4.2.2010מאת: ורד שלאוזר-אידה
חורף…
אני אוהבת את החורף, גשם עושה לי טוב, שלוליות ומגפים משמחים אותי. ומה יותר טוב מאשר להתכרבל מתחת לשמיכה עם משקה שוקולד חם וספר טוב?
המטריה הגדולה של אבא
כתב: לוין קיפניס
איירה: פזית מלר-דושי
הוצאת ספר לכל
בחוץ יורד גשם ואימו של טל רוצה שיישאר בבית ולא ילך אל הגנון. אך טל שנקרא טל תלתל לא מפחד מפני הגשם. להיפך, הוא לוקח את המטריה הגדולה של אבא ובדרכו אל הגנון, פוגש בחבריו ואוסף את כולם מתחת למטריה הגדולה של אבא.
שלולי
מירה מאיר
צייר: יפתח אלון
כתר-לי
איזה כיף לקפץ בחורף במגפי גומי בתוך השלוליות? רון אהב שלוליות.
לא היה דבר שגרם לרון שמחה רבה יותר משלוליות.
עם הגשמים הראשונים היה רון יוצא לחצר לחפש שלוליות. ובתוך השלוליות חיפש רון את החבר שלו- "שלולי"זה שנראה בדיוק כמוהו וגר בתוך השלולית.
מגפים
כתבה: מרים רות
ציירה: מיכל אפרת
הקיבוץ המאוחד
היורה ירד ואבא הוריד מהארון העליון את המגפיים של בני המשפחה. לאבא מגפי גומי שחורים, לאמא מגפים אפורים עם פרווה לשחר מגפיים חומים מבריקים. רק לצפריר לא היו מגפיים. אבא מבטיח לצפריר כי כשירד שוב גשם הוא יקבל את המגפיים האדומים שהוא כל כך רוצה.
טיפ טיפה של חורף
כתב: פול סטיוארט
אייר: כריס רידל
סיפור חורף מקסים, בסדרת הספרים על הצמד הכובש: הארנב והקיפוד. בזמן שקיפוד מתכונן לשנת החורף שלו, הוא מבקש מחברו הארנב לשמור לו טיפ טיפה של חורף, כדי שגם הוא, כשיתעורר משנתו, יוכל לחוות הרגשה של חורף. כדי שהארנב לא ישכח, חורט לו קיפוד תזכורת על גזע העץ. בזמן שהקיפוד ישן את שנת החורף מתכסה כל האזור בשלג כבד.
כבר לא נותר מה לאכול וארנב מתחיל לאכול את קליפת העץ ו… את התזכורת שחרט לו הקיפוד. האם הוא יזכור את הבטחתו? ואיזו טיפה מהחורף יבחר לשמור?
המשאלה של ארנב
כתב: פול סטיוארט
צייר: כריס רידל
ספר נוסף בדרת הספרים של ארנב וקיפוד. ארנב וקיפוד הם חברים הכי טובים, ולמרות זאת הם לא יכולים להיפגש לזמן ארוך בכל יום, שכן ארנב פעיל ביום וקיפוד פעיל בלילה.
יום אחד מביע ארנב משאלה בה הוא מבקש שלפחות פעם אחת יישאר עימו קיפוד יום שלם. באותו יום יורד גשם שמציף את האזור כולו וקיפוד אכן מבלה עם ארנב יום שלם.
ארנב מרגיש אשם כי הוא חושב שבגלל משאלתו ירד גשם כל כך חזק שגרם להצפה שמנעה מקיפוד לישון ביום.
הגשם של סבא אהרון
כתב: מאיר שלו
אייר: יוסי אבולעפיה
פעם אחת בא החורף, אבל גשם לא ירד ולא היו עננים. "העננים גרים במערה על ראש ההר"אמר סבא אהרון לחבריו, "צריך לעלות לשם ולבדוק מה קרה." "אנחנו לא מאמינים לך,"אמרו החברים, "תמיד יש לך כל מיני סיפורים משונים."אבל סבא אהרון התעקש, אמר שאין ברירה ומוכרחים. ומה קרה אחר-כך? פה מתחילה ההרפתקה הגדולה.
האבנים של אסטון
צירה וכתבה: לוטה גפנבלד
הוצאת בבל * ידיעות אחרונות
אסטון אוסף את כל האבנים המסכנות מהרחוב. למה הן מסכנות? כי חורף וקר להן.
לפעמים הן גדולות ולפעמים קטנות. הן תמיד בודדות ועל כולן הוא מרחם. והוא לוקח אותן הביתה ורוחץ אותן במים חמים ומכסה אותן ומסדר להן מיטה חמה, עד שבבית נהיה קצת צפוף…
המטריה של רותי
מאת: דינה דז’טלובסקי
יצא לאור ב-1973
ספר שמאוד אהבתי בילדותי ואולי הוא הגורם לכך שאני מאוד אוהבת מטריות.
ובכל פעם שאני ניצבת בחנות מול דלי מלא במטריות אני עדיין מחפשת מטריה אדומה עם נקודות לבנות ממש כמו של רותי. את הספרים האהובים של ילדותנו אפשר להשיג שוב במהדורות חדשות. בחנות ‘אמילי’ בשד’ בן גוריון59 ת"א
על עלה ועל אלונה
מאת: שירה גפן
אייר: דוד פולונסקי
ספר באווירה חורפית, בדרכה מן הגן עוברת אלונה בגן ומוצאת עלה בצורת לב. זה לא עלה רגיל ואלונה מתקשה להיפרד ממנו גם כשהיא שומעת ממרחק את העץ מדבר אליה ומספר לה שזהו בעצם לב בצורת עלה- הלב שלו. הלב של העץ.
דיסה לאפרוח
מאת: כרמי כץ בק
איירה: ליאת אלוף
זהו ספר קלאסי. כמו כל אמא, גם אמא תרנגולת דואגת לאפרוח שיגדל להיות חזק ומלא כוח.
היא יוצאת אל המכולת לקנות"קצת סולת, סוכר, חלב וזנב שיבולת להכין דייסת סולת לאפרוח שיצבור קצת כוח…"
בדרך מצטרפים אליה אווזה, ארנב , צב ,צפרדע ועכבר. וכידוע לכם, כשאנחנו מתכננים משהו לילדים- הם תמיד אותנו מפתיעים.
סיפור זה הוא מהאהובים אצלנו בבית. ממש כמו הדייסה שאני מכינה כשרק מרגישים את החורף באוויר. למי שלא אוהב דייסת סולת אני מכינה דייסת קורנפלור חמה ומתוקה-העיקר הכוונה.
מרק דלעת
מאת: הלן קופר
סיפור על חברות שעומדת למבחן בגלל מרק הדלעת.
חתול, סנאי וברווז הם חברים טובים שגרים יחד בביתם ביער שיגרת יומם מתנהלת כך שבכל יום הם מבשלים מרק דלעת ולכל אחד מהם תפקיד קבוע בתהליך ההכנה. עד שיום אחד מחליט הברווז על חילוף תפקידים. החברים מתנגדים ומתחיל ריב שבסופו עוזב הברווז את הבית. יחד עם הדאגה לשלומו של הברווז, החתול והסנאי מוצפים רגשות אשם וכשסוף סוף חוזר החבר הביתה הם נותנים לו לבשל אפילו שכל המטבח מתמלא בשלוליות מרק.
אין ספק כי מרק דלעת הוא מרק בריא ביותר כך יגידו לכם כל העוסקים בתזונה אבל לשכנע בכך את הילדים זה כבר סיפור אחר… עם הסיפור המקסים ומתכון המרק המצורף ההצלחה שלכם מובטחת- הקטנים ילקקו את הצלחת(מתכון טעים במיוחד תמצאו בספרי, "לגעת בסיפור"עמ’41)
מרק במתנה
כתבה: גינה שימבורסקי
איירה: אורה איל
הוצאת אגם
"מרק במתנה"הוא סיפור על נתינה ואהבה טהורה בעיקר מהפעוט, גידי, שרוצה להחזיר טובה גדולה להוריו וסבו וסבתו שמפנקים אותו ומעניקים לו מתנות. גידי רוצה גם הוא לתת להם מתנה מיוחדת. משהו שהוא הכין בעצמו…משהו הנוגע לצורך הכי בסיסי שלנו- מזון.
מה הכין גידי? מרק! מרק במתנה. מרק מכל טוב שיש בבית ובסביבה הקרובה אליו: חלב וקמח, אטריות, פטריות אפילו פלסטלינה וגרב עם חור ועוד ועוד…
מי זקוק לחיבוק
כתב: רענן לוי
איירה: קסניה טופז
הוצאת ידיעות אחרונות
"מי זקוק לחיבוק"הוא סיפור על חיבוק חם ואוהב שמחפש למי הוא שייך, אבל הרחוב עמוס באנשים עסוקים, קר וגשום והחיבוק נודד ברחוב ומחפש אולי חיבוק לעצמו? (גם חיבוקים זקוקים לחיבוק). בדיוק אז, עובר ברחוב איש אחר שהחיבוק מרגיש שהוא ממש מתאים לו. החיבוק מתגנב ונכנס לאיש אל מתחת למעיל. כאשר האיש מגיע הביתה, אל בנו, החיבוק ידע כבר למי הוא שייך.
הצב המצונן
כתבה: שולי מלכה
אייר: עדן מלכה
ספרי גן עדן
אי אפשר לדבר על חורף בלי להזכיר צינון או שפעת קלה. הספר מגולל את סיפורו של הצב ארנון, שהרגיש לפתע מצונן והחליט לרפא את עצמו בדרך משעשעת. הוא בוחר לדמיין שקיץ בחוץ, חובש כובע מצחיה, אוכל גלידה ומצייר ציורים צבעוניים של שמש, ים וארטיקים בכל הצבעים.
ומוכיח שכדאי וגם שווה לחשוב מחשבות חיוביות שעוזרות להתרפא.
ספר מקסים באיוריו הצבעוניים שאוירו על-ידי עדן מלכה בן חמש וחצי!
מי ימצא את הקול של מימי?
כתבה: כרמי כץ-בק
איירה: ליאת אלוף
הוצאת ענבים
"מִימִי גַּנֶּנֶת בְּגַן"עֲרָבָה",לֹא גַּנֶּנֶת שֶׁצּוֹעֶקֶת אוֹ צוֹרַחַת
הִיא תָּמִיד מְדַבֶּרֶת בְּשֶׁקֶט, בְּנַחַת. בְּבֹקֶר אֶחָד, שֶׁהָיָה קַר בִּמְיֻחָד,
הִתְיַשְּׁבָה מִימִי לְהַקְרִיא לַיְּלָדִים סִפּוּר. אֶת הַסֵּפֶר פָּתְחָה וְ…לֹא יָצָא לָהּ שׁוּם דִּבּוּר! הִתְגַּיְּסוּ כָּל הַיְּלָדִים וְיָצְאוּ לְמַסַּע חִפּוּשִׂים. הַאִם יַצְלִיחוּ לְהַחְזִיר לְמִימִי אֶת הַקּוֹל?"
ספר חמוד על גננת חמודה עוד יותר וילדים שמתגייסים לעזרתה כאשר היא מאבדת את קולה. אני חושבת שכל גננת תקבל השראה מהספר המתוק הזה.
ספר שמתאים מאוד לקריאה ביום חורף קר, עם משקה חם ומתוק.
חורף נעים וכייפי, ורד
הקודם