא. הכל בשפת הגוף, לא נאמרת אף מילה אבל יש להצגה גם סיפור: פועל במה שמגיע לנקות את הבמה מגלה שנשארו עוד5 דקות עד שהמופע יתחיל.

בינתיים הוא גונב לו קצת זמן עם הקהל, מנסה כוחו בלהטוטים שונים, מצליח ומתרסק שוב ושוב ומנהל דיאלוג ער עם היושבים באולם. כשהגיע מישהו באמצע המופע הוא פשוט ערך לכבודו תקציר של כל המופע עד כה… כשרגל של ילדה נתקעה במושב הוא פשוט ירד אליה וחילץ אותה…

שורה תחתונה: כל רגע הברקה חדשה כאילו נשלפת מהשרוול…בלי מוזיקה, בלי פירוטכניקה, פשוט אבנר אחד שלא מפסיק להקסים באנושיות שלו. מומלץ, איכותי, שיעור באמנות.

לפרטים נוספים עלהמופע של אבנר המוזר…

כרטיסים ניתן להשיג בקופת המוזיאון, אוישירות מכאן…

30.12.2012דנה שץ

הכל היה מקסים. לקחתי את הקטן לטלוניוס ולולה בסתם יום חול אחרי הגן. בלי ציפיות מיוחדות, בלי חגים ומהבהבים מסביב, באולם הקטן ומלא האווירה של תיאטרון הסמטה ביפו.

לולה היא ילדה בת11 וטלוניוס הוא כלב רחוב מדוכא שיודע לשיר. הם נפגשים במקרה ויוצאים למסע מתוק שסופו בבריחה מרשויות החוק עד לנמל אילת. בדרך הם הופכים לחברים טובים ויש גם קריצה חברתית עכשווית נושכת. המחזה כתוב בקפידה, השחקנים (טל גינת והילה מצקר הלוי) מעולים שאין דברים כאלה.

על במה עם תפאורה מינימלית הם מרגשים ומצחיקים. אין שניה אחת שלא קורה בה משהו. הם מראים לקהל הצעיר שלא צריך בעצם שום דבר כדי לעשות תיאטרון טוב…שום דבר חוץ מסיפור יפה שאותו כתב סרג’ קריבוס וביימה קטי רויטמן. 
רק הערה קטנה: אני הייתי ממליצה לקחת ילדים מגיל6 בלבד. יש הרבה בדיחות שיעברו מעל הראש של הקטנים. אפילו לשאוף לגילאים הגדולים יותר, עד 12 ואולי יותר.

שורה תחתונה: חוויית תיאטרון קטנה גדולה.

לפרטים נוספים על טלוניוס ולולה…

24.3.2013דנה שץ
הבטחתי לילדים את הסרט החדשניקו בתלת מימד,אבל בסוף הקרינו את הגרסא בדו. בשביל בן ה-5 זה היה מספיק מפחיד גם ככה. ניקו הוא איל צעיר שיודע לעוף. הוא חי עם אמו בערבות המושלגות וחולם על היום בו אמו ואביו המאצ’ואיסטי יתאחדו. אבל האמא מעדיפה גבר מהסוג החדש וכך יום אחד מופיעים בחייו של ניקו אותו גבר רגיש ובנו החמוד והנודניק ג’וני…
וניקו מתפלל שג’וני רק יעלם (מה ש…איך ניחשתם….אוטוטו יקרה).

מה שנראה ברגע הראשון כמו מלודרמה משפחתית עם מוסר השכל לחג הופך די מהר לסיפור הרפתקאות
עוצר נשימה, כשג’וני נחטף על ידי חבורת נשרים אכזריים במיוחד שמנוהלת על ידי זאבה תאוות נקמה.

הקטן פה ושם קצת פחד (תארו לכם מה היה קורה בגרסת התלת)… אבל לא השתעמם לרגע.

לגדולים בני ה-8 זה היה בול… (אל תתנו לפוסטר החמוד להטעות אתכם. זה סרט די שפיצי) בין לבין קיבלנו
הרבה אווירת קריסמס…כי ידוע שקריסמס מתקרב ואליהו הנביא רוכב על מזחלת בשלג ומחלק מתנות.

שורה תחתונה: היה כיף ולפעמים קצת עצוב ונוגע ללב,לא רק למי שהוריו חיים בנפרד. כדאי מאד.אפילו בני12 יכולים ליהנות.
 

22.8.2012דגנית גמזו

הסתיים החופש הגדול ואוטוטו נגמרת עונת הרחצה, אז נסענו לבריכת מסילת ציון שנמצאת בדרך לירושלים(סמוך לשער הגיא, רק כ-30 דק’ מת"א)ושמחנו לגלות בריכת שחייה באמצע היער, אווירה של רוגע וכיף וכל מיני אטרקציות מיוחדות כמו פארק חבלים, אומגה שיורדת אל המים וגם ג’ימבורי,
מגלשות, מתקנים מתנפחים ומכוניות מתנגשות.

בית ספר למפלצות הוא סרט חדש ומהנה לכל המשפחה (מומץ לילדים עד גיל9-10).

לסיים את החופשה עם ניחוח אומנותי

דנה ביקרה במוזיאון הילדים בחולון וחזרה עם המלצה:

טינקרבל ופיית הפיראטים – המלצת סרט של דנה שץ.

קודם כל הערה חשובה: פיות זה לא רק לבנות! ובטח לא בסרט הזה.

ועכשיו קצת על העלילה: פיות היער עסוקות ברקיחת אבקת הפיות המסורתית, אבל לזרי-נא, הפיה שאחראית על האבקה קצת משעמם, אז היא מחליטה לשנות לה את הצבע… היא מגורשת מהיער ומצטרפת לספינת פיראטים, אבל אלה בסופו של דבר רק גונבים ממנה את האבקה וכולאים אותה. רק אז היא לומדת מי הן חברותיה האמיתיות.  

סרט עם המון אבקות זוהרות, קרוקודיל גור, וכן…מה לעשות…גם בעיות של נערות מתבגרות כמו השמלה והשיער. לפחות אין בו יותר מידי אהבה רומנטית מהסוג הסכריני (אין…הפמיניזם הזה הרס הכל).

שורה תחתונה:הלכתי עם כל החבורה החל מגיל6 ועד 12 (מהם שניים בנים) וכולם נורא נהנו… דרך נחמדה להעביר  שעה ועשר דקות (קצר אבל מספיק) בחופשה הממשמשת.

אל תשכחו להביא את הפופקורן מהבית!

לפרטים על הסרט טינקרבל ופיית הפיראטים לחצו כאן…

התערוכה הבינלאומית המכונה שבפנים נפתחה חגיגית במוזיאון המדע ירושלים. מוזיאון המדע בירושלים הינו פנינה אמיתית אשר מצדיקה בהחלט נסיעה מיוחדת לבירה, מה גם שירושלים היא תמיד אטרקציה למשפחה עם מזג אוויר מדהים גם בימי הקיץ הלוהטים.

היינו עם שני ילדים בני 9 ואחת שובבה בת 7, ונהנינו מכל רגע.

תערוכת המכונה שבפנים מצטרפת לשלל התערוכות הקבועות והמתחלפות במוזיאון המדע המקסים בירושלים. התערוכה הוקמה בבניין שלם גדול ונפרד, היא מכילה דגמים אינטראקטיביים, מצגות מדהימות ואין סוף הדגמות והסברים בשפה פשוטה ומובנת לכל ילד ומבוגר. המדריכים המיומנים של המוזיאון מסתובבים ומסבירים על כל אחד מעשרות המוצגים המדהימים.

האדם לאורך השנים צפה במנגנונים הביומכנים של החיות והצמחים בטבע ואף השתמש בהם לפיתוח פטנטים רבים לתועלתו של האדם.

היה מדהים לראות ולהבין כיצד מערכת הלב בג’ירפה מצליחה להזרים דם לראשה של הג’ירפה בגובה2 מטר מעל הלב, או כיצד הברדלס מגיע למהירות של100 קמ”ש תוך4 שניות בלבד, ולגלות שלצבים יש מערכת GPSמובנית הרבה לפני המצאת ה- WAZE.

בסוף התערוכה צפינו בהצגה המרוץ לתיבה, שהיא חלק משלל האפשרויות במוזיאון. גם ההצגה הייתה איכותית וריתקה את הילדים לכיסאות ללא בעיה.

לסיכום, חוויה קיצית של מדע, למידה וכיף בירושלים. שווה.

השתתפו בכתיבת הכתבה ובעריכתה: עומר, עידו, טל ושירה.

לפרטים על תערוכת המכונה שבפנים…

על קווי הדמיון–המלצה על תערוכה לכל המשפחה בחנוכה בתל אביב, מאת דנה שץ.

אחת התערוכות היפות ביותר לילדים מוצגת בימים אלה במוזיאון תל אביב ואם הייתי יכולה הייתי מותחת קו מתחת לשורה הקודמת, ולא רק כי כולה סביב רעיון הקו. אחרי לא מעט שכנועים, הגדולה והקטן הסכימו לבוא איתי למוזיאון ישמור השם(היא–בתפקיד הצלמת, הוא–כי יהיה אייפד לשחק)ומצאו עצמם נהנים מכל רגע.

אוסף ענק של ציורים מהטובים בעולם, שמראים לנו איך קו משתנה לגמרי מאמן לאמן והמון פעילויות–איך גלי קול הופכים לקווים, למה זה מבלבל להיות זברה, חדר חושך שבו מציירים עם פנס ואפילו איחוד מרגש עם מר קו, גיבור האייטיז הפרטי שלי. וזה רק חלק ממה שעושים שם. יש גם סדנה שבה יוצרים פסל לא רע בכלל מחוט ברזל.
 

לילדים הביקור הזה חינם.
אם תצטרכו לבחור תערוכה אחת לראות בחופש הזה, כדאי לכם ללכת על זאת.
(לגילאי6-12).

לתערוכת על קווי הדמיון…

16.6.2011פינת היצירה

רעיון יצירה קליל לכבוד שבוע הספר – במקום לחפש תמיד מה לשים בספר, מכינים ביחד עם הילדים את הסימניה היצירתית והאישית שלהם מחמרים שיש בכל בית.

חמרים
בריסטול או קרטון של דגני בוקר
מספריים/סכין חיתוך
צבעים: טושים/צבעי פנדה

ההכנה: גוזרים רצועת קרטון באורך של כ-20 ס"מ ורוחב של כ-4-5 ס"מ נותנים לילדים לצייר בחלק העליון של הסימניה, את הדמות שהם ירצו לפגוש כל ערב, לפני השינה בתוך הפרק הבא בספר שלכם. כמה רעיונות: ארנב מציץ עם האוזניים, חתול, כלב, תולעת ספרים, גיבור העל התורן, נסיכה או פייה וכו’ גוזרים מסביב לפי קווי הציור, צובעים כיד הדימיון הטובה ומחפשים ספר טוב שיארח את הסימניה החדשה. תהנו.