המוזאון לתרבות הפלישתים ע"ש קורין ממן באשדוד

העיר אשדוד והפלשתים 

קשר הדוק, שהחל עוד בשחר ההיסטוריה, מחבר בין העיר אשדוד לבין התרבות הפלשתית. כבר ברבע הראשון של המאה ה-12 לפני הספירה, הסתערו על חופיה של ארץ ישראל ראשוני המהגרים הפלשתים, חלקם השתקעו באשדוד והיא הפכה לאחת מחמש עריהם החשובות, כפי שמוזכר בתנ"ך: "…. וְאֵת, כָּל-מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְאֶת-אַשְׁקְלוֹן וְאֶת-עַזָּה וְאֶת-עֶקְרוֹן, וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד " (ירמיהו כה’: כ).

 

כעת עומד המוזאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן לחזק את הקשר בין העיר לעברה ולהפוך למרכז עולמי לתרבות הפלשתית, היחיד מסוגו, במטרה לקרב את הקהל הרחב להיסטוריה ולתרבות המקומית.

 

המוזאון שם לו למטרה להציג תמונת עולם אובייקטיבית אודות הפלשתים, המשלבת בין הממצא הארכאולוגי השאוב מאתרי פלשת, בהם- העיר אשדוד וסביבותיה, לבין הסיפור המקראי.
 

בין הממצאים הבולטים בתערוכה שאצרה גלית ליטני עומדים שרידים נדירים, שנחשפו לאחרונה באתר תל צפית, הוא מיקומה של העיר גת המקראית: מזבח נדיר לאזורינו בעל שתי קרניים ובסיסי עמודים שהיו חלק ממבנה מקדש וכעת משולבים במיצג אור קולי המדמה את החורבן שהטיל שמשון על מקדש הפלשתים בעזה.

פעילות לכל המשפחה

המוזאון מציע פעילות חווייתית המשלבת חשיפה לפריטים קדומים באמצעים עכשוויים עם אירוח ב ‘משתה הפלשתי’ המורכב ממאכלים השאובים מן התרבות כפי שנחקרה.

 

המוזאון המחודש הוא מוזאון חי ומעודכן, הנמצא בקשר שוטף עם חוגי הארכיאולוגיה באוניברסיטאות בר אילן ותל אביב, האחראיות על החפירות באשדוד ים, ותל צפית. שיתוף הפעולה עם חוגים אלה כולל חזון להקמת מרכז מידע ומחקר אקדמי בתחומי המוזאון, שיכלול ספרייה שתוקדש למחקר הפלשתי; מעבדה ארכיאולוגית שתשמש את החפירות באשדוד-ים, וכן פרויקטים קהילתיים וחינוכיים לילדים ולמבוגרים, שישלבו פעילות חינוכית הן במוזאון והן באתר החפירות בעיר.

 
תערוכות לכל המשפחה

לצד תצוגת הקבע ‘עולמם של הפלשתים’ מציג המוזאון המחודש תערוכות מתחלפות בתחומי התרבויות והאתנוגרפיה, המאפשרות הצצה למסורות ולמנהגים בחתכי אוכלוסייה מגוונים בישראל. התערוכה ‘בלי עין הרע ובמזל טוב’, שאצרו יעל ויזל ושרה שחק מציגה מגוון רחב של פריטי יודאיקה וקמעות המחולקים לחמישה נושאים המרכיבים את מעגל החיים היהודי וקשורים בהתחלות חדשות.

 

כל התחלה באשר היא: לידה, חתונה, כניסה לבית חדש – משמחת, אך גם כרוכה בסימני שאלה וחששות רבים מהלא נודע. כדי להגן על עצמו יצר האדם לאורך אלפי שנים הגנות בצורת לחשים, השבעות, קמעות וטקסים. התופעה לא פסחה על היהודים שהושפעו משכניהם. הצורך בהגנות מהלא נודע הוא לא נחלת העבר או עניין של מסורות קדומות שחלפו מן העולם. פעולות רבות בחיינו המודרניים נושאות אף כיום אופי מאגי מובהק: אנשים רבים מקפידים להיכנס למקום רק ברגל ימין; אחרים יחזרו על המלים: "בן פורת יוסף", בלי עין הרע, או חמסה…חמסה…חמסה"; וישנם עוד רבים שעונדים על צווארם שרשראות או תולים בבתיהם חפצים או קמעות, אם כאוסף, אם כאופנה ואם כאמונה ומסורת.

 

מרבית התערוכה מתבססת על אוספיו של ביל גרוס, אספן יודאיקה.

 

הפרק המסיים את התערוכה, הנקרא ‘סיפורי אשדוד‘, מכיל חפצים הנושאים, שנאספו מקרב תושבי אשדוד, כדוגמת נרתיקי עור ובתי קמע מכסף ומברזל שנועדו להגנה מעין הרע. במסגרת עבודת האיסוף, נפגשו אוצרות התערוכה עם הקהילות השונות באשדוד ונחשפו לסיפורים אישיים ומשפחתיים מרגשים, שהאירו את הנושא מזווית מסורתית הידועה רק בתוך הבית פנימה. נושא התערוכה מפגיש מחדש את העולים הותיקים שהתקבצו באשדוד, עם עברם ועם חפצים חבויים שהועברו מאם לבתה, מאב לבנו ומסבתא לילדיה.