שעון קיץ 2027: מתי מזיזים את השעון וכמה טיפים להתמודדות עם השינה של הילדים במעבר לשעון הקיץ

אז מתי מזיזים את השעון ועוברים השנה לשעון הקיץ? כפי שהחוק מחייב, ישראל עוברת לשעון קיץ בסוף מרץ הקרוב, ואנחנו כאן כדי להזכיר לכם.
עדכון 25 באוקטובר 2025 | מערכת קינדרלנד,
כל הפרטים על שעון הקיץ שמתקרב, מתי השעון מתחלף? האם צריך לעשות משהו בטלפון או בשעונים החכמים? מה הסיפור עם המעבר לשעון קיץ וחורף? מה עושים עם הג’ט לג? ולמה בכלל התחילו עם הסיפור הזה של שעון קיץ וחורף? כל הפרטים בכתבה שבאה בול בזמן.
שעון קיץ 2027: אז מתי מזיזים את השעון בישראל?
לפני הכל: שעון הקיץ של ישראל לשנת 2027 יתחיל בארץ לפנות בוקר ב-27 במרץ 2027.
בשעה 02:00 בלילה מזיזים את המחוגים שעה אחת קדימה ל-03:00 לפנות בוקר. אמנם מפסידים שעת שינה… אבל למחרת מרוויחים עוד שעה של אור יום בסוף היום.
שעון קיץ בישראל: סוף חודש מרץ
שעון הקיץ בישראל מתחיל מדי שנה בלילה שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00 בלילה ונמשך עד חודש אוקטובר – אז נזיז את השעון שעה אחת קדימה. שימו לב שלפעמים השינוי נעשה בימי חמישי ולפעמים במוצאי שבת – מומלץ להתעדכן.
שעון חורף בישראל: סוף חודש אוקטובר
שעון החורף בישראל מתחיל מדי שנה בלילה שלפני יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00 בלילה ונמשך עד סוף חודש מרץ. במעבר לשעון החורף מזיזים את השעון שעה אחת אחורה (כן כן.. מרווחים שעת שינה – אבל מפסידים שעת אור עם הילדים בגינה בסוף היום, כי מחשיך יותר מוקדם).
שימו לב שגם כאן לפעמים השינוי נעשה בימי חמישי ולפעמים במוצאי שבת – מומלץ להתעדכן.
שעון הקיץ: עדכון בטלפונים ניידים
טלפונים ניידים, מחשבים ושעונים חכמים אמורים לעדכן את השעה אוטומטית (מומלץ לוודא שהאופציה פעילה אם אתם לא רוצים לאחר או להקדים למחרת לעבודה או לבית הספר ולגן של הילדים…)
אבל באמת שאין סיבה שתישארו ערים עד 2:00 בלילה בשביל לעדכן את השעון… ככה תבדקו אם הטלפון הנייד שלכם יתעדכן אוטומטית על החלפת השעון לשעון קיץ או חורף:
הגדרות באייפון:
הגדרות > כללי > תאריך ושעה > לחצו על כיוון אוטומטי (יש לוודא אזור: זמן ירושלים)
הגדרות באנדרואיד:
הגדרות > מערכת/כללי > תאריך ושעה > סמנו תאריך ושעה אוטומטיים (יש לוודא אזור: זמן ירושלים)
מהו זמן מקומי, לאומי וזמן עולמי?
עדכון שעונים אנלוגיים
בשעונים אנלוגיים כמו שעוני קיר, שעונים מעוררים ובחלק מהמכשירים הביתיים כמו תנורים וכו’ יש לעדכן את השעה באופן ידני. את העדכון תוכלו לעשות כבר בערב שלפני או למחרת בבוקר.

מה עושים עם הג’ט לג?
גם אתם מרגישים עייפים ביום שעוברים לשעון קיץ ולא מצליחים להתחיל לתפקד בבוקר בלי כמה וכמה כוסות קפה? או שאולי עם המעבר לשעון חורף אתם מרגישים בסוף היום עייפות לא מסוברת ורוצים ללכת לישון כבר ב-18:00 בערב שפתאום מרגיש לכם כמו 22:00 בלילה? כנראה שיש לכם הג’ט-לג בגלל הזזת השעון.
הג’ט-לג שנוצר בעקבות הזזת השעון (המכונה בשפה הרפואית Social Jetlag) נובע מכך שהשעון החיצוני משתנה בפתאומיות, בזמן שהשעון הביולוגי הפנימי שלנו עדיין מכוון לזמן הקודם. אומרים שהמעבר הקשה יותר הוא המעבר לשעון קיץ באביב, שבו אנו גם מאבדים שעת שינה חשובה.
אז תרשמו לכם תזכורות ל-23 במרץ 2027 כדי להתחיל את ההסתגלות ולהקל על הגוף לעבור את השינוי בצורה חלקה, כי המומחים ממליצים לעשות כמה צעדים פשוטים, חלקם בימים שלפני המעבר וחלקם בימים שאחריו:
1. הכנה מראש 4 ימים לפני המעבר:
הולכים לישון מאוחר או מוקדם יותר (בהדרגה)
תזיזו את שעת השינה והיקיצה שלכם בצורה הדרגתית ברבע שעה כל יום. לקראת שעון קיץ – תלכו לישון מוקדם יותר ולקראת שעון החורף תלכו לישון מעט מאוחר יותר.
התאמה הדרגתית של שעות הארוחות:
גם כאן מומלץ לעשות את זה הדרגתי – תזיזו מדי יום את זמני הארוחות שלכם ברבע שעה, כי אומרים שגם מערכת העיכול משפיעה על השעון הביולוגי.
2. ביום המעבר ובימים שאחריו
חשיפה לאור השמש בבוקר:
אור השמש הוא המסנכרן החזק ביותר של השעון הביולוגי – תקפידו לפתוח חלונות או לצאת החוצה ל-15-20 דקות מיד לאחר היקיצה כדי לאפס את המערכת ולהפסיק את ייצור הורמון השינה (המלטונין)
המנעו ממסכים בלילה
טוב ההמלצה הזאת תמיד נכונה אבל במיוחד בימים של ג’ט לג מכל סוג הוא. בלילה, הפחיתו חשיפה לאור הכחול והמרצד של הסמארטפונים, הטלוויזיה ומסכים מכל סוג שהוא לפחות שעה לפני השינה. כידוע האור הזה משבש את היכולת של הגוף להירדם בזמן החדש.
צמצום קפאין ואלכוהול בסוף היום:
בימים הראשונים של המעבר משעון לשעון השתדלו להמנע משתיית קפה או משקאות אנרגיה החל משעות אחר הצהריים כדי לא לפגוע באיכות השינה שלכם.
הזהרו עם השנ”צ
כמו בג’ט לג שאחרי טיסה ארוכה – הזהרו עם השנ”צ: אם אתם מרגישים עייפות קיצונית, תנומה קלה של עד 20 דקות בצהריים היא בסדר, אך הימנעו משינה ארוכה שתקשה עליכם להירדם בלילה.

התמודדות של ילדים ותינוקות במעבר לשעון קיץ או שעון חורף
שעונים ביולוגיים של תינוקות וילדים צעירים רגישים במיוחד לשינויים במעברים בין שעוני הקיץ והחורף,מאחר והשעון הביולוגי שלהם מושפע בעיקר מהרגלים, מאור היום ושעות החשיכה ופחות מהמספרים שמופיעים על השעון. כמה טיפים למעבר קל של
במעבר משעון קיץ לחורף וההיפך החשיכו מעט את החדר: מאחר ויש עדיין אור בחוץ בשעות הערב או בשעות הבוקר המוקדמות, השתמשו בווילונות אטומים או תריסים כדי לאותת לגוף של הילד שהגיעה שעת השינה או שעדיין לא הגיעה השעה לקום ולהתחיל את היום.
שמרו על שגרת הערב: טקסי השינה הקבועים כמו ארוחות ערב, מקלחת, סיפור וכיבוי אורות מעניקים לילדים ביטחון ומסייעים להם להרגע גם אם השעה מרגישה להם מעט שונה.
צאו בחוץ: בבוקר שאחרי החלפת השעון, פתחו את החלונות לרווחה או אם יש לכם זמן, תצאו עם הילדים לטיול קצר בחוץ – אור השמש הטבעי הוא הכלי הכי יעיל לאיפוס השעון הביולוגי של הילדים.
הימנעו ממסכים: טלפונים, טאבלטים וטלוויזיה פולטים אור כחול שמשבש מאוד את השינה. במיוחד בתקופת המעבר בין השעונים הקפידו על שעתיים ללא מסכים לפני השינה.
סבלנות: מערכת העצבים של הילדים זקוקה לזמן וזה נורמלי לחלוטין לראות בימים הראשונים שינויים במצב הרוח, עייפות מוגברת בצהריים או קשיים בהרדמות. ברוב המקרים הגוף של הילדים מסתנכרן מעצמו תוך מספר ימים לשעון החדש.
הנה מדריך מפורט ומעשי להתמודדות עם המעברים, וההבדלים הדרמטיים ביניהם:
המעבר לשעון קיץ – לא רוצים לישון רוצים להשתגע!
במעבר לשעון הקיץ במרץ אנחו מפסידים גם שעת שינה. ילד שהיה רגיל ללכת לישון ב-19:30 יידרש כעת ללכת לישון כשיש עדיין אור שמש בחוץ, וגופו ירגיש כאילו השעה היא רק 18:30.
הקדימו בהדרגה את שעת השינה:
שיטת ההקדמה המדורגת אומרת שכ-4 ימים לפני המעבר של השעון, מקדימים את שעת ההשכבה ושעת היקיצה בבוקר ב-15 דקות בכל יום.
מקדימים את החושך בערב:
מאחר שבשעון הקיץ יש עדיין אור בשעות הערב, הגוף לא מייצר מספיק הורמון השינה (מלטונין) אז מומלץ לסגור את התריסים והווילונות בבית כבר כשעה וחצי לפני השינה, ולהעביר את הבית לתאורה רגועה וחמימה.
שמרו על שגרת הערב: הקפדה על שגרת השכבה וטקסי השינה: לילדים קשה להירדם כשהם חשים בשינוי. שמרו על סדר פעולות קבוע (מקלחת, סיפור, חיבוק, כיבוי אורות וכו’) היוצרת עוגן שמסמן למוח שהגיע זמן לישון, בלי קשר לשעון שבחוץ.
מעבר לשעון חורף – השכמה מוקדמת:
במעבר לשעון חורף באוקטובר אנחנו אמנם מרוויחים שעת שינה אבל עבור הורים רבים, מדובר בבעיה כי הילד שהיה רגיל להתעורר ב-06:00 בבוקר, מתחיל להתעורר עכשיו בנון שרלנט ב-5:00 בבוקר (לפי השעון החדש).
אחרו בהדרגה את שעת השינה: כ-5 ימים לפני המעבר לשעון חורף, תתחילו לאחר את שעת ההשכבה של הילדים ברבע שעה כל לילה. בנוסף תאחרו מעט גם את זמני הארוחות ואת שנת הצהריים אם הילדים עוד ישנים.
חדר חשוך בבוקר: בגלל שהשמש זורחת עכשיו מוקדם יותר, מומלץ להשתמש בווילונות אטומים או תריסים כדי למנוע מאור השמש להעיר את הילדים מוקדם יותר.
עמימות על הבוקר: גם אם הילדים התעוררו ב-05:00 בבוקר, השתדלו לא להדליק אורות בבית ובטח שלא להתחיל ארוחות בוקר. תשמור על סביבה שקטה למשך כחצי שעה כדי לאותת ילדים שהזמן השתנה.

שעון קיץ וחורף בישראל – שאלות ותשובות:
איך יודעים מתי מתחלף השעון משעון קיץ לשעון חורף וההיפך? זה פשוט – שעות קיץ מתחיל תמיד בסוף חודש מרץ ושעון החורף בסוף אוקטובר. יש תמיד עדכונים באתרי האינטרנט ובאתרי החדשות.
מי קובע את הזמן בישראל?
חוק קביעת הזמן, במדינת ישראל שנחקק ב-2013 מגדיר שהזמן המקומי של ישראל נקבע על פי המעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה.
איפה מתפרסמים את המועדים של שעון הקיץ והחורף בישראל?
הפרסומים בעניין מופיעים מדי פעם באתרי האינטרנט של משרד הפנים או באתר משרד הכלכלה והתעשייה ובנוסף באתרי החדשות ברחבי הרשת.
איך קובעים את הזמן המדויק בישראל?
במעבדה יש מערכת של ארבעה שעונים אטומיים ברמת דיוק גבוהה, המסמנים את הזמן המקומי של מדינת ישראל בהתאמה לזמן העולמי. הסימון של הזמן המתואם בישראל מוגדר: UTC (INPL)
מה זה אומר הזמן המקומי?
בכל מדינה יש זמן מקומי לאומי, המוגדר לפי אזור הזמן בה היא נמצאת ביחס לקו האורך 0 המתחיל מהעיירה גריניץ’ שליד לונדון. (מוכר היסטורית משידורי ה-BBC ברדיו שדאגו להזכיר את זה בכל פתיח של מהדורת חדשות.)
איך קובעים את הזמן העולמי?
לפני כ-140 שנה התקיימה בארה”ב ועידת המרידיאן הבינלאומית בה נקבע לראשונה הזמן העולמי ביחס לקו האורך אפס העובר במצפה הכוכבים הבריטי בגריניץ’ (שעון גריניץ’ – GMT) וממנו נגזרות השעות בכל מדינה ומדינה בהתאם לאזור הזמן בה היא ממוקמת מתוך 24 אזורי זמן שנקבעו. החל מ-1972 נכנס לתוקף תקן עולמי חדש של זמן שנקרא UTC.
מה ההבדל בין GMT ל-UTC?
GMT הוא שעון גריניץ’ הנקבע על פי תצפיות אסטרונומיות במצפה הכוכבים המלכותי.
ה-UTC הזמן העולמי מתואם, (Coordinated Universal Time) הוא תקן הזמן החדש הנקבע בשילוב של קצב סיבוב כדור הארץ עם רשת עולמית של שעונים אטומיים.
מה זה שניה מעוברת?
כדי שתהיה התאמה בין הזמן האטומי לזמן האסטרונומי (שנקבע על פי קצה הסיבוב של כדור הארץ שאינו קבוע), מוסיפים מדי פעם לזמן ה-UTC שנייה מעוברת (Leap Second) כמו בשנה מעוברת.
האם לזמן העולמי יש שעון קיץ וחורף?
אז זהו שלא. וכשרוצים לדעת איך להגדיר את השעון בישראל יש להוסיף שעתיים או שלוש שעות בהתאם לשעון המקומי בארץ. (לדוגמה, שעון החורף של ישראל הוא UTC+2 ושעון הקיץ הוא UTC+3 או GMT בהתאמה)
למה דווקא בשעה 2:00 בלילה מזיזים את השעון קדימה? זאת בכדי לשמור על סינכרוניזציה של הזמן המקומי ישראלי עם הזמן עולמי UTC. מכיוון שהזמן מקומי שלנו מקדים את הזמו העולמי בשעתיים, אז כאשר בישראל שעה 2:00 בלילה אז בגריניץ’ ולפי זמן העולמי זה יהיה השעה 00:00 בלילה.

למה בכלל יש שעון קיץ וחורף? ומי התחיל ראשון עם המנהג הזה?
אומרים שהכל בגלל אמריקאי אחד בשם בנג’מין פרנקלין שהיה שגריר ארצות הברית בצרפת, שהציע יום אחד למארחים הצרפתים שלו לקום שעה אחת קודם כדי לחסוך בעלות הנרות שהם הדליקו מדי ערב, אבל הצרפתים לא זרמו עם הרעיון שלו…מי שכן אהב את הרעיון הם השכנים הגרמנים שהיו הראשונים להפעיל את שעון הקיץ בשנת 1916 כדי לחסוך בעליות הפחם. בעקבות גרמניה גם האנגלים החלו להפעיל את שעון הקיץ מאותן סיבות והשיטה הונהגה במשך מאה השנים האחרונות גם בארה”ב ובמרבית מדינות העולם.
בשנים האחרונות, חל שינוי עולמי שבמסגרתו רוב מדינות העולם ביטלו את המנהג להזיז את הזמן המקומי בהתאם לשעון הקיץ ושעון החורף, בהן רוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה.
באיחוד האירופי הוחלו שכל מדינה תחליט לעצמה האם להמשיך עם השיטה או לבטל אותה. בארה”ב ובישראל השיטה עדיין נהוגה ומדי סתיו ואביב אנחנו נקראים להזיז את השעון שעה אחת קדימה או אחורה בהתאם לשעון אליו עוברים.
גם בארה”ב יש גורמים הלוחצים להפסיק עם שינוי השעון בחורף. בנוסף, הפרלמנט האירופי הצביע ב-2019 בעד ביטול המעבר העונתי לשעון קיץ כך שכל מדינה באיחוד סוברנית להחליט אם להישאר במשך כל השנה באזור הזמן הרגיל שלה או לעבור באופן קבוע לשעון קיץ.

לא עוצר מלכת: ההסטוריה של שעון הקיץ בישראל
שעון הקיץ הונהג הונהג לראשונה בארץ ישראל ב-1940 על ידי השלטון הבריטי כדי לחסוך באנרגיה במהלך ימי מלחמת העולם השנייה. עם קום המדינה הוחלט להמשיך עם הנוהל הבריטי שהחזיק מעמד למשך כ-10 שנים, אז בעקבות לחצים פוליטיים ודתיים הקשורים לזמני תפילות השחר והסליחות, בוטל שעון הקיץ כמעט לחלוטין למשך כ-16 שנים.
לאחר מלחמת יום כיפור ומשבר האנרגיה העולמי הוחזר מדי פעם וללא עקביות שעון הקיץ, על פי שיקול דעתם של שרי הפנים המתחלפים מה שיצר בלבול רב. המצב השתנה עם חקיקתו של חוק הזמן הנוכחי ב-2013 שהאריך משמעותית את תקופת שעון הקיץ לכ-210 ימים בשנה בהתאמה למדינות האיחוד האירופי. נכון להיום על פי החוק מתבצע מעבר משעון לשעון פעמיים בשנה – באוקטובר לשעון חורף ובמרץ לשעון קיץ.

מה התכניות להמשך לגבי הפעלת שעון הקיץ והחורף בישראל ובעולם?
במדינות שניסו לבטל את הזזת השעון התגלה פער גדול בין הרצון הציבורי לבין המציאות בשטח. רוב המדינות שביטלו את המעבר העונתי ובחרו בשעון קיץ קבוע גילו שהחורף הפך לבלתי נסבל, וחלקן הגדול אכן התחרטו וחזרו בהן.
במדינות שניסו לבטל את הזזת השעון העונתית ובחרו בשעון קיץ קבוע גילו שהחורף הפך לבלתי נסבל, וחלקן הגדול כמו ארה”ב, רוסיה ואנגליה חזרו בהן בעקבות לחץ ציבורי רב.
גם באיחוד האירופי הסוגייה עדיין לא הוכרעה למרות משאל העם הענק שקבע ברוב של 84% כבר ב-2018 על ביטול הזזת השעון – בגלל ויכוח בין המדינות שלא הגיעו להסכמה לאיזה שעון להצמד – שעון חורף כמו שרוצות המדינות הצפוניות כדי להימנע מבקרים חשוכים או שעון הקיץ כמו המדינות הדרומיות כדי להנות מהתיירות והערבים הארוכים.
ההתלבטות לגבי עצם הפעלת שעון הקיץ והחורף או ביטולו, נוגעת לשיקולים רבים של חסכון באנרגיה, בריאות ובטיחות הציבור, והכל בהתאם למיקום הגיאוגרפי ושעות הזריחה והשקיעה של השמש בכל מדינה ומדינה:
- איגוד רופאי השינה האמריקאי, יצאו בקריאה לבטל את המעברים העונתיים ולעבור לשעון קבוע בשל הנזקים הבריאותיים כמו עליה באירועי לב ושבץ המגרמים מהמעבר ומשיבוש השעון הביולוגי של הגוף.
- יש ויכוח לאיזה שעון קבוע לעבור – האם לשעון קיץ קבוע או לשעון חורף קבוע והעמדה משתנית בהתאם למיקום הגיאוגרפי של המתנגדים או התומכים – במדינות צפוניות סובלים מבקרים חשוכים ובמדינות דרומיות מחשיכה מוקדמת שגורמת לנזקים ולעליה בהוצאות האנרגיה.
- רוב רופאי השינה ממליצים על מעבר לשעון חורף קבוע (שתואם את השעון הביולוגי הטבעי ואת שעות זריחת השמש בבוקר) לעומת מומחי בריאות הציבור וכלכלנים שמעדיפים שעון קיץ קבוע כדי להרוויח את שעות האור והפעילות בערב.

אז לפי מה שבדקנו, נכון להיום, אין בישראל תוכנית כלשהי לשינוי המצב הקיים, והמשק הישראלי ממשיך לפעול לפי מתכונת החוק משנת 2013. עם זאת, יש קולות לכאן או לכאן הקוראים לשנות את המצב והחוק הקיים, בדומה לוויכוח הציבורי והרפואי שמתקיים במדינות רבות בעולם. אנחנו מבטיחים להמשיך לעקוב ולעדכן.
