עין פרת – עין פארה

עין פרת הינו מעיין שכבה, שנביעתו היא תוצאה של התחתרות הנחל בשכבות סלע הגיר הקשה של חבורת יהודה. התחתרות נחל פרת במסלע הקשה יוצרת את המצוק שנגלה לעיננו.

אל המעיין
שפיעת המעיין קבועה, והשפעת עונות השנה מעטה ביותר, הספיקה היומית הרב שנתית היא כ- 1500 קוב ליום בממוצע.

מי המעיין בעלי מליחות נמוכה ביותר, ועין פרת סיפק במשך עשרות שנים את מי השתייה של השכונות המזרחיות והצפוניות של ירושלים. כיום המים אינם ראויים לשתייה.
 
קצת היסטוריה 
בסמוך למוצא המעיין נמצא בית משאבות ובו מכלול של בריכות שיקוע וסינון. ראשיתו של מפעל המים היא בשנת 1927, ובשנת 1931 צרפו אליו גם את מי עין מבוע [עין פואר] המצוי כשישה קילומטרים מזרחה.
 
באמצע שנות ה-30 הופסקה השאיבה מהמעיין לבירה, וזאת בשל חיבור ירושלים למי הירקון. ב-1942 חודשה האספקה ומי המעיין היוו כ-15% מכלל אספקת המים לירושלים.
 
בימי השלטון הירדני צרפו למפעל מים זה את מימיו של המעיין התחתון – עין קלט.  ב-1970 הופסקה עבודתו של מפעל המים לאחר שחלקה המזרחי של ירושלים חובר לרשת המים של מערב העיר.
 
שפע של צמחים ובעלי חיים בשמורה
מיקומה המיוחד של שמורת עין פרת, באיזור שבין גב ההר [במערב] לבקע הירדן [במזרח] מהווה גורם חשוב ביצירת מגוון מיוחד בצומח ובחי.
 
נתיבו הקצר ושופע המים של עין פרת, ריכז בתוכו צומח מגוון ויצר מפגש בוטני מעניין בין אוכלוסיות צומח שונות.
בשמורה ניתן למצוא גרגיר נחלים, נענע משובלת, סמר ימי, הרדוף הנחלים, טיון דביק, סוף מצוי וקנה מצוי, ושוכנות שם גם האילניות הירוקות שאליהן מתלווה סרטן הנחלים. בנוסף גדלים שם שיזף מצוי, החנקן האפור, המלוח הקיפח, צלף קוצני וריכפתן המדבר צהוב הפריחה.
 
לעתים נוכל לצפות בצבי הארץ ישראלי או בשועל מצוי המזדמנים מדי פעם לאיזור הנחל לרוות צימאונם.
 
על הקירות המצוקיים של עין פרת ניתן לראות את הטבורית הנטויה, שושנתית משורטטת, כדן סגול, פריחות עונתיות של עירית גדולה וחצב מצוי. במבט חטוף ושקט נוכל להבחין בריצתם של שפני הסלע, נשמע בין המצוקים את קולות התיגר של הקאקים הגוברים על צווחות העורב חום העורף. כל אלו מחרידים במעט את קינונם של הבזים ויוני הסלע המצויים באיזור.

בסמוך לבית המשאבות ישנם אקליפטוסים, עצי הדר, דקלים ושקדים.

בעונת החורף אפשר להתענג ולראות את פריחת הסתוונית, כרכום חורפי, רקפת מצויה, כלנית מצויה ונורית אסיה.

טיולים לכל המשפחה 
בפתחו של נחל פרת מעל ראש המעיין, הוקם בשנת 1982 ישוב ישראלי בשם ענתות על שם הישוב הקדום ששכן באיזור. מתוך הישוב יורד שביל מוסדר ומסומן, לאורך המצוק הדרומי של הנחל, בשולי המטעים של מנזר פיראן. השביל מוליך את המטייל לכניסת המנזר.
 
לאחר ביקור מהנה בתוככי המנזר יורד השביל לאיזור נביעתו של עין פרת. המשכו של השביל לאורך אפיק הנחל עד לסכר המזרחי, שהוא למעשה גבולה המזרחי של השמורה קולטת הקהל.
 
בצידו הצפון-מזרחי של הנחל מצוי תל גדול מימדים שבו שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל, המקבילות לתקופת התנחלות השבטים בארץ ישראל. אפיק הנחל מצוי בתחומו של שבט בנימין.
 
מנזר פארן (דיר פיראן), מנזר רוסי פרבוסלבי (אורתודוקסי) – נבנה בסוף המאה הרביעית לספירה על ידי הנזיר חריטון שהקדיש את המנזר למקריוס בישוף ירושלים בזמנו. המנזר שופץ ועוצב מחדש בסוף המאה התשע עשרה מכספי הכנסייה הרוסית הלבנה, חלקו מבוסס על המנזר הביזנטי הקדום. חלקם של החדרים והקפלות במנזר בנויים סביב מערות טבעיות ששמשו את ראשוני הנזירים.
 
בלב המתחם מצוי על פי המסורת, קברו של הנזיר המייסד, חריטון. מסביב למנזר בורות מים, בוסתנים וטרסות חקלאיות, שרידי אכסניה לעולי רגל ומבנים נוספים המעידים על עברו כמקום צליינות מבוקש.
 
יש לתאם את הביקור במנזר מול הנזיר חריטון 052-5399075 ולהגיע בלבוש צנוע (ללא מכנסיים קצרים וגופיות).
 
בית המשאבות – המבנה שופץ וכיום נמצאים בו משרדי השמורה, שירותים ומרכז השירות למטייל שבו ניתן לקבל הנחיות לטיול, להתרענן בשתייה קרה ולהצטייד בציוד מתאים להליכה בנחל.

ספורט אתגרי
במקום ישנו קיר טיפוס. לאחר בדיקות שנעשו בשטח, הוחלט לפתוח לטיפוס את הקיר הדרומי, והקיר הצפוני יישאר סגור עד להודעה חדשה עקב סכנת חיים למטפסים.
 

 
כרטיס מטמון, קופונים, הנחות לרשות הטבע והגנים, אטרקציות לילדים, טיולים עם ילדים
גם באתר הזה יש הטבות והנחות למחזיקי כרטיס מטמון.
לפרטים על הטבות כרטיס מטמון לחצו כאן…

 

פרטי המקום
נשמח לדעת!



כל המשפחה קיר טיפוס נחל מעיין שעון קיץ: א'-ה' ושבת 8:00-17:00 |שישי וערבי חג 8:00-16:00 | שעון חורף: א'-ה' ושבת 8:00-16:00 |
שישי וערבי חג 8:00-15:00
בתשלום

מחירים

יחיד: מבוגר 29 ₪, ילד: 15 ₪ | קבוצה (מעל 30 איש cתשלום מרוכז): מבוגר 23 ₪, ילד 14 ₪ | סטודנט: 23 ₪ | אזרח ותיק: 15 ₪

איך מגיעים?

מצומת הגבעה הצרפתית (ירושלים) נוסעים לכיוון פסגת זאב. עוברים את מחסום חיזמה, ועולים על כביש 437 מזרחה המוביל לעלמון (ענתות. נכנסים ליישוב, פונים מיד דרומה לשער צדדי, יוצאים דרכו, נוסעים כ-500 מ' בדרך עפר, ועולים על כביש סלול. זהירות! יש לנסוע לאט- הכביש מפותל מאד.
חניה ליד הנחל, וחניה עליונה מרוחקת יותר.
כל השנה

אירועים ופעילויות

תאריך שעה שם הפעילות

מה באזור?

עוד בקטגוריה

אין תגובות

השאר תגובה