סיפורי שפת הנחל
על שפת הנחל יושבים ביחד אוגר ועבכרוש, צפרדע ירוקת הראש וצב – אם השיר הזה מוכר לכם כנראה שגדלתם בזמן ששודרה בטלווזיה הסדרה האנגלית האהובה על ילדי שנות השבעים והשמונים שספרה על עלילות בעלי החיים שגרו על שפת הנחל והפכו לסרט אנימציה חדש ורוויי אפקטים.
עלילת הסרט
האמי האוגר, רודריק העכבר וג’יפי השרקן הם הדמויות היותר פופולריות שצמחו על מסך הטלוויזיה. עכשיו, עולמם המופלא והרפתקותיהן מגיעים למסך הגדול!
הסרט מספר את סיפורם של שלושה חברים – האמי האוגר, רודריק העכבר וג’יפי השרקן שנסחפו במורד הנהר בסערה גדולה וכעת יוצאים למסע בעקבות ביתם. מסעם, גדוש במפגשים קומיים וסכנת דרמטיות, הופך מסוכן אף יותר כשהם מגלים סמוך להגעה ליעדם שגדת הנחל שלהם מאוימת על ידי מפעל ופלים, מרמלדה ודונאטס שבעליו הם החתולים הרעים, והוא עצמו מזהם את שטחם בפסולות מסוכנות – הזיהום הגדול!
במהלך המסע, שלושת החברים פוגשים קשת רחבה של דמויות כולל שני בדרנים אמריקאיים – סוניה, עכברה מזמרת והינדלגס, עכבר ניו יורקי שעושה סטאנד אפ קומדי.
השניים נשכרו כדי לבדר את החתולים השמנים ומוצאים עצמם כלואים כשהם מגלים את סודותיהם האכזריים ומנסים להוציא אותם לעולם. הכל נראה אבוד כשענן שחור מכסה על כל החברים ומאיים על חייהם. אבל הם ניצלים הודות לעולם שלם של בעלי חיים תת קרקעיים שמתוך הכרח בנו חיים חדשים, בטוחים מפני זיהום, מתחת לאדמה. החברים מחליטים לתכנן מתקפה על המפעל כדי להפסיק את הזיהום וכדי להציל את סוניה והינדלגס… בפינאלה דרמטית בהשתתפות ג’יפי באווירון שלו, רודריק בסירה והאמי בג’יפ – שלושת הגיבורים, עם עזרה מחבריהם, מנצחים את החתולים השמנים ושומריהם.
הסדרה מובאת אל המסך הגדול באמצעות שימוש בכלי אנימציה מתקדמים, הדמיית מחשב ואמנות בובות מובילה. המומחה הבריטי בתחום, ג’ון הנדרסון (היוצר הראשי וההשראה מאחורי SPITTING IMAGE) ביים את היצירה לצד מפעילי בובות זוכי פרסים.
על שפת הנחל
ב-4:50 ביום ראשון בשלושה ביולי 1960 – שודר הפרק הראשון של TALES OF THE RIVERBANK בבי.בי.סי באנגליה. בסדרה כיכבו בעלי חיים שונים – ערבוביה מסקרנת של חיות בית וחיות בר שיכולות לדבר זה עם זה. באנגליה הקולות היו של ג’וני מוריס האגדי. הדמויות העיקריות היו האמי האוגר, מר שרקן ורודריק העכבר.
אבל למעשה הפרק הראשון של הסדרה צולם בגארג’ בטורונטו, קנדה בדצמבר 1958 על ידי היוצרים השותפים דיוויד אליסון ופול סאתרלנד. שני יוצרי הקולנוע רכשו את האוגר והעכבר הראשונים שלהם בבית כלבו ואת השרקן בחנות חיות. הם כתבו את התסריטים, פיקחו על עבודת המצלמה, עשו את הקולות ואפילו הלחינו את המוזיקה. הרעיון היה ליצור תכנית לא אלימה ומבדרת שילדים יאהבו וההורים יוכלו לצפות בה יחד איתם.
אליסון לקח את הפיילוט ללונדון לבי.בי.סי והם כל כך התפעלו מהיצירה עד שהזמינו במקום 13 פרקים. כוכבי הסרה היו בעלי חיים שנעו בסירות, מכוניות, כדורים ומטוסים וביתם היה מרוהט ברהיטים בגודל החיה. הפרקים ארכו 15 דקות כל אחד. כדי להראות שהחיות מדברות הודבק לחיך שלהם ממרח חמאת בוטנים דביק.
התכניות הראשונות היו בשחור-לבן וב-1972 עונה נוספת של 26 פרקים שצולמה כולה בצבע. למרבה הצער בי.בי.סי אכפו באותה עת חוק שאסר לדבב את קולם של בעלי חיים אמיתיים, והחברה לא יכולה הייתה לקנות את הסדרה החדשה. אליסון וסאתרלנד לא נרתעו והציגו את הסדרה החדשה שלהם לגראנדה שזכתה לשם HAMMY’S
TALES OF THE RIVERBANK.
הסדרה המשיכה להיות משודרת בשנות השבעים והשמונים והפופולריות שלה לא גוועה. כשהוצא וידאו שלה הוא נשאר ברשימת עשרת הכותרים המובילים במשך 16 שבועות. ערוץ 4 הבריטי התלהב מגובה המכירות ושחרר עוד 26 פרקים שכל אחד מהם נמשך 5 דקות כשעל הקולות אחראי ג’וני מוריס שנקרא לעשות זאת שוב.
במשך 47 שנים TALES OF THE RIVERBANK היה להצלחה בינלאומית גדולה. לעיתים נדירות ירדה הסדרה מהמסך ב-48 הארצות בהן שודרה וביניהן ארה"ב, אפריקה, שבדיה, נורבגיה, פינלנד, דנמרק, פורטוגל, ערב הסעודית, סינגפור, צ’כיה, בולגריה, יוגסלביה, תאילנד, הולנד, פולין הונגריה, רומניה וגם בישראל. כמו כן, הסדרה זכתה ביותר ממאה פרסי טלוויזיה.
ריאיון עם המפיק פיטר ווטסון-ווד
יוצר הקולנוע עטור הפרסים, פיטר ווטסון-ווד, מסביר את הרקע לגרסה הקולנועית של הסדרה הידועה. "לסרט יש היסטוריה יוצאת דופן. הסדרה המקורית עדיין שומרת על פופולריות כבר מעל לארבעים שנה. היא דובבה נפלא על ידי ג’וני מוריס שגילם את כל בעלי החיים הקטנים שמסתובבים על גדת נהר אמיתית וגרים בבתים קטנטנים. "התחלתי להיות מעורב בפרויקט לפני כשנתיים כשפניתי לבעלי הזכויות שרצו לעשות סרט. ג’וני מוריס עשה את זה במשך 3-5 דקות כל פעם, התחלנו לעבוד על טיוטה אבל זה לא עבד כי זה יצא גרסה ארוכה של סדרת הטלוויזיה.
"החלטתי שאנחנו צריכים מסע אפי – משהו נורא קורה – סערה גדולה – וכולם נסחפים במורד הזרם וחייבים לחזור הביתה. חשבנו להיעזר בבעלי חיים אמיתיים, אז נפגשנו עם מאמני בעלי חיים אבל מהר מאוד הבנתי שנותקף על ידי ארגונים למען זכויות בעלי חיים אם נעשה איתם כל מה שהתסריט דרש. אז החלטנו לעשות את זה עם בובות והפכנו את הסרט לאפשרי. אנימציית תלת ממד לבדה הייתה יקרה מדי, אבל שילוב של בובות, הדמיית מחשב ותלת ממד – יכול היה לעבוד טוב – ואז פניתי לבמאי ג’ון הנדרסון – המוביל בתחומו. הוא צירף יחד כמה סטורי-בורדס נהדרים ויוצרי המודלים שלו וצוות בוני הבובות מהטובים שיש הבטיחו שהכל יקום לחיים.
בנינו חלקי סטים באולפן ענק שהיה בעבר האנגר מטוסים. כל סצינות המפתח צולמו כמו סרט אקשן חי אבל עם בובות. תכנית הצילומים שלנו תוכננה לשישה שבועות עם יחידת צילום שנייה שצילמה גדות נחלם, שמיים, מדשאות ירוקות וכו’.
"הקולות לוהקו עוד לפני שהצילום התחיל. היינו זקוקים לכך כי הפלייבק הושמע באולפן כדי שמפעילי הבובות יוכלו להנפיש את היצורים הספיציפיים. כל עבודת האולפן צולמה על רקע מסך כחול ומפעילי הבובות לבשו חלוקים כחולים ונראו כמו חברי כת מיסטית. בפוסט פרודקשן חיברו הכל יחד עבודה שדרשה מעורבות של מאות אנשים מאחורי מחשבים באנגליה ובהודו".
פיטר מסכים שזו הייתה משימה תובענית להרים את כל הסרט. "זה היה אתגר יוצא מן הכלל להרים סרט כזה בתקציב בריטי ובשוק כל כך תחרותי, במיוחד שסרטי ילדים נעשים בצורה כל כך טובה על ידי חברות כמו דרימוורקס ודיסני. אבל הסרט הזה הוא רב קסם ומאוד בריטי ברוחו ובתפאורה עם כמה דמויות אורח אמריקאיות – הינדלגס וסוניה."
הוא מסכם: "לקחנו את סדרת הטלוויזיה המאוד מצליחה כמודל שלנו. הכותב שלנו אנדרו היסלופ עבד על כמה גרסאות שהרחיבו את הרעיון – מסע אפי עם אלמנט ירוק, עם מסר סביבתי כלשהו. המפעל מזהם את הנחל של החיות ואת הסביבה אז החיות הקטנות משתמשות בהליקופטרים ובסירות לעצור אותם וחיים באושר ואושר עד עצם היום הזה. אבל יותר חשוב מזה – הם מעולם לא מוותרים".
ריאיון עם הבמאי והכותב-שותף ג’ון הנדרסון
"עבדתי בסרטי ילדים ובתכניות לילדים בטלוויזיה וגם בסרטי משפחה זמן רב" מציין הנדרסון. "עשיתי דברים מגוונים מSPITTING IMAGE ועד THE BORROWERS וGREYFRIARS BOBBY שתקוותי היא שגרמו לכולנו לצחוק ולבכות במהלך השנים והצילו אימהות מלהתמודד עם הילדים שלהם, לפחות לכמה שעות טובות."
"אבל הסרט הזה נתן לי בפעם הראשונה את ההזדמנות להשתמש במיומנויות של כל האנשים שעבדו יחד אתי בSPITTING IMAGE אבל בסביבה של סרט לכל המשפחה – שילוב של בובות, אנימציה והיכולת להשתמש בטכנולוגיית מחשב מודרנית עזרו לנו להגשים את הרצון הזה. אני מקווה שזה יהיה משהו מיוחד בגדר בידור מושלם לכל המשפחה".
אבל לפני שהמצלמות החלו לפעול נדרש הצוות להכנות רבות. "ציירתי את כל הסטוריבורדס ובגלל ניסיוני הרב בבובות ואפקטים מיוחדים אתה יודע איפה אתה יכול לשים דברים ואיפה אתה יכול לחסוך מעצמך מאות פאונדים אם תשים משהו בקצה המסך ולא במרכזו."
"למרבה השמחה התאפשר לנו לעבוד עם כמה מעצבים מאוד מוכשרים. הרעיון היה ליצור את הדמויות שיעורר הכי הרבה אמפטיה אז הלכנו על עיניים גדולות ופנים עגולות וכל מה שאנחנו אוהבים בצעצועים שאנו קונים לילדים. עבורי האספקט הייחודי של הסרט הוא שכנראה שזו הפעם הראשונה שילדים ייראו את הצעצועים שלהם זזים על המסך. זה אחרת מאשר אנימציית תלת ממד, שהיא חכמה מאוד אבל עולה מיליונים".
הרכבת הסרט הייתה מלאכת מחשבת : "זו הייתה הפקה מתמשכת והסיבה המרכזית היא שהיו לנו כ-1500 שוטים שצולמו על רקע מסך כחול שהיה צריך לטפל בהם ידנית כדי להרחיק את החוטים שהחזיקו את הבובות ולהכניס את הרקעים המתאימים. העבודה הזו מילאה את רוב השנה".
"רצינו לשמור על הרעיון של ג’וני מוריס כמספר" , אומר הנדרסון, "וזו הסיבה שאת התפקיד לקח ינשוף. הוא ממלא את הפערים, מעדכן אותנו במה שקורה ומעניק לאנשים שאהבו את הסדרה דרך להתחבר. קולו של סטיבן פריי נשמע לי טבעי כממשיכו של ג’וני מוריס. אתה רוצה להרגיש שהוא תופס אותך – מצליח להעביר אווירה אנגלית של ימי קיץ זהובים, יערות אידיליים ונחלים זורמים – שאנחנו אוהבים להאמין שקיימים."
ליהוק הקולות האחרים נתנו לג’ון אפשרות לעבוד עם כמה מהכוכבים הקומיים האהובים עליו. "התפקיד הראשי, האמי, הוא כמו ילד – לא טיפש אבל מאוד תמים. הוא חי עד כה במקום מאוד מוגן ולפעמים נדמה שיש לו חורים גדולים בהשכלה שהופכים אותו לדמות אהובה מאוד. עבדתי עם ארדל אוהנלון הרבה והוא יודע לגלם תמימות יותר מכל בן אדם אחר בהיסטוריה האנושית."
"ג’יפי השרקן הוא אחד כזה שחושב שהוא מנהיג אבל כמובן שהוא לא. עשיתי בעבר סרט עם ג’ים בורדבנט בו הוא גילם דמות דומה ומהר מאוד הוא הצטרף אלינו. לקולו של רודריק העכבר רציתי מישהו פיקח. הוא כנראה הכי חכם מבין השלושה. סטיב קוגן היה בחירה טבעית. הוא יכול לעשות מגוון רחב של קולות והוא מצחיק בצורה שלא תיאמן".
השחקנים הקליטו את הקולות כ-18 חודשים לפני שהושלם הסרט משום שהייתה כרוכה בו עבודה פוסט פרודקשן רבה. "אפקטים מיוחדים רבים משמעותם שרשימת הקרדיטים יכולה להיות ארוכה יותר מהסרט כולו" אומר הנדרסון. "רבים מהם אפילו לא פגשתי. היה מישהו מבריק בבומביי שטשטש החוצה את כל החוטים… אבל זה היה כיף גדול שכל זה נעשה והחזרנו את הצוות להשלים את הקולות".
הנדרסון מדגיש: הלב של כל היצירה הוא מפעילי הבובות. הם מהאנשים המיומנים ביותר שיצא לי לעבוד אתם. הם יכולים להקים לחיים גרב, עבדו קשה, התכופפו בתנוחות בלתי הגיוניות ולבשו חלוקים. על אף שאני עובד אתם עשרים שנה אני אף פעם לא לוקח את המיומנות שלהם כמובן מאליו.
26 דמויות מונפשות ובובות הופקו למען הסרט כמו גם אביזרים ומודלים. בניית הסטים ארכה 5 חודשים, הצילומים נמשכו 7 שבועות ו-70 טכנאים היו אחראים להביא את הסיפור לחיים.
הנדרסון מסכם שהוא הושפע מאוד מהסרט "צעצוע של סיפור". "ראיתי את הסרט כשעבדתי בלוס אנג’לס וחשבתי שזה מדהים. היו שם הרבה ילדים וחלקם ממש ניגשו למסך וניסו לגעת בצעצועים. הם ראו את הצעצועים שלהם זזים והשמחה שעולמם קם לתחייה הייתה אדירה. אנימציית תלת ממד עשתה כברת דרך משמעותית. אני מאוד מקווה שילדים ירגישו את את אותה שמחה כשיצפו בסרט הזה וייראו איך הבובות שלהן מתעוררות חיים".
סיפורי שפת הנחל יוצא לאקרנים ביום חמישי, ה- 25/9/08
Tales of the River Bank
סיפורי שפת הנחל
אנימציה/משפחה
אנגליה
2008
אורך הסרט: 76 דקות
ג’ון הנדרסון (בימוי)
פיטר ווטסון-ווד (הפקה)
סיימון באקלי (מפעיל בובות אחראי)
ג’ון איגנטוס (צילום)
קולות:
ג’ים ברודבנט
סטיב קוגן
סטיבן פריי
ארדל אוהנלון
מירנדה הארט
פיטר סרפינוביץ’
מורוונה באנקס
מבוסס על סדרת הטלוויזיה הקלאסית לילדים שזכורה לחלק מההורים בימים שהיה רק ערוץ אחד והאח הגדול היה רק בתוך ספר…
איפה ומתי?
23.2 יום שני משכן שטיינברג חולון
