במבוני אין כמוני

במבוני אין כמוני הוא מחזמר צבעוני וכייפי המספר על במבוני השובב, הרוצה יותר מכל להרשים את במבינה חברתו ובדרך מעולל כמה תעלולים שמסבכים אותו עם מלך אחד שמן וחביב בד"כ עד שגונבים ממנו את אגוז המשאלות המלכותי.

אחרי שכל יועציו המכובדים של המלך ואפילו הבלש המלכותי (עם הטאץ’ הצרפתי כמובן) לא מצליחים להחזיר את הגזלה, דווקא תושייתו של הילד השובב מצילה את הממלכה, והוא מצליח להחזיר את האגוז וגם לזכות בנערה.

את ההצגה ביים ישראל גוריון, מלווים אותה השירים הקליטים של נורית הירש ואפילו התלבושות שהופיעו בקלטת המקורית מבית  היוצרים של "דיג דיג דוג" ו"פים פם פה".

בימוי – ישראל גוריון
כתיבה – מיכל חזון     לחנים– נורית הירש
משתתפים: המלך- מיכאל כורש, במבוני – איתי שור, במבינה – רוני שובל, במבלץ – אסף בן שמעון, השודדים – ירון אסרף, דודו באוכנר.

ואיך ההצגה?

הגענו להצגה עם ציפיות גבוהות אחרי שחרשנו הלוך ושוב על הקלטת החביבה ותהינו מי יצליח להכנס לנעליו הגדולות של שייקה לוי מהגשש בתור המלך החביב, בעוד הנסיכה הקטנה שלנו היתה בעיקר מוטרדת כל הדרך אל התיאטרון, איך יביאו את הטווסים שהיו בקלטת אל הבמה.

ההצגה התחילה עם במבוני אנרגטי ושובב שיוצא מעבר למסך ומכניס את הילדים בהדרגה אל ארץ בם הציורית שמתגלה לפתע מעבר למסך כמו אגדה קסומה אל מול עיני הקהל המופתע.

התפאורה והתאורה הצבעונית, מהמושקעות והיפות שראינו השנה, נותנות רקע מצויין אל הקסם שמתרחש על הבמה לכל אורך ההצגה המוצלחת שאנחנו ראינו.
אפילו הסולמות שנשענו על בתי הממלכה נראו כמו חלק מציור – עד שבקטעים בהם השחקנים טיפסו עליהם לא היה ברור איך הם לא נקרעים – מישהו בהפקה חשב על כל הפרטים הקטנים בהשקעה שלא רואים כל יום בהצגות ילדים.

ישראל גוריון שביים גם את סיפורי איתמר ורותי המקסימה הצליח להביא גם לארץ בם את הקסם, הכשרון ואהבת הבמה רבת השנים שלו ושילב אותם עם שיריה המוצלחים והקצביים של נורית הירש לכדי הצגה כייפית וזורמת.

רואים שהשחקנים נהנים מכל רגע בהצגה, מה שמקרין גם אל הילדים באולם שמשתתפים באופן כמעט פעיל בהצגה עם עצות וקריאות לשחקנים ולמלך לכל אורך העלילה.

את במבוני ובמבינה כבר לא מגלמים ילדים כמו בקלטת, מה שנותן להם יותר נוכחות בגרסא הבימתית, ומגלמים אותם בכיף מופגן איתי שור ורוני שובל המוכשרים.

השירים אמנם מגיעים בפליי-בק ולא מושרים בלייב ולפעמים התאום בין הסאונד לשפתיים, מזכיר קצת את הפרסומת לסוכריות ה"ורטרז אוריגינל" המיתולוגיות וחבל, אבל זה לא מה שהפריע לאולם שלם של הורים וילדים לשיר ולמחוא כפיים בסוף כל קטע.

גם מיכאל כורש המלך השטוטניק, בגרסא פולנית-רוסית משהו של שייקה לוי, הצליח באמת להכנס לנעליו הגדולות של שייקה לוי ולהחזיק סביבו את כל צוות השחקנים שמלווה אותו החל מבמבלץ הרציני, צמד השודדים הלא יוצלח ויש אפילו קטע דראג הזוי בו הגברת עם הבננה שמביאה לו את הג’ננה היא בעצם הוא, בבדיחה פרטית עם קריצה להורים (שלא כ"כ ידעו איך לאכול את זה מחשש שהילדים יבינו כנראה…)

והטווסים? הם לא נכנסו בסוף לגרסא הבימתית של המחזה לצערה של הנסיכה הקטנה – אבל "חוץ מזה היה כיף" וכבר באוטו היא בקשה לחזור הביתה מהר ולראות שוב את במבוני החמוד בטלוויזיה.

בקיצור – באמת אין כמוך במבוני וכן ירבו הצגות כאלה, כל הכבוד!

 

איפה ומתי?

שני 19.5, 17:30, אולם רנה שני, רמב"ם 39, חדרה